רשלנות רפואית באי מתן הסבר על דילול עוברים
כאשר מדובר בהריונות מרובי עוברים (ארבעה עוברים ומעלה), סיכויי ההישרדות של כל העוברים ושל ההריון כולו הם נמוכים יחסית להריון רגיל. כמו כן, בהריון כזה הסיכון שנשקף ממנו ליולדת הוא גבוה יותר מאשר בהריון רגיל.
שיעור ההריונות מרובי העוברים הינו גבוה כיום בעיקר במקרים של הפריה חוץ גופית בה מוחזרות מספר ביציות מופרות ולעיתים חלק גדול מהן מתפתחות לעוברים.
אחד ההליכים שניתן לבצע על מנת להפחית את הסיכון בהריון מרובה עוברים נקרא דילול עוברים, הפחתת כמות העוברים ברחם האישה ההרה וזאת כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות של חלק מהעוברים.
ההליך אינו הליך קל מבחינה נפשית לאישה, שכן בפועל מדובר בהפסקת חיי עוברים ברחמה, אולם כאמור בחלק מן במקרים הוא הכרחי לשיפור סיכויי שאר העוברים והפחתת סיכון לנזק לאם. דילול העוברים מומלץ שיתבצע בין השבוע ה-11 לשבוע ה-14 להריון (סוף חודש שלישי תחילת רביעי) ועל ההליך להיות מבוצע בידי רופא מומחה במוסד רפואי מוכר.
מצד אחד הדילול נחשב ליעיל, משום שכאמור הוא מגדיל את סיכויי השרידות של שאר העוברים, אך גם הליך זה יש בו לסכן את העוברים הנותרים כולם או חלקם וגם את האישה ההרה.
אי מתן הסבר על דילול עוברים
פסק הדין בת.א. 3509/01 פרוך נוהא נ’ ביה"ח אל מקאסד אל ח’ירייה, עסק באישה שהייתה בהריון מרובה עוברים וברחמה היו ארבעה עוברים.
התובעת הגיע למרפאתו של ד"ר מחמוד עמאר בחברון בסמוך לנישואיה כדי לקבל טיפול שיסייע לה להיכנס להריון. ככל שהתקדם ההריון רמת הסיכון שבו עלתה ומאחר וגרה באזור שהיה תחת סגר לא יכלה לגשת לבדיקות רפואיות בתדירות המתאימה לאישה בהריון בכלל ולאשה בהריון בסיכון גבוה בפרט.
בביקורה האחרון בבית החולים הנתבע, בשבוע ה-26 להריונה, התלוננה התובעת על כאבים בגבה התחתון ועל הפרשה וגינלית דמית. התובעת נבדקה ואושפזה במחלקה טרום לידתית לצורך מנוחה בשכיבה. במהלך הלילה הכאבים גברו ואף נתנו לאישה משככי כאבים.
כשעה לאחר מכן החלה הלידה עצמה ותוך זמן קצר נולדה תינוקת ראשונה בלידת עכוז (מצב בו במקום שראש הולד יצא ראשון יוצא העכוז), במשקל של 615 גרם בלבד. לאחר מכן נולדו שאר הילודים שמשקלם נע בין 534 גרם ל-611 גרם.
כל הילודים סובלים מאפגר נמוך. מבחן אפגר הוא מבחן הנערך לתינוקות זמן קצר לאחר לידתם בו נבדקים הדופק, הנשימה, התגובות לגירויים, צבע וכן טונוס-מתח שריר. כאשר תינוקות עם אפגר נמוך משלוש, הם בעלי סיכון גבוה למוות.
יום לאחר מכן שוחררה האישה מבית החולים, הילודים הועברו למחלקת הפגים שם נפטרו ולא קיים כל תיעוד לגבי הטיפול שניתן להם. כתוצאה מכך נכנסה האישה לדיכאון ולכן תבעה את בית החולים בטענה של רשלנות רפואית בטיפול.
אחת הטענות המרכזיות שהעלתה התובעת היא שלא הוצגה בפניה האופציה של דילול עוברים, אמנם מאחר ומדובר בבית חולים דתי (מוסלמי) והליך זה אינו מבוצע בבית החולים, היה על הרופאים להצביע בפני התובעת ובעלה על כך שקיימת אופציה כזאת ושניתן לבצע אותה בבית חולים אחר.
מה הייתה החלטת בית המשפט?
בבית המשפט נקבע שאופציה של דילול עוברים במקרה זה אינה טובה משמעותית מאופציה של לידה מרובת עוברים, אבל היה על בית החולים לספק לאישה את המידע. אספקת המידע היא באחריות בית החולים, מאחר שברגע שהאישה התקבלה לטיפול בבית החולים היא נחשבת למטופלת לכל דבר ועניין.
בית המשפט קבע כי התובעת לא קיבלה מספיק מידע על הטיפולים הרפואיים והדבר גרם לכך שניתן לה טיפול ללא הסכמתה. מתן טיפול ללא הסכמה פוגע באוטונומיה של המטופלים וזהו נזק עליו זכאי המטופל לפיצוי מצד המזיק.
בית המשפט קבע בין השאר כי בית החולים לא היה מוכן ללידה מסוג זה, הילודים הושמו כולם באותו אינקובטור ולא כל אחד באינקובטור נפרד כפי שנהוג. כמו כן, ביקר בית המשפט את הרופאים המטפלים ובהם ד"ר קסרוואי על היעדר התיעוד על מצבה הרפואי המיוחד של היולדת ועל היעדר העברת דיווח למשרד הבריאות על מות הילודים.
לעניין הדיכאון ממנו סבלה התובעת לא הובא בפני בית המשפט מומחה רפואי וכן לא היה ניתן להוכיח נזק.
מאחר ובמקרה זה סיכויי ההישרדות של הילודים היו נמוכים מאוד בכל מקרה עם דילול העוברים ובלעדיו וגם אם היו שורדים הם היו סובלים מנכויות קשות, אי אפשר היה לקבוע בבירור כי בית החולים התרשל בעניין זה.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי בשל העובדה שבית החולים לא סיפק לאם מידע מספק וכן התרשל ברישום החסר שניהל ובהפרת הזכויות של התובעת לפי חוק זכויות החולה, יש לפסוק לתובעת פיצויים בסך של 150,000 ₪ וכן לחייב את בית החולים לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעת.
אם את סבורה כי נפגעת עקב רשלנות רפואית מומלץ כי תתייעצי עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי מומחים בתחום הרשלנות הרפואית וישמחו להעניק לך ייעוץ משפטי אישי ללא התחייבות, כי אין סיבה שתוותרי על הזכויות המגיעות לך.
האם ההליך של הