רשלנות רפואית בניתוח אורטופדי

רשלנות רפואית של אורטופד והחלטה על דחיית ניתוח

רשלנות בתחום הרפואי עשויה להתבטא לא רק במתן טיפול לא נכון או מזיק בניגוד לסטנדרט רפואי סביר, אלא לעיתים גם בעצם ההחלטה שלא לבצע טיפול רפואי במקרה המצריך טיפול ועקב כך לגרום למטופל לנזקי גוף.

פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בחיפה בתיק בובן מאיר נגד שירותי בריאות כללית ומרכז רפואי ספיר, עסק בתביעה בעניין רשלנות רפואית שהגיש מאיר כנגד קופת חולים כללית, המפעילה את בית החולים מאיר בכפר סבא, בשל נזק גוף שנגרם לו לטענתו עקב טיפול שמרני.

מאיר, יליד 1949, הינו רב חובל שהיה בהפלגה בלב ים. ביום 03.12.97 נפל ונחבל בירך ימין ונבדק פעמיים בבית החולים בהונג-קונג ללא ממצא רפואי משמעותי. עם חזרתו ארצה לאחר 40 יום פנה לקבלת טיפול בבית חולים, שם נבדק ואובחן כי הוא סובל משבר תת-ראשי בראש עצם הירך.

בבית החולים הוחלט לנהוג בהליך שמרני, לא לנתח אלא לחכות ולקוות כי השבר יתאחה מעצמו. המעקב נמשך כ-11 חודשים, כאשר התובע נבדק אחת לחודש ואז הוחלט כי יש לבצע ניתוח.

הניתוח בוצע בבית החולים רמב"ם בחיפה ובמהלכו קובע ראש המפרק באמצעות ברגים והושתלה עצם ולאחר תקופת החלמה שב מאיר לעבוד כרב חובל.

קבלת הסכמה מדעת בשינוי טיפול

תביעות רבות בעניין רשלנות רפואית עוסקות בהסכמה מדעת. כאשר רופא לא מספק לחולה את האינפורמציה המספקת לגבי הליך רפואי הוא פוגע באוטונומיה לה זכאי כל אדם על גופו.
השאלה הנשאלת על ידי בית המשפט היא מה היה עושה מי שמבקש לתבוע בגין נזק שנגרם לו עקב הליך רפואי מסוים שעבר, לו היה בידיו כל המידע.

כאשר מבקש רופא לשנות את ההליך הרפואי המקורי לגביו הסכים חולה, על הרופא חלה חובה נוספת, לא רק פירוט סיכונים של ההליך החדש אותו הוא מבקש לבצע, אלא גם הסבר מפורט מדוע החליט לבחור בהליך שונה ולא לפעול לפי ההמלצה המקורית.

פסק דין לגבי הסכמה מדעת לניתוח אורטופדי

פסק הדין הנוגע לערעור אזרחי נגד מדינת ישראל עסק בעניין זה.

במקרה הזה דובר בילד שנחבל בידו בגיל ארבע ונגרם לו שבר בעצם הרדיוס (אחת משתי עצמות המרכיבות את האמה) בידו השמאלית. העצם המקבילה, עצם האולנה, המשיכה לצמוח כך שנגרם לו עיוות קשה בשורש כף היד.