הריון הוא בשורה משמחת להורים הנרגשים וגם למשפחה המורחבת.
הגם שהריון נוצר בדרך הטבע ומשקף את דרך הטבע, לעיתים גם במה שנדמה לנו כתהליך פשוט, טבעי אשר מתרחש בכל רגע נתון, בכל רחבי העולם, ללא מאמץ מיוחד שמושקע בו, לכאורה מעצמו – לעיתים מתרחשות תקלות.
נתברכנו בזכות לחיות בתקופה מודרנית, בעולם מודרני ובמדינה נאורה ומתקדמת ברמה המקצועית, הטכנולוגית והרפואית שלה ויחד עם זאת ואולי בניגוד לעובדות אלו, עדיין נולדים תינוקות עם מומים.
ישנם הריונות המוגדרים כהריונות בסיכון גבוה. הריונות אלו נבדקים לעיתים תכופות יותר, בבדיקות מורכבות יותר והאם נתונה לביקורת רפואית אשר כל מטרתה לשמור על בריאות האם ובריאות ושלמות התינוק.
בהריונות הרגילים, הבריאים, ניתנת ההגדרה "הריון בסיכון נמוך". מעצם ההגדרה עולה צורך מופחת בהיקף הבדיקות ובמהות הבדיקות. הן פחות מחפשות פגמים ויותר נוטות להאמין כי הטבע יעשה את שלו באופן הטוב ביותר והרפואה רק תפקח על תהליכים כללים בהריון, כאשר אם אין אינדיקציה לחריגות בנתוני הבדיקה, הנחת היסוד נשארת על כנה, קרי, הכל בסדר.
אבל מה קורה כאשר הריון אשר הוגדר כהריון בסיכון נמוך מסתיים בלידת תינוק בעל מום מהותי? האם ניתן לקבוע כי הגורם המטפל חייב בפיצוי בגין הנזק בשל רשלנות רפואית בהריון?
