רשלנות רפואית בניתוח אורטופדי
תביעות רבות בעניין רשלנות רפואית עוסקות בהסכמה מדעת. כאשר רופא לא מספק לחולה את האינפורמציה המספקת לגבי הליך רפואי הוא פוגע באוטונומיה לה זכאי כל אדם על גופו.
השאלה הנשאלת על ידי בית המשפט היא מה היה עושה מי שמבקש לתבוע בגין נזק שנגרם לו עקב הליך רפואי מסוים שעבר, לו היה בידיו כל המידע.
כאשר מבקש רופא לשנות את ההליך הרפואי המקורי לגביו הסכים חולה, על הרופא חלה חובה נוספת, לא רק פירוט סיכונים של ההליך החדש אותו הוא מבקש לבצע, אלא גם הסבר מפורט מדוע החליט לבחור בהליך שונה ולא לפעול לפי ההמלצה המקורית.
פסק דין לגבי הסכמה מדעת לניתוח אורטופדי
פסק הדין הנוגע לערעור אזרחי נגד מדינת ישראל עסק בעניין זה.
במקרה הזה דובר בילד שנחבל בידו בגיל ארבע ונגרם לו שבר בעצם הרדיוס (אחת משתי עצמות המרכיבות את האמה) בידו השמאלית. העצם המקבילה, עצם האולנה, המשיכה לצמוח כך שנגרם לו עיוות קשה בשורש כף היד.
עם הגיעו לגיל 12 בהמלצת בית חולים רמב"ם, הגיע הילד מלווה בהוריו לבית החולים פוריה לצורך ניתוח אורטופדי להארכת עצם הרדיוס, לצורך ביצוע ניתוח זה חתמו ההורים עוד קודם לכן על טופס הסכמה לאחר שהוסברו להם הסיכונים והסיכויים שבביצוע ניתוח מסוג זה.
כאשר הגיעו לבית החולים החתים אותם הרופא האורטופד המנתח על טופס ביצוע ניתוח שונה, ניתוח שיקצר את עצם האולנה, לאחר שהסביר להורים שיבוצע הליך שונה.
לאחר זמן מה המשיכה עצם האולנה לגדול ובידו של הילד נוצר עיוות בשנית. בעקבות כך טענו התובעים להתרשלות של הרופאים האורטופדים בבחירת ההליך של קיצור עצם האולנה וכן טענו כי לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול.
מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע כי גם בחירה באופציה המקורית הייתה מותירה את הילד באותו מצב כי בכל מקרה העצם הייתה ממשיכה להתארך. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעת הילד והוריו והם הגישו ערעור לבית המשפט העליון.
בערעור נטען שוב כי לא הייתה הסכמה מדעת לטיפול וביצוע הטיפול ללא הסכמה מדעת מהווה כשלעצמו עילה לפיצוי בגין רשלנות רפואית.
בית המשפט קבע כי כשמדובר בטיפול שאינו מציל חיים, טיפול שלא מיועד למנוע סכנה שהיא מיידית נדרש מהרופא המטפל למסור מידע רב יותר, חובת הגילוי המוטלת עליו מורחבת.
ההסכמה של ילד והוריו לביצוע ניתוח הארכת עצם הרדיוס התקבלה עקב מידע שנמסר להם ולפי ההמלצה של הרופאים המטפלים.
מאחר ובמקרה זה הרופא האורטופד המנתח הצהיר כי נכון לאותה תקופה נחשבה אופציית קיצור האולנה כאופציה טובה יותר וזהו ההליך אותו התכוון לבצע מלכתחילה ולא מדובר בשיקול דעת מחודש שנערך או מנסיבות שהשתנו. היה על הרופא לבסס את המלצתו לשינוי אופציה על נתונים רלוונטיים.
השינוי המדובר מבחינת המערער נעשה ביום הניתוח ועל כן היה על הרופא לעכב את הניתוח (שאינו מציל חיים או מיועד למנוע סכנה מיידית) ולתת למערערים זמן כדי לשקול את האופציה החדשה ואף להיוועץ ברופאים שהמליצו להם על הניתוח המקורי.
החלטת בית המשפט
בית המשפט קבע כי במקרה זה התרשלה המשיבה בביצוע הניתוח והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כדי להכריע בעניין הקשר הסיבתי ובשיעור הפיצויים המגיעים למערער עקב הנזק שנגרם לו בעקבות הפגיעה באוטונומיה שלו, קרי, אי מתן ההסכמה ובגין נזקים נוספים בהם יוכח קשר סיבתי.
יש לציין כי במקרה זה לפי חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט ניתן לשפר את מצבו של המערער על ידי ניתוח מתקן ולכן יש צורך להעריך את סיכויי הצלחת ניתוח שכזה ואת הסיכון לכך שתיוותר נכות מסוימת.
