"לפי כל הסימנים יש חשד שהילד לקה בשיתוק מוחין" איבחן הרופא בצער. "מתי, איך זה יכול להיות, אולי קרה משהו במהלך ההריון, אולי במהלך הלידה", הקשתה.

הרופא הסביר שלפי הספרות הרפואית וניסיונו, שיתוק מוחין הוא למעשה פגיעה נוירולוגית אצל עובר או ילוד בשלבים המוקדמים של התפתחות המוח אשר גורמת להפרעה בתפקוד המוטורי ובעיקר בפעולת הגפיים.

הפגם המוחי הוא קבוע ואינו משתנה במהלך חייו של הנפגע.

הפגיעה המוחית יכולה להתרחש במהלך ההריון מכמה סיבות: התפתחות לא תקינה של מוח העובר, מחלות זיהומיות של האם היולדת, תקלות באספקת חמצן לעובר וחשיפה לרעלים.

במהלך הלידה עלולים להתרחש אירועים שיש בהם לגרום לנזק מוחי ושכיחותם עולה אם מדובר בלידת פג, מצוקת חמצן, שטף דם כתוצאה משימוש במלקחיים לביצוע לידת ואקום וחבלות פיזיות בראש היילוד.

תמונת המצב מתבהרת. האם היולדת מבינה מה צופן לו העתיד. היא מסרבת להשלים עם גזירת גורלו. היא לא מסוג הנשים שיתקפלו. היא דורשת תשובות מוסמכות. הצוות הרפואי מספק הסברים. האמא לא משתכנעת.

היא חושדת שמסתירים ממנה משהו. היא מקבלת את כל התיעוד הרפואי הקשור ללידת הילד הפגוע.

היא מתייעצת עם עורך דין שמפנה אותה אל מומחה רפואי שמעלה חשד לרשלנות מצד הרופאים שטיפלו בה במהלך ההריון. המומחה מזהה שחסר תיעוד חיוני. המומחה מפנה את הנבדקת בחזרה אל עורך הדין שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית במצבים של שיתוק מוחין.

האם שבה עם חוות הדעת הרפואית אל עורך דין, וממנו היא מקבלת סקירה ממוקדת אודות האופציה להגשת תביעה, נטל ההוכחה הנדרש, גובה הפיצוי המוערך והסיכוי לקבל פיצוי על הנזק בעקבות פסיקות של בתי המשפט לאורך השנים.

קיראו בהרחבה על: הערכת גובה הנזק לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית

עמדת בית המשפט בתביעות בעילת רשלנות רפואית שגרמה ל-CP

משורה של פסקי דין ומאחד מהם במיוחד ( תא 843/99 אוריאל מוזס נ' משרד הבריאות ואח') אנו למדים על חובת הזהירות המושגית בין רופא, המוסד הרפואי או המדינה, מצד אחד לבין מטופל מהצד השני.

קיומה של חובת זהירות מטיל על הצוות הרפואי את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולפעול במיומנות כדי למנוע נזק לתובע.

סבירות האמצעים אינה דורשת נקיטה בכל האמצעים האפשריים למניעת הנזק. הסבירות דורשת נקיטה באמצעי זהירות סבירים ומסוימים למניעת הנזק. יסוד ההתרשלות בעוולת הרשלנות מתקיים אם הוכח כי אותם אמצעים סבירים למניעת הנזק לא ננקטו או ננקטו אמצעים שגרמו לנזק.

קשעלה עלי נולד בתאריך 1.11.99. מסע הלידה היה ארוך. הצוות ניסה ליילד באמצעות שולפן (לידת ואקום) ללא הצלחה. הלידה בוצעה במהלך ניתוח קיסרי. מיד לאחר לידתו, התובע אובחן כסובל מנזק מוחי שמקורו באירוע של תשניק סב לידתי. כיום, התובע סובל משיתוק מוחין קוודרופלגי ספסטי ומפיגור שכלי קשה.

ההורים תבעו את הרופאים ואת בית החולים סורוקה, שבבעלות שירותי בריאות כללית, על הנזק שנגרם (א 3110/04 קשעלה ואח' נ' שירותי בריאות כללית).

