חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

הרופא התרשל בזמן הלידה וגרם לך ולעובר לנזק חמור?

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים במקרים של רשלנות רפואית במהלך הלידה. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

רשלנות רפואית בזמן הלידה

משרד סולר קפלינסקי מתמחה בייצוג תובעים בשל רשלנות רפואית בלידה. אם נגרם לך או לעובר נזק בשל התנהלות הצוות הרפואי, מגיע לך לקבל תשובות!

פניה מהירה לעורך דין >>

שיתוק מוחין cp - האם יש עילה לתביעה?

מחבר: 03/05/2021 19:44

לצערנו הרב ישנם עד היום מקרים שבהם נגרם לתינוק שנולד שיתוק מוחין, שהיה יכול להמנע אם וכאשר אנשי הצוות הרפואי שטיפלו באם ההריונית לאורך חודשי ההריון וכן, גם ממש בתוך חדר הלידה – היו פועלים אחרת וכמצופה מרופאים ואנשי מקצוע מיומנים שאחראיים לבריאותם של בני אדם.

במדינת ישראל, כמו במדינות רבות אחרות בעולם, מתרחשים מדי שנה לא מעט מקרי רשלנות רפואית המובילים לתוצאה של שיתוק מוחין ונכות קשה לאחר סיבוכים בלידה או בדקות שלאחריה.

עורך דין עופר סולר מתמחה מזה שנים רבות בייצוג בני משפחה ונפגעי רשלנות רפואית, בתביעות נזיקין בעילת רשלנות רפואית, ובין השאר גם במקרים המצערים שבהם לילד/ה נגרם שיתוק מוחין בגלל התנהלות רשלנית מצדם של אנשי הצוות הרפואי.

שיתוק מוחין בגלל רשלנות רפואית - אימתי?

לאחר הריון של 9 חודשים מסע הלידה היה ארוך ומייגע. היא נמשכה זמן רב מעל המתוכנן. נדרשה התערבות מכשירנית של הצוות הרפואי. כעבור 36 שעות בחדר לידה נשמע קול בכיו של היילוד שהגיח לאוויר העולם. בחלוף מספר חודשים התחלף האושר בסימני דאגה. התפתחותו של הרך הנולד איטית בהשוואה לאחותו הבוגרת ממנו בשנתיים.

הוא בקושי זוחל, ישיבתו ועמידתו לא יציבות, לעיתים הוא מפרכס, מרייר, שרירי רגלי וידיו נוקשים והקואורדינציה היא לא בדיוק הצד החזק שלו. "מה יש לילד שלי" שואלת האמא בחרדה את הרופא המטפל.

"לפי כל הסימנים יש חשד שהילד לקה בשיתוק מוחין" איבחן הרופא בצער. "מתי, איך זה יכול להיות, אולי קרה משהו במהלך ההריון, אולי במהלך הלידה", הקשתה.

הרופא הסביר שלפי הספרות הרפואית וניסיונו, שיתוק מוחין הוא למעשה פגיעה נוירולוגית אצל עובר או ילוד בשלבים המוקדמים של התפתחות המוח אשר גורמת להפרעה בתפקוד המוטורי ובעיקר בפעולת הגפיים.

הפגם המוחי הוא קבוע ואינו משתנה במהלך חייו של הנפגע.

הפגיעה המוחית יכולה להתרחש במהלך ההריון מכמה סיבות: התפתחות לא תקינה של מוח העובר, מחלות זיהומיות של האם היולדת, תקלות באספקת חמצן לעובר וחשיפה לרעלים.

במהלך הלידה עלולים להתרחש אירועים שיש בהם לגרום לנזק מוחי ושכיחותם עולה אם מדובר בלידת פג, מצוקת חמצן, שטף דם כתוצאה משימוש במלקחיים לביצוע לידת ואקום וחבלות פיזיות בראש היילוד.

תמונת המצב מתבהרת. האם היולדת מבינה מה צופן לו העתיד. היא מסרבת להשלים עם גזירת גורלו. היא לא מסוג הנשים שיתקפלו. היא דורשת תשובות מוסמכות. הצוות הרפואי מספק הסברים. האמא לא משתכנעת.

היא חושדת שמסתירים ממנה משהו. היא מקבלת את כל התיעוד הרפואי הקשור ללידת הילד הפגוע.

היא מתייעצת עם עורך דין שמפנה אותה אל מומחה רפואי שמעלה חשד לרשלנות מצד הרופאים שטיפלו בה במהלך ההריון. המומחה מזהה שחסר תיעוד חיוני. המומחה מפנה את הנבדקת בחזרה אל עורך הדין שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית במצבים של שיתוק מוחין.

האם שבה עם חוות הדעת הרפואית אל עורך דין, וממנו היא מקבלת סקירה ממוקדת אודות האופציה להגשת תביעה, נטל ההוכחה הנדרש, גובה הפיצוי המוערך והסיכוי לקבל פיצוי על הנזק בעקבות פסיקות של בתי המשפט לאורך השנים.

קיראו בהרחבה על: הערכת גובה הנזק לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית

עמדת בית המשפט בתביעות בעילת רשלנות רפואית שגרמה ל-CP

משורה של פסקי דין ומאחד מהם במיוחד ( תא 843/99 אוריאל מוזס נ' משרד הבריאות ואח') אנו למדים על חובת הזהירות המושגית בין רופא, המוסד הרפואי או המדינה, מצד אחד לבין מטופל מהצד השני.

קיומה של חובת זהירות מטיל על הצוות הרפואי את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים ולפעול במיומנות כדי למנוע נזק לתובע.

סבירות האמצעים אינה דורשת נקיטה בכל האמצעים האפשריים למניעת הנזק. הסבירות דורשת נקיטה באמצעי זהירות סבירים ומסוימים למניעת הנזק. יסוד ההתרשלות בעוולת הרשלנות מתקיים אם הוכח כי אותם אמצעים סבירים למניעת הנזק לא ננקטו או ננקטו אמצעים שגרמו לנזק.

קשעלה עלי נולד בתאריך 1.11.99. מסע הלידה היה ארוך. הצוות ניסה ליילד באמצעות שולפן (לידת ואקום) ללא הצלחה. הלידה בוצעה במהלך ניתוח קיסרי. מיד לאחר לידתו, התובע אובחן כסובל מנזק מוחי שמקורו באירוע של תשניק סב לידתי. כיום, התובע סובל משיתוק מוחין קוודרופלגי ספסטי ומפיגור שכלי קשה.

ההורים תבעו את הרופאים ואת בית החולים סורוקה, שבבעלות שירותי בריאות כללית, על הנזק שנגרם (א 3110/04 קשעלה ואח' נ' שירותי בריאות כללית).

המחלוקת בין התובע לנתבעים ניטשה סביב שאלת המקור לנזק. האם נגרם מתשניק סב-לידתי, שמקורו ברשלנות רופאי בית החולים "סורוקה", או ממקור אחר, שאינו טמון בלידה אלא בפגם גנטי, מטבולי או סיבוך אחר שנוצר במהלך ההריון כפי שקורה ל-90% מפגועי המוח, ובאם יתכן שמקור הנזק משניהם גם יחד, נזק שמתחיל בהריון וסופו החמרה כתוצאה מתשניק במהלך הלידה?

>>> הפורום לענייני רשלנות רפואית בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<

לפי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבפניו התבררה התביעה על התובע להוכיח כי הרופאים התרשלו במהלך הלידה ורשלנותם גרמה לתשניק הסב לידתי וכי הפגיעה המוחית הינה תוצאה של התשניק.

כל צד הביא מומחים מטעמו שהעידו ממושכות וניסו לשכנע בנכונות טיעוניהם. המחלוקות בין מומחים מעוררות גם אצל כבוד השופט רובינשטיין תהיות קשות בנוגע לשיטת ניהול המשפט בתביעות שעניינן רשלנות רפואית ובאשר למשקל שיש לייחס לאותן עדויות של מומחים.

במסגרתו של הליך ע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ מדינת ישראל ואח' שהוזכר קודם קובע השופט רובינשטיין כך: תיק זה מדגים ...את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים....תוכן חוות הדעת קשור במזמין... בולט הפער בין חוות הדעת... האם ניתן בשכל הישר הפשוט והבהיר – לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאוד?... חוות הדעת הרפואיות הנוגדות יוצרות את המבוכה"

השופטת שדנה בתיק של קשעלה עלי פסקה שהדברים הנ"ל יפים אף לענייננו. כל אחד מהמומחים שבפנינו עשה מאמץ ניכר לשכנע בצדקתו. שני המומחים נקטו עמדות קוטביות אשר אף לא אחת מהן, שקפה את המציאות לאשורה.

עם כל הקושי של הסתמכות על חוות דעת של מומחים רפואיים ועליה נוספה העובדה כפי שבית המשפט טען, שהמדובר בעניין רפואי שהוא אינו מדע מדויק וגם לא יכול להיות כזה.

הריונה של גב' קשעלה היה רצוף גורמי סיכון. זו לה הלידה התשיעית. היא סוכרתית. נמוכת קומה ומשקל העובר היה גבוה למידותיה הפיזיות. די היה בנתונים אלו לטענת בית המשפט כדי להקים  חובת זהירות מוגברת של הצוות הרפואי, לנקיטת צעדים למניעת הסיכון הצפוי והשלכותיו על מהלך הלידה.

מלכתחילה, היה על הצוות הרפואי לנקוט משנה זהירות כלפי היולדת ולהעניק לה טיפול החורג מסטנדרט הטיפול המקובל ביולדת "רגילה". 

ההחלטה לבצע לידת ואקום באותה שעה (13:05) או בסמוך לה, היתה נמהרת ובלתי סבירה. התנאים לביצוע לידת השולפן לא בשלו, הזמן שבוזבז על הניסיונות הכושלים להשלים את לידת הואקום היה זמן יקר. נתונים אלו מלמדים על התנהגות שאינה סבירה וחריגה ממידת הזהירות שחלה על הצוות הרפואי.

התברר כי תיעוד רפואי ורישומים של מהלך הלידה היו חסרים. מחדל ברישום בנסיבות אלו כעולה מההלכה הפסוקה, הוא זה שמונע מתובע ומבית המשפט ראיה אותנטית בעלת משקל. בהיעדר רישום ותיעוד, על הנתבעת רובץ הנטל להוכיח כי הלידה התנהלה באורח תקין ומצבו של העובר אף הוא היה תקין.

בתיק זה נקבע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה. לא הוצגו ראיות לאישוש טענותיה בדבר תקינות הצעדים בהם נקטה והנזק ראייתי מלמד על רשלנותה של הנתבעת.

בית המשפט סבור בתיק זה וגם באחרים שנדונו בתביעות דומות כי אין מדובר במדע מדויק ולכן יש לבחון את הסוגיה על בסיס מערך הסתברויות.

ככל שמאזן ההסתברות יטה לחובת הנתבעת, כך יגדל שיעור חלקה המוערך בהיווצרות הנזק. בפסק דין מלול שציטוט ממנו מובא כאן נטען: "אנו לא פועלים על סמך מידע מדויק, אנו פועלים על סמך הסתברויות, כשיש סמנים לא טובים צריך לפעול בנדון".

במקרים בהם הקשר הסיבתי עמום או נטוע על בסיס של הסתברויות על התובע ברשלנות רפואית להציג ראיות סטטיסטיות או מסוג אחר אשר יתרמו לקביעת האומדן ההסתברותי. זה לא תמיד אפשרי לביצוע.

בתיק של קשעלה הציגו המומחים מצב של הכול או לא כלום לעניין משמעות הערכים הרפואיים שנמדדו במהלך הלידה ולאחריה.

במצב זה לא ניתן לקבל הכרעה על סמך תשתית זו. לפי בית המשפט נדרש לקבוע את ההסתברות לגרימת הנזק כתוצאה מרשלנות לפי ממצאים עובדתיים והערכת הראיות שיובאו.

יש לשאוף לאיזון הנכון בקביעת האחריות לנזקים שנגרמו. עד כמה האחריות מוטלת על הרופאים ועד כמה על התובע. שיעור האחריות יקבע בהתאמה את גובה הפיצוי.

בעניין זה פסקה השופטת שטרסברג כהן בדעת מיעוט בתיק ע"א 6643/95 יהונתן כהן נ' קופת חולים של ההסתדרות: כשלעצמי, סבורה אני כי אין לנקוט בגישה של 'הכל או לא כלום'.

הגישה השוללת מתן פיצוי לתובע במקרה בו הוכחה התרשלות אך לא ניתן לבסס קשר סיבתי עובדתי לנוכח חוסר הידע ואי הבהירות באשר לגורמים למחלה (שיתוק מוחין) ולתהליך התהוותה, גורמת עוול לתובע ואיננה משרתת מדיניות ראויה של הרתעה מפני התרשלות.

מאידך, הטלת חובת פיצוי מלא על אחד מגורמי הנזק האפשריים שאין בטחון שהשתתף בגרימת הנזק, איננה צודקת ואיננה עולה בקנה אחד עם יסודות דיני הנזיקין, שכן היא מביאה לפיצוי התובע על מלוא נזקו גם ממי שלא ברור כי השתתף בגרימת הנזק, שיכול ולא נגרם כלל בעוולה.

השופטת בתיק של קשעלה עלי הגיעה למסקנה כי הצדק החברתי והמשפטי מחייב במקרה דנן חלוקת אחריות בין הצדדים. שקלול הנסיבות והעובדות הידועות לבין אלו שנמצאות בתחום האפור והעמום מביאות אותה למסקנה כי בית הנתבעים ישאו באחריות לנזקי התובע בשיעור של 60%.

מי שהולך לתבוע במקרים דומים לאלו הנדונים כאן עליו לזכור, כי לפני שבית המשפט יקבע את גובה הפיצוי, עליו להכריע בסוגיות עקרוניות האופייניות לתביעות נפגעים שנגרמה להם נכות קשה ביותר כמו לאלו בשיתוק מוחין ואלו הן:

  • תוחלת חיי הנפגע – כמה שנים יוכל לחיות עם הנזק הנתון
  • מגורים – עם מי ואצל מי יגור הנפגע – אצל ההורים, דיור מוגן ושיקומי או באופן עצמאי
  • אופן תשלום הפיצוי -  האם בתשלום אחד או בתשלומים לאורך חיי הנפגע

קיראו בהרחבה: ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית

להקדים ולפנות אל עורך דין מנוסה!

הורים לילדים שסובלים משיתוק מוחין בעקבות סיבוכים בלידה או בדקות שלאחריה, צריכים לפנות לשיחה עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית. כפי שבוודאי הבנתם מן האמור לעיל, תביעות בעילת רשלנות רפואית בעקבות CP הנן תביעות מורכבות ביותר, המצריכות ידע וניסיון משפטי רב.

משרדנו טיפל לאורך השנים בתביעות רבות שהוגשו על ידי הורים של ילדים פגועי שיתוק מוחין. עורך הדין עופר סולר עובד בשיתוף פעולה עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום המיילדות והנוירולוגיה.

אנו מציעים גם לכם לפנות למשרדנו ולתאם פגישה אישית לקבלת יעוץ משפטי (ללא כל התחייבות) עם עורך דין שיוכל לבחון ביחד אתכם את השתלשלות האירועים במקרה הספציפי שלכם.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (1)

5 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

מיקומך באתר: סולר קפלינסקי רשלנות רפואית שיתוק מוחין cp

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

19 ביוני 2022

אבחון פגיעות גנטיות בעובר...

ניתן לאבחן פגיעה גנטית בעובר כבר בחודשי ההריון הראשונים באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של מי השפיר ובאמצעות בדיקות כמו NIPT ובדיקת אקסום...

קרא עוד

19 ביולי 2022

הפרעה נפשית בגלל פגיעה גנ...

רופאי הנשים שמלווים את ההורים במהלך ההריון חייבים להסביר כי ניתן לאבחן מאות מוטציות גנטיות שגורמות להפרעות נפשיות, באמצעות בדיקות...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

תסמונת ויליאמס 7q11.23 חי...

חשוב לדעת כי ניתן לאבחן תסמונת ויליאמס בעובר באמצעות בדיקה גנטית פשוטה וזמינה, ואין כל סיבה לאבחן את התסמונת רק לאחר הלידה! עורך ...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

אבחון תסמונת די ג'ורג' בע...

תסמונת די ג'ורג' הנה תסמונת גנטית נדירה, לרוב נובעת ממטוציה חדשה, שניתן וחשוב לאבחן באמצעות בדיקות גנטיות כבר בתחילת ההריון! עורך...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

בדיקת צ'יפ גנטי CMA: הרופ...

בדיקת הצ'יפ הגנטי היא בדיקה חשובה מאד, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, וחובתו של רופא הנשים המלווה את ההריון להסביר על כך להורים בכל ...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

פגיעה במבנה הכרומוזום: חש...

נכון למועד כתיבת שורות אלו ניתן לזהות בבדיקות גנטיות, כבר בתחילת ההריון, מאות פגיעות ושינויים במבנה הכרומוזומים של העובר וזכותם ש...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

בדיקות גנטיות שהרופא צריך...

הרופא שמלווה את ההריון שלך חייב להסביר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות שניתן לעשות בהריון, לכל אשה, בכל הריון וללא יוצא מן הכלל! אם...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

רשלנות רפואית במתן ייעוץ ...

סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, משרד עורכי הדין המוביל בישראל בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בשל כשלים והתרשלות בהפנייה לייעוץ גנטי ופענ...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

זכויות הורים לילדים על הס...

הצ'ט בוט שלנו יעזור לך להבין את כל הזכויות שלך לאחר אבחון ילד/ה על הספקטרום האוטיסטי...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

1 מכל 7 מקרי אוטיזם ניתן ...

מעל 15% מכלל מקרי האוטיזם נובעים בשל פגיעה גנטית מוכרת, שניתן לראוי לאבחן בעובר, כבר בחודשי ההריון הראשונים. מחובתו של רופא הנשים...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

הרופא לא הסביר על הבדיקות...

אלה העובדות: על רופא הנשים שמלווה הורים במהלך ההריון חלה החובה ליידע אותם, בכל מקרה, לגבי מגוון הבדיקות הגנטיות שזמינות עבורם והא...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

חשוב להכיר ולדעת: על בדיק...

רופא הנשים שמלווה את ההריון חייב להסביר להורים בכל מקרה על בדיקת האקסום, שהיא הבדיקה הרחבה והמדוייקת ביותר לצורך אבחון מוטציות גנ...

קרא עוד

18 באוקטובר 2022

תסמונת טרנר: אפשר וחשוב ל...

תסמונת טרנר הנה תסמונת גנטית הנובעת בשל חסר, חלקי או מלא, של כרומוזום X. ניתן לאבחן את התסמונת באמצעות בדיקה גנטית פשוטה בזמן ההר...

קרא עוד

02 בנובמבר 2022

אבחון מוקדם של פגיעה במבנ...

פגיעה במבנה התקין של כרומוזום X עלולה להוביל להתפתחותן של תסמונות גנטיות משמעותיות, ולכן חשוב להסביר להורים עד כמה חשוב לערוך בדי...

קרא עוד

27 בנובמבר 2022

הרופא חייב להסביר על בדיק...

חובתו של רופא הנשים להסביר להורים לעתיד על חשיבותה של בדיקת ה-NIPT בכל הריון ללא יוצא מן הכלל! המדובר בבדיקת דם של האם ההריונית, ...

קרא עוד

27 בנובמבר 2022

בדיקת NIPT במקום מי שפיר?...

אנחנו שומעים עוד ועוד קולות של נשים שהסבירו להן כי אפשר לעשות בדיקת דם פשוטה בהריון בשם NIPT והבדיקה הזאת מחליפה את בדיקת מי השפי...

קרא עוד

13 בדצמבר 2022

מוטציה דה נובו - מה משמעו...

מוטציות גנטיות דה נובו הנן תסמונות גנטיות שמתפתחות לראשונה בעובר, במהלך ההריון, ולכן ניתן לאבחן אותן רק במהלך ההריון ובאמצעות בדי...

קרא עוד

05 במרץ 2023

בדיקת מי שפיר: כל הורה חי...

רופא הנשים המלווה את ההורים במהלך ההריון חייב להסביר, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, על החשיבות הרבה שבבדיקת מי שפיר על מנת שההורים ...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36