רשלנות רפואית בניתוח עיניים
אין חוש אשר יקר לו לאדם יותר ממאור עיניו. מקרים רבים של כישלון בטיפולים וניתוחי עיניים מתגלגלים בסופו של יום לפתחו של בית המשפט בדמות תביעות בטענה של רשלנות רפואית בטיפול.
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין אליהו יומטוביאן נ' ד"ר קובל יובל, קופת החולים של ההסתדרות הכללית וד"ר אברהם גולן, עסק בתביעת רשלנות רפואית שהגיש יומטוביאן כנגד מי שטיפלו בו וגרמו לו לטענתנו לעיוורון.
יומטוביאן יליד 1946 נולד כשהוא סובל מפגם בעיניו מסוג נאנופלטמוס Nanophthalmus, אשר התאפיין בליקוי בראיה ובגלגל עין קטן ועקב כך הרכיב משקפי ראיה חזקות (מספר 15). ביום 17.11.92 החל התובע לסבול מכאבי ראש עזים והופנה לד"ר רוני קובל. ד"ר קובל בדק אותו וקיימת מחלוקת לגבי ביצוע של בדיקת הרחבת אישונים. נמצא כי הלחץ התוך עיני תקין ולא נתגלה כל ממצא המחייב טיפול מיידי.
לאחר שהמשיך לחוש בכאבים שהתפשטו גם לעינו השמאלית ובנוסף גם סחרחורת והקאות, הופנה לבית החולים מאיר בכפר סבא שם נמצא כי הוא סובל מלחץ תוך עיני בעינו השמאלית (גלאקומה). הוא טופל בקרני לייזר ותרופות שונות, אך הטיפול לא הצליח והוא פונה לבית החולים בלינסון בפתח תקווה.
בבית החולים בלינסון נרשם ברישומים הרפואיים כי יומטוביאן עדיין באמצע התקף חריף של גלאקומה. יומטוביאן פנה לד"ר אברהם גולן, שאמר לו כי לייזר לא יעזור וכי יש לבצע ניתוח דחוף, אשר בוצע במרפאתו של ד"ר גולן ביום 24.02.92, בעלות של 5,900 ₪.
כשנה לאחר מכן ביצע ד"ר גולן ניתוח נוסף בעינו השמאלית של יומטוביאן להסרת קטרקט. עקב הניתוחים נגרם ליומטוביאן עיוורון מוחלט בעין שמאל.
יומטוביאן טוען כי הרופאים נהגו ברשלנות כאשר לא אבחנו שהוא סובל מנאנופלטמוס, אבחון קל לטענתו לאור גלגלי העין הקטנים. הוא טוען כי ד"ר קובל התרשל בכך שהרחיב את אישוניו, פעולה הגורמת להתקפי גלאקומה אצל הסובלים מנאנופלטמוס וכי על ד"ר גולן היה להימנע מלנתחו.
בית המשפט קבע כי לאור העובדה כי גם בבתי החולים בהם אושפז לא גילו כי הוא סובל מנאנופלטמוס, אין לבוא אל הנתבעים בטענות. עם זאת, פרופסור שלמה מלמד מטעם ההגנה העיד כי כאשר יש אבחנה של עין קטנה יש להיזהר מאוד בטיפול גם אם אין אבחנה של נאנופלטמוס.
יומטוביאן טוען כי בוצעה בו הרחבת אישונים בעין שמאל בלבד ואילו ד"ר קובל טוען כי אינו זוכר אם ביצע הרחבת אישונים, אך אם ביצע עשה זאת בשתי העיניים ובית המשפט קיבל גירסא זו. בית המשפט קבע כי ייתכן וההתקף התרחש טרם הבדיקה לאור התלונות בעקבותיהם הגיע התובע להיבדק וקבע כי קובל לא התרשל ודחה את התביעה כנגדו וכנגד קופת החולים.
קביעת בית המשפט
בית המשפט קבע כי ד"ר גולן פעל ברשלנות וסטה מסטנדרט התנהגות סביר כאשר החליט לבצע את הניתוחים והוא היה ער לבעייתיות של העין, גם אם לא אבחן נאנופלטמוס. גולן ניצל את העובדה שהתובע היה במעבר בין בתי חולים ולא בטח בטיפול השמרני שהוצע לו.
עוד קבע בית המשפט כי גולן לא נקט באמצעי הזהירות המינימאליים ולא הסביר לתובע את הסיכונים הכרוכים בניתוח.
התובע משמש כראש המועצה הדתית במושב קדימה והיקף עבודתו אף הורחב לאחר האירוע ובשל כך לא נפסקו לו פיצויים בשל אובדן השתכרות.
עם זאת, התובע עבד בנוסף בתור מגדל פרחים ויכולתו להשתכר מכך נפגעה. הנכות הרפואית נקבעה בשיעור של 35% ואילו הנכות התפקודית בשיעור 25%.
הפיצויים נפסקו כדלקמן:
- אובדן השתכרות לעבר - 247,200 ₪.
- אובדן השתכרות לעתיד - 289,200 ₪.
- כאב וסבל - 300,000 ₪.
- עזרת צד ג' - 100,000 ₪.
- הוצאות רפואיות מיוחדות - 42,745 ₪.
- שיקום - 50,000 ₪.
סה"כ 1,029,145 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
תשובות מקצועיות מעורכי הדין שלנו
באתר solarlaw תוכלו למצוא אלפי סקירות משפטיות ורפואיות שנכתבו על ידי מומחים רפואיים ועורכי דין מנוסים בתחום הרשלנות הרפואית. אנו עושים את מירב המאמצים על מנת לעדכן את התוכן באתר בקביעות וזאת בהתאם להוראות החוק ופסיקות חדשות.
אנשים אשר פונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות שחוזרות על עצמן ועורכי הדין שלנו הקימו את פלטפורמת השו"ת, המאפשרת לכל אדם לקבל תשובות מקיפות ומקצועיות בכל מקרה של רשלנות רפואית בניתוח ובפרט כאשר מדובר על ניתוחי עיניים.
עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ואנו נשמח לעמוד לצידכם, לבדוק את פרטי המקרה ולהגיש תביעת רשלנות רפואית בכל מקום שיימצא כי סיכויי התביעה טובים ואכן יש טעם לפתוח בהליך משפטי מול הגורמים האחראיים לנזק.
פניתי לרופאת משפחה בגלל תלונה על טשטוש ראיה בעין ימין, הבזקי אור וכתמים, הרופאה אמרה שכדאי שאפנה לאופטיקאי להחליף משקפיים וזה לא עזר, רק כעבור שבועיים התברר שיש לי הפרדות רשתית ונגרם לי נזק בלתי הפיך לעין. האם יש עילה לתביעה?
הפרדות רשתית נחשבת כמצב המצריך טיפול דחוף כדי למנוע נזק קבוע. המדובר במצב בו רשתית העין, אשר הינה רקמת עצבים דקה מאוד, נפרדת מהקיר הפנימי של גלגל העין אליו היא דבוקה באופן רגיל. כאשר מתרחשת הפרדות רשתית תאי העצב ברשתית לא מקבלים אספקת דם מכלי הדם שבקיר גלגל העין ואז הם מתנוונים ומתים, מה שגורם לנזק בלתי הפיך לראיה.
הסימנים המתוארים בפנייתך הינם סימנים קלאסיים להפרדות רשתית, שגם רופא משפחה חייב להכיר היטב וכאשר הם מופיעים אצל מטופל הוא אמור להפנות את המטופל לבית חולים למיון עיניים לבדיקות וטיפול דחוף.
הטיפול בהיפרדות רשתית הינו בדרך כלל כירורגי - ניתוח חיגורScleral buckle , ניתוח אשר בו מוכנסת תחת שרירי גלגל העין מעין חגורה עשויה סיליקון שמסייעת בשמירת הרשתית במקומה צמודה לדופן גלגל העין.
כדי לברר אם הייתה התרשלות בטיפול בך בשל איחור באבחון הפרדות הרשתית והאם בשל איחור זה נגרם נזק לראיה, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מקופת החולים ומבית החולים ולהתייעץ עם מומחה בתחום רפואת עיניים בסיוע עורך דין מנוסה.
בגיל 5 חודשים התינוקת שלנו נחבלה בפניה ובעינה הימנית, טופלנו בבית חולים ושוחררנו כעבור יומיים ונאמר לנו שהכל בסדר ושנגיע לביקורת עוד חודש, בביקורת לא נבדקה העין שנחבלה. במשך החודשים הבאים היה נדמה לנו שמשהו לא תקין, אבל הרופאה בקופת חולים אמרה שהכל בסדר. רק בגיל שנה וחודש התברר שהילדה פיתחה קטרקט בעין ימין שכנראה פגע לה בראיה, האם יש דרך להוכיח רשלנות רפואית?
קטרקט בילדים הינו מצב נדיר יחסית שיכול להיות מולד או להתפתח לאחר הלידה, לעיתים בעקבות חבלה. המדובר במצב בו העדשה בעין הופכת משקופה וזכה לעכורה או אטומה ואור לא עובר דרכה. ילדים קטנים כמובן לא מסוגלים להתלונן על ירידה בראיה ודווקא בגיל זה יש חשיבות גדולה מאוד לראיה תקינה, שכן פגיעה בראיה עלולה לגורם לעין עצלה.
כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול במקרה זה, כלומר האם העובדה כי הביקורת לאחר החבלה לא כללה בדיקת רופא עיניים היא בלתי סבירה והאם יש קשר בין ההתרשלות ככל שיש כזו לנזק שנגרם, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה בתחום רפואת העיניים בליוויי עו"ד מנוסה בתביעות רשלנות רפואית.
החל מגיל 46 הרגשתי ירידה הדרגתית בראיה אשר ייחסתי אותה לגילי, כאשר מסרתי זאת לרופא המשפחה הוא הפנה אותי לבדיקת אופטיקאי. רק בגיל 54 כאשר מצב הראיה התדרדר ממש הופניתי לרופא עיניים, שלאחר בדיקה אבחן גלאוקומה שכבר פגעה באופן בלתי הפיך בראיה. מתברר שמאחר וגם לאמי יש מחלת גלאוקומה ונוכח כך שעברתי התקף לב בגיל 44 הייתי בסיכון לפיתוח המחלה, האם יש סיכוי לתביעת רשלנות רפואית?
גלאוקומה Glaucoma הינה מצב של יתר לחץ תוך עיני, אשר שכיחותה עולה עם הגיל והיא עלולה לגרום בהעדר טיפול לעיוורון בשל נזק לעצב הראיה. יש חשיבות עצומה לגילוי מוקדם של המחלה, שכן יש טיפולים אשר יכולים להפחית את הלחץ התוך עיני ולמנוע את הנזק המצטבר לעצב הראיה.
בין גורמי הסיכון לפיתוח גלאוקומה נמצאים גם תחלואת הורים בגלאוקומה ומחלות כלי דם ולב. נראה לפיכך כי כבר בעת התלונות הראשונות על ירידה בראיה היה על רופא המשפחה להפנות אותך לרופא עיניים, אשר יש להניח כי היה ממליץ על בדיקת לחץ תוך עיני, בדיקה פשוטה יחסית ולא מסוכנת, שיכלה לאתר את מחלת הגלאוקומה בשלב מוקדם ולמנוע נזק לעצב הראיה.
כדאי לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי וכן להפנות את התיעוד ואותך לבדיקת רופא עיניים מומחה, שיעריך אם הייתה התרשלות בטיפול שגרמה לנזק.
במידה ונפגעת בעקבות רשלנות רפואית מומלץ לפנות בהקדם אל עו"ד מומחה בתחום הרשלנות הרפואית. זאת לצורך התייעצות ראשונית, בירור פרטי המקרה וליווי משפטי מקצועי במידת הצורך במקרה של הגשת תביעה.
עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי ישמחו לעמוד לרשותך ולהעניק לך ייעוץ משפטי אישי ללא התחייבות.