המחלוקת בין התובע לנתבעים ניטשה סביב שאלת המקור לנזק. האם נגרם מתשניק סב-לידתי, שמקורו ברשלנות רופאי בית החולים "סורוקה", או ממקור אחר, שאינו טמון בלידה אלא בפגם גנטי, מטבולי או סיבוך אחר שנוצר במהלך ההריון כפי שקורה ל-90% מפגועי המוח, ובאם יתכן שמקור הנזק משניהם גם יחד, נזק שמתחיל בהריון וסופו החמרה כתוצאה מתשניק במהלך הלידה?

>>> הפורום לענייני רשלנות רפואית בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<

לפי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבפניו התבררה התביעה על התובע להוכיח כי הרופאים התרשלו במהלך הלידה ורשלנותם גרמה לתשניק הסב לידתי וכי הפגיעה המוחית הינה תוצאה של התשניק.

כל צד הביא מומחים מטעמו שהעידו ממושכות וניסו לשכנע בנכונות טיעוניהם. המחלוקות בין מומחים מעוררות גם אצל כבוד השופט רובינשטיין תהיות קשות בנוגע לשיטת ניהול המשפט בתביעות שעניינן רשלנות רפואית ובאשר למשקל שיש לייחס לאותן עדויות של מומחים.

במסגרתו של הליך ע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ מדינת ישראל ואח' שהוזכר קודם קובע השופט רובינשטיין כך: תיק זה מדגים ...את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים....תוכן חוות הדעת קשור במזמין... בולט הפער בין חוות הדעת... האם ניתן בשכל הישר הפשוט והבהיר – לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאוד?... חוות הדעת הרפואיות הנוגדות יוצרות את המבוכה"

השופטת שדנה בתיק של קשעלה עלי פסקה שהדברים הנ"ל יפים אף לענייננו. כל אחד מהמומחים שבפנינו עשה מאמץ ניכר לשכנע בצדקתו. שני המומחים נקטו עמדות קוטביות אשר אף לא אחת מהן, שקפה את המציאות לאשורה.

עם כל הקושי של הסתמכות על חוות דעת של מומחים רפואיים ועליה נוספה העובדה כפי שבית המשפט טען, שהמדובר בעניין רפואי שהוא אינו מדע מדויק וגם לא יכול להיות כזה.

הריונה של גב' קשעלה היה רצוף גורמי סיכון. זו לה הלידה התשיעית. היא סוכרתית. נמוכת קומה ומשקל העובר היה גבוה למידותיה הפיזיות. די היה בנתונים אלו לטענת בית המשפט כדי להקים  חובת זהירות מוגברת של הצוות הרפואי, לנקיטת צעדים למניעת הסיכון הצפוי והשלכותיו על מהלך הלידה.

מלכתחילה, היה על הצוות הרפואי לנקוט משנה זהירות כלפי היולדת ולהעניק לה טיפול החורג מסטנדרט הטיפול המקובל ביולדת "רגילה". 

ההחלטה לבצע לידת ואקום באותה שעה (13:05) או בסמוך לה, היתה נמהרת ובלתי סבירה. התנאים לביצוע לידת השולפן לא בשלו, הזמן שבוזבז על הניסיונות הכושלים להשלים את לידת הואקום היה זמן יקר. נתונים אלו מלמדים על התנהגות שאינה סבירה וחריגה ממידת הזהירות שחלה על הצוות הרפואי.

התברר כי תיעוד רפואי ורישומים של מהלך הלידה היו חסרים. מחדל ברישום בנסיבות אלו כעולה מההלכה הפסוקה, הוא זה שמונע מתובע ומבית המשפט ראיה אותנטית בעלת משקל. בהיעדר רישום ותיעוד, על הנתבעת רובץ הנטל להוכיח כי הלידה התנהלה באורח תקין ומצבו של העובר אף הוא היה תקין.

בתיק זה נקבע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה. לא הוצגו ראיות לאישוש טענותיה בדבר תקינות הצעדים בהם נקטה והנזק ראייתי מלמד על רשלנותה של הנתבעת.

בית המשפט סבור בתיק זה וגם באחרים שנדונו בתביעות דומות כי אין מדובר במדע מדויק ולכן יש לבחון את הסוגיה על בסיס מערך הסתברויות.

ככל שמאזן ההסתברות יטה לחובת הנתבעת, כך יגדל שיעור חלקה המוערך בהיווצרות הנזק. בפסק דין מלול שציטוט ממנו מובא כאן נטען: "אנו לא פועלים על סמך מידע מדויק, אנו פועלים על סמך הסתברויות, כשיש סמנים לא טובים צריך לפעול בנדון".

