אין חוש אשר יקר לו לאדם יותר ממאור עיניו. מקרים רבים של כישלון בטיפולים וניתוחי עיניים מתגלגלים בסופו של יום לפתחו של בית המשפט בדמות תביעות בטענה של רשלנות רפואית בטיפול.
פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעניין אליהו יומטוביאן נ' ד"ר קובל יובל, קופת החולים של ההסתדרות הכללית וד"ר אברהם גולן, עסק בתביעת רשלנות רפואית שהגיש יומטוביאן כנגד מי שטיפלו בו וגרמו לו לטענתנו לעיוורון.
יומטוביאן יליד 1946 נולד כשהוא סובל מפגם בעיניו מסוג נאנופלטמוס Nanophthalmus, אשר התאפיין בליקוי בראיה ובגלגל עין קטן ועקב כך הרכיב משקפי ראיה חזקות (מספר 15). ביום 17.11.92 החל התובע לסבול מכאבי ראש עזים והופנה לד"ר רוני קובל. ד"ר קובל בדק אותו וקיימת מחלוקת לגבי ביצוע של בדיקת הרחבת אישונים. נמצא כי הלחץ התוך עיני תקין ולא נתגלה כל ממצא המחייב טיפול מיידי.
לאחר שהמשיך לחוש בכאבים שהתפשטו גם לעינו השמאלית ובנוסף גם סחרחורת והקאות, הופנה לבית החולים מאיר בכפר סבא שם נמצא כי הוא סובל מלחץ תוך עיני בעינו השמאלית (גלאקומה). הוא טופל בקרני לייזר ותרופות שונות, אך הטיפול לא הצליח והוא פונה לבית החולים בלינסון בפתח תקווה.
בבית החולים בלינסון נרשם ברישומים הרפואיים כי יומטוביאן עדיין באמצע התקף חריף של גלאקומה. יומטוביאן פנה לד"ר אברהם גולן, שאמר לו כי לייזר לא יעזור וכי יש לבצע ניתוח דחוף, אשר בוצע במרפאתו של ד"ר גולן ביום 24.02.92, בעלות של 5,900 ₪.
