ערב אחד, בשבוע 38 להריון, החלה ד.נ לחוש כאבים ולחץ בבטנה ועל פי התיאורים ששמעה מחברות הבינה כי ככל הנראה התחושות הללו הינן צירי לידה. הזוג מיהר לקחת את תיק הלידה אשר הוכן מבעוד מועד ופנו לבית החולים אשר היה במרחק של כ- 15 דקות נסיעה מביתם.

כאשר הגיעו אל בית החולים התברר להם כי תינוקה של ד.נ לא היה היחידי אשר בחר באותו ערב לצאת לאוויר העולם. הלובי מול דלפק הקבלה של חדר המיון הגניקולוגי היה עמוס בזוגות רבים  כאשר הנשים בהריון מתקדם.

ד.נ. ניגשה לדלפק הקבלה והסבירה לפקידה מה היא חשה. הפקידה הקלידה את פרטיה וביקשה מד.נ להמתין מעט – "מייד יקראו לך". חלף עוד פרק זמן אשר נראה לבני הזוג כנצח ואז קראה הפקידה בשמה.

ד.נ נכנסה למיון עם בן זוגה ושם קיבלה אותה אחות אשר נראתה מעט מוטרדת ומאד עייפה – האחות החוותה בידה לעבר מיטה בחדר קטן וצדדי וד.נ נשכבה על המיטה.

האחות חיברה את ד.נ למכשיר מוניטור אשר החל לפלוט סרט נייר ארוך. בתום ההליך נכנס לחדר רופא צעיר, אשר נראה עייף לא פחות מחברתו האחות, בחן את סרט המוניטור, בדק את ד.נ ואמר לבני הזוג – "יש סימנים של צירים, הכול בסדר, את בתחילת לידה".

הרופא הוסיף "יש לנו קצת לחץ פה הערב, את יכולה ללכת להסתובב ולחזור עוד שעתיים". בני הזוג יצאו מהמיון והלכו לקפיטריה של בית החולים, תחושת הלחץ בבטנה של ד.נ לא פחתה ואף התגברה אולם הם הקפידו לחזור רק כעבור שעתיים לבדיקה.

כך חלפו עברו 9 שעות אשר במהלכן ד.נ נקראה מדי שלוש ארבע שעות לבדיקה ובכל בדיקה נאמר לה כי הלידה מתקדמת אך כרגע יש לחץ ואין מקום אז כדאי שתמשיך "להסתובב".

את הבדיקה האחרונה אשר נערכה בשעת בוקר, כעשר שעות מאז שבני הזוג הגיעו לבית החולים ביצע רופא מבוגר וכסוף שער. הרופא בחן את המוניטור וקמט של דאגה הופיע במצחו, הוא פשפש בתיקה של ד.נ ואיתר את המוניטורים הקודמים שבוצעו.

הרופא המבוגר פנה לעמדת האחיות וד.נ ובעלה יכלו לשמוע קטעי שיחה – "היא בלידה... יש האטות במוניטור.... אני צריך עכשיו חדר לידה..אבל אין מיטה.. לא מעניין אותי...מי בכלל בדק אותה בלילה, למה לא כתבו כלום, עכשיו צריך...מהר".

לחדר הבדיקה הקטן נכנס סניטר ולקח בפסיעות מהירות את ד.נ עם המיטה ישירות לחדר ניתוח, בדרך הסביר לה הרופא – "יש בעיה, התינוק שלך מראה סימנים לא טובים, צריך ניתוח קיסרי, עכשיו תחתמי פה ופה".

בעלה של ד.נ רצה להיכנס לחדר ניתוח אולם נאמר לו על ידי האחות – יש בעיה אתה לא יכול להיכנס.

את שאירע בחדר הניתוח לא יכלו ד.נ. ובעלה לדעת משום שד.נ הורדמה לצורך הניתוח ובעלה שהה מחוץ לחדר ניתוח מודאג. בתום הניתוח יצא אל הבעל הרופא ואמר – "אשתך בסדר, התינוק נולד עם מצוקה, עשינו החייאה והעברנו אותו לפגייה לקבלת טיפול נמרץ".

הרופא לא הסכים להשיב לבעלה של ד.נ אם התינוק יהיה בסדר – אנחנו עושים כמיטב יכולתנו ענה שוב ושוב.

חלפו שלושה ימים מהלידה, ד.נ החלה להתאושש מהניתוח שעברה אולם עדיין לא ראתה את תינוקה. רק ביום הרביעי הובאו בני הזוג אל הפגייה ושם ראו לראשונה את התינוק שהיה מחובר למספר רב של צינורות.