בכל מקרה של רשלנות רפואית בטיפול מומלץ לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום. עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויערוך ייעוץ עם מומחה רפואי מתאים על מנת להעריך את האפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
קיראו בהרחבה: מה עושים במקרה של 2 חוות דעת סותרות של מומחים ידועים?
נפלתי ברחוב וקיבלתי מכה ביד, פניתי למוקד רפואי בדקו אותי וצילמו את היד ואמרו שאין לי כלום. למחרת הלכתי למיון כי הכאבים לא עברו ואמרו לי שיש שבר ביד וגיבסו לי את היד - יש אפשרות לתבוע את המוקד?
לא כל טעות באבחנה הינה בהכרח רשלנות רפואית. כדי להעריך אם הטעות בפענוח צילום הרנטגן במוקד הרפואי הינה בגדר התרשלות יהיה צורך שמומחה רפואי מתאים בתחום האורטופדיה יבחן את הצילום ויעריך אם ניתן לאבחן בו שבר.
במקרה המתואר גם אם יתברר כי ניתן היה לאבחן את השבר מוקדם יותר, ספק אם יהיה מקום לתביעת רשלנות רפואית כי בדרך כלל לאיחור באבחון וטיפול של שבר פשוט לתקופה של יום אין משמעות מבחינת נזק.
עברתי תאונת דרכים קשה ונגרמו לי שברים באגן. אושפזתי בבית חולים וטופלתי תקופה ארוכה בקיבועים וניתוחים. אחרי השחרור מבית החולים נבדקתי על ידי אורטופד פרטי שאמר לי שהייתה רשלנות רפואית בטיפול בי בבית החולים. האם אני יכול לתבוע את בית החולים על הרשלנות בטיפול האורטופדי?
כאשר מדובר בנזק גוף שנגרם בשל תאונת דרכים, מלוא הפיצוי לנפגע מגיע מחברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב בו השתמש הנפגע (או הרכב שפגע בו אם היה הולך רגל).
גם אם יתברר כי הנזק הוחמר בשל טיפול רפואי רשלני, עדיין חברת הביטוח תצטרך לפצות את הנפגע על מלוא נזקיו ולנפגע אין אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית נפרדת ונוספת כנגד בית החולים או כל גורם אחר שטיפל בו ברשלנות.
עברתי תאונת עבודה קשה בשל רשלנות של המעסיק שלי ובטיפול בי בבית החולים במחלקה האורטופדית ביצעו לי קיבוע רשלני של היד ויש לי נכות ביד כיום. את מי עליי לתבוע על הנזק?
אין מניעה להגיש תביעה כנגד שני גורמים - גם כנגד המעסיק וגם כנגד בית החולים, אולם כנגד בית החולים יהיה צורך בחוות דעת רפואית של אורטופד אשר קובעת כי הטיפול בבית החולים היה רשלני וגרם לנזק ליד.
ההחלטה את מי לתבוע וכיצד הינה כמובן בהתאם לנסיבות כל מקרה, היקף הנזק שנגרם בגין כל עניין ומידת היכולת לבסס את הטענות כנגד כל מזיק ויש להתייעץ עם עורך דין מנוסה בעניין זה.
עברתי ניתוח לתיקון שבר בצוואר הירך ובתום ההחלמה והשיקום התברר כי הרגל שנותחה קצרה בשלושה סנטימטרים מהרגל השנייה, האם הייתה רשלנות בניתוח? האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?
השאיפה של הרופא האורטופד בתום ניתוח אורטופדי היא להגיע לאורך ותפקוד גפיים תקין ודומה. התוצאה של קיצור הרגל בתום ניתוח אורטופדי הינה תוצאה לא רצויה ולא אופטימאלית, אולם מכאן ועד לקביעה כי אכן היתה התרשלות בניתוח יש עוד מרחק.
כדי לבחון אם התוצאה של הניתוח היא בשל התרשלות באופן ביצוע הניתוח או בחירת אופן טיפול שגויה ורשלנית, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורטופדיה בליווי עורך דין מנוסה בתחום.
הילד שלי נולד במשקל של מעל 4 וחצי קילו ובעת הלידה הכתף שלו נתקעה ונגרם לו בשל כך נזק בעצב ושיתוק ביד. האם המומחה הרפואי שאני צריך לקבל ממנו חוות דעת לצורך תביעת רשלנות רפואית הינו אורטופד?
במקרה הזה כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצוי על הנזק האורטופדי - עצבי שנגרם לילד בעת הלידה ויהיה צורך לקבל לפחות שתי חוות דעת רפואיות.
האחת של רופא נשים (גניקולוג) שידון בנושא של הלידה והצורך למנוע את הנזק לכתף של התינוק באמצעות ניתוח קיסרי. מומחה נוסף שתצטרכו לקבל ממנו חוות דעת הינו אורטופד ורצוי אורטופד בעל מומחיות בתחום כירורגית כף יד שיעריך את נכותו האורטופדית של הילד ואת מנגנון היווצרותה בלידה.
