בכל מקרה כאשר המשטרה מבקשת לערוך נתיחה לאחר המוות בחשד לעבירה או לרשלנות נעשית פניה למשפחה על מנת לקבל את הסכמת המשפחה לביצוע הנתיחה.  במידה והמשפחה מסרבת לנתיחה הרי שבחלק מן המקרים מועברת ההחלטה לשופט אשר יכריע אם תבוצע נתיחה לאחר שבדיון העלה את טענותיו בפני בית המשפט נציג משפחת המנוח או עורך דין מטעמה.

כאמור לעיל במקרים של חשד לרשלנות רפואית קיימת חשיבות עליונה לביצוע נתיחה לאחר המוות. מטבע הדברים משפחת המנוח נמצאת במצב נפשי קשה מאד עם היוודע קרות האסון ולכן חלק מן המשפחות כלל אינן מודעות לאפשרות של בקשת נתיחה לאחר המוות וחלקן אף מעדיפות שלא לבצע נתיחה כזו בהיעדר מידע על חשיבות הנתיחה.

בחלק מן המקרים של רשלנות רפואית בטיפול יתכן מצב בו הגורם המטפל אשר מודע לנסיבות המוות כלל לא יציע למשפחה ביצוע נתיחה לאחר המוות. יודגש כי אם המשפחה מבקשת ביצוע נתיחה אין כל מניעה לבצע את הנתיחה ואין צורך לקבל אישור של בית משפט או כל גורם אחר, די בבקשה של בני המשפחה.

בתביעות רשלנות רפואית רבות אשר עוסקות בפטירה עקב טיפול רפואי הוכחת הרשלנות נתקלת בקשיים רבים כאשר לא מבוצעת נתיחה לאחר המוות וקיימים גם קשיים רבים בהוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת לפטירה.

כך למשל, במקרה בו אדם נפטר זמן קצר לאחר מתן תרופה אשר במינון גבוה מהמומלץ עלולה להביא לדום לב – נתיחה לאחר המוות תוכל לסייע עד מאד בביסוס הטענה כי אכן פטירת המנוח מקורה בדום לב ובחלק מן המקרים אף ניתן למצוא עקבות של רמת התרופה בדמו של המנוח.

לקראיה נוספת לחץ - איחור באבחון דלקת קרום המוח

בישראל מספר הנתיחות לאחר המוות קטן יחסית למרבית מדינות המערב וזאת, בין היתר, בשל התפיסה בציבור כי נתיחה לאחר המוות אינה מתיישבת עם ההלכה היהודית. מתברר כי לעניין זה פנים שונות וההלכה הדתית בעניין זה משתנה בהתאם למטרת הנתיחה ונחיצותה.

ככלל ניתן לומר כי במרבית המקרים של חשד לרשלנות רפואית בטיפול אשר הביאה למות המטופל נתיחה לאחר המוות יכולה לשמש ככלי חשוב בידי משפחת הנפטר ושאריו לבדיקת נסיבות הפטירה וביסוס תביעה לפיצויים במקרה של רשלנות רפואית בטיפול.

 למידע נוסף לחץ: עורך דין רשלנות רפואית

ניתוח לאחר המוות - הוכחת רשלנות רפואית