רשלנות רפואית נתיחה לאחר המוות

תוכן עניינים

במקרים רבים עלול טיפול רפואי רשלני להסתיים בתוצאה הגרועה מכל – מוות של המטופל.

כאשר בני משפחתו של הנפטר מבקשים לברר לאחר זמן מה אם הייתה רשלנות רפואית בטיפול מסתבר להם כי קשה עד מאד לברר את סיבת המוות ואם המוות קשור לרשלנות רפואית שכן לא בוצעה נתיחה לאחר המוות.

נתיחה לאחר המוות הינה פרוצדורה של ניתוח אברי המת, בדיקתם באמצעים שונים וניסיון להגיע למסקנה ברורה מה היו הגורמים שהביאו למותו של המנוח. בנתיחה נלקחות דגימות של נוזלי הגוף ורקמות על מנת לבצע בדיקות שונות כגון בדיקות רעלים ועוד.

בחלק גדול מן המקרים רק נתיחה לאחר המוות יכולה לאשר חשד כי המוות נגרם בשל רשלנות רפואית בטיפול. כך למשל בחלק גדול מן המקרים של מות תינוק זמן קצר לאחר לידה ניתן להגיע רק בעזרת נתיחה לאחר המוות למסקנה ברורה באשר לסיבת המוות הוודאית.

רשלנות רפואית – חשיבות הנתיחה אחר המוות

על פי החוק נתיחה לאחר המוות יכולה להתבצע כל פי בקשת המנוח לפני מותו, על פי בקשת בני המשפחה של המנוח, קצין משטרה, רופא, או היועץ המשפטי לממשלה.

נתיחה לאחר מוות מתבצעת במקרים בהם סיבת המוות אינה ברורה ויש חשיבות רפואית לברר אותה, כאשר קיים חשד שהמוות נגרם בשל נסיבות לא טבעיות – עבירה, הזנחה או רשלנות וכאשר האדם נפטר במעצר או במאסר, בבית חולים לחולי נפש או במוסד לאנשים הסבלים מפיגור שכלי.

התמחות מיוחדת ובלעדית בייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עורך הדין עופר סולר, עם מעל 20 שנות ניסיון והצלחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתביעות מול רופאים, מוסדות רפואיים ומשרד הבריאות!

דילוג לתוכן