במקרים בהם הקשר הסיבתי עמום או נטוע על בסיס של הסתברויות על התובע ברשלנות רפואית להציג ראיות סטטיסטיות או מסוג אחר אשר יתרמו לקביעת האומדן ההסתברותי. זה לא תמיד אפשרי לביצוע.

בתיק של קשעלה הציגו המומחים מצב של הכול או לא כלום לעניין משמעות הערכים הרפואיים שנמדדו במהלך הלידה ולאחריה.

במצב זה לא ניתן לקבל הכרעה על סמך תשתית זו. לפי בית המשפט נדרש לקבוע את ההסתברות לגרימת הנזק כתוצאה מרשלנות לפי ממצאים עובדתיים והערכת הראיות שיובאו.

יש לשאוף לאיזון הנכון בקביעת האחריות לנזקים שנגרמו. עד כמה האחריות מוטלת על הרופאים ועד כמה על התובע. שיעור האחריות יקבע בהתאמה את גובה הפיצוי.

בעניין זה פסקה השופטת שטרסברג כהן בדעת מיעוט בתיק ע"א 6643/95 יהונתן כהן נ' קופת חולים של ההסתדרות: כשלעצמי, סבורה אני כי אין לנקוט בגישה של 'הכל או לא כלום'.

הגישה השוללת מתן פיצוי לתובע במקרה בו הוכחה התרשלות אך לא ניתן לבסס קשר סיבתי עובדתי לנוכח חוסר הידע ואי הבהירות באשר לגורמים למחלה (שיתוק מוחין) ולתהליך התהוותה, גורמת עוול לתובע ואיננה משרתת מדיניות ראויה של הרתעה מפני התרשלות.

מאידך, הטלת חובת פיצוי מלא על אחד מגורמי הנזק האפשריים שאין בטחון שהשתתף בגרימת הנזק, איננה צודקת ואיננה עולה בקנה אחד עם יסודות דיני הנזיקין, שכן היא מביאה לפיצוי התובע על מלוא נזקו גם ממי שלא ברור כי השתתף בגרימת הנזק, שיכול ולא נגרם כלל בעוולה.

השופטת בתיק של קשעלה עלי הגיעה למסקנה כי הצדק החברתי והמשפטי מחייב במקרה דנן חלוקת אחריות בין הצדדים. שקלול הנסיבות והעובדות הידועות לבין אלו שנמצאות בתחום האפור והעמום מביאות אותה למסקנה כי בית הנתבעים ישאו באחריות לנזקי התובע בשיעור של 60%.

מי שהולך לתבוע במקרים דומים לאלו הנדונים כאן עליו לזכור, כי לפני שבית המשפט יקבע את גובה הפיצוי, עליו להכריע בסוגיות עקרוניות האופייניות לתביעות נפגעים שנגרמה להם נכות קשה ביותר כמו לאלו בשיתוק מוחין ואלו הן:

• תוחלת חיי הנפגע – כמה שנים יוכל לחיות עם הנזק הנתון
• מגורים – עם מי ואצל מי יגור הנפגע – אצל ההורים, דיור מוגן ושיקומי או באופן עצמאי
• אופן תשלום הפיצוי -  האם בתשלום אחד או בתשלומים לאורך חיי הנפגע

קיראו בהרחבה: ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית

להקדים ולפנות אל עורך דין מנוסה!

הורים לילדים שסובלים משיתוק מוחין בעקבות סיבוכים בלידה או בדקות שלאחריה, צריכים לפנות לשיחה עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית. כפי שבוודאי הבנתם מן האמור לעיל, תביעות בעילת רשלנות רפואית בעקבות CP הנן תביעות מורכבות ביותר, המצריכות ידע וניסיון משפטי רב.

משרדנו טיפל לאורך השנים בתביעות רבות שהוגשו על ידי הורים של ילדים פגועי שיתוק מוחין. עורך הדין עופר סולר עובד בשיתוף פעולה עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום המיילדות והנוירולוגיה.

אנו מציעים גם לכם לפנות למשרדנו ולתאם פגישה אישית לקבלת יעוץ משפטי (ללא כל התחייבות) עם עורך דין שיוכל לבחון ביחד אתכם את השתלשלות האירועים במקרה הספציפי שלכם.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253