בעת האשפוז הוסבר מדי פעם להורים בתשובה לשאלותיהם כי הייתה מצוקה בלידה, בהמשך אחד הרופאים אמר להם כי חבל הטבור נכרך בזמן הלידה סביב צוואר התינוק ובכלל "מזל שהצליחו להצילו ממוות כי הוא נולד ממש מת". מרבית הרופאים לא התנדבו למסור לבני הזוג מידע וכאשר הם שאלו שאלות חשו כי מתחמקים מהם במבוכה.    

התינוק הושאר בבית החולים לטיפול גם לאחר שד.נ השתחררה לביתה ורק כעבור חודשיים שוחרר. בחודשים לאחר השחרור הבינו בני הזוג כי תינוקם אינו כשאר הילדים, הוא לא התהפך, לא זחל ולא עשה דבר במועד.

לקריאה נוספת לחץ - agenesis of corpus callosum רשלנות

בבדיקות שעברו במכון להתפתחות הילד נמסר להם בגיל חצי שנה כי ככל הנראה מדובר בנזק מוחי קשה – שיתוק מוחין אשר גרם לפגיעה בתנועה ולפיגור ברמה אשר עדיין אינה ידועה.

בני הזוג חשו כי הדברים יכלו להתנהל אחרת, ד.נ הייתה מלאה בכעס על צוות בית החולים ואמרה מפורשות לכל מי שהיה מוכן להטות אוזן – התינוק שלי פגוע בגלל רשלנות רפואית.

כאשר היה בנם בן שנתיים והתברר כי הוא סובל אף מפיגור קשה ונכות בשיעור של 100% אזרו בני הזוג אומץ וכוחות ופנו אל עורך דין אשר עוסק בתביעות בשל רשלנות רפואית.

עורך הדין פנה לבית החולים וקיבל את תיק הלידה. רק במועד זה התברר להורים מה בדיוק אירע באותו יום מר בו נולד בנם, בחלחלה הם קראו את התיאור בתיק הרפואי כיצד חולץ בנם כאשר הוא לא נושם, צבעו כחול והוא רפוי כבובת סמרטוטים. את התיאור של מאמצי ההחייאה התקשו כבר לשמוע.

מומחה רפואי אשר אליו שלח עורך הדין את תיק הלידה קבע חד משמעית כי מדובר ברשלנות רפואית לכל דבר ועניין שכן כבר בבדיקות המוניטור אשר ערכו לד.נ במהלך הלילה בו "הסתובבה", ממתינה למיטה בחדר לידה שתתפנה, נראו סימנים למצוקה של התינוק.

אין לי ספק, קבע המומחה הרפואי, כי אילו היו שמים לב לסימנים המוקדמים של מצוקה עוברית במוניטור ומבצעים ניתוח קיסרי בשלב מוקדם יותר היה ניתן למנוע את הנזק המוחי הקשה אשר נגרם לתינוק. טיפול בסטנדרט כה נמוך הינו רשלנות רפואית מובהקת.

בני הזוג הגישו, באמצעות עורך דינם, תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית בלידה כנגד הגוף אשר בבעלותו בית החולים.

לאחר שלוש שנות דיונים הסתיים התיק בפשרה בה שולם לבני הזוג ובנם סך של ארבעה מיליון שקלים חדשים. מרבית סכום הפיצויים הופקד בחשבון על שם הילד הפגוע עד הגיעו לגיל 18 וד.נ חזרה ואמרה שוב ושוב – אני מוותרת על כל סכום שבעולם לו רק יכולתי פעם אחת לשמוע את בני קורא לי - אמא.

העובדות בסיפור מבוססות על מספר תיקי רשלנות רפואית אשר היו בטיפולי בעבר כעורך דין אשר עוסק בתיקי רשלנות רפואית ואשר בהם אני מטפל כיום.    

אם אתה או אחד מיקירך נפגעתם בשל טיפול רפואי רשלני כדאי לדעת:

על מנת לברר אם אכן מקור הנזק הינו בשל רשלנות רפואית מומלץ לפנות בשלב הראשון אל עורך דין אשר הינו בקיא בתחום תביעות בשל נזקי גוף ורשלנות רפואית.

מומלץ לא לנקוט בפעולות עצמאיות בטרם פניה לייעוץ משפטי – לא כדאי לשלוח מכתבים או תלונות משום שלעיתים מכתבים אלו עלולים להכיל, בתום לב ומחוסר ידיעה, פרטים שגויים.

כדאי לשמור תיעוד רפואי, קבלות וכל תיעוד אחר שקשור למקרה.

מומלץ לתעד את נסיבות המקרה ברישום מסודר סמוך ככל הניתן לאירועים.

חשוב לדעת כי ניתן ואפשר במקרים המתאימים לקבל פיצוי על נזק שנגרם בשל טיפול רפואי רשלני.

לשיחה מיידית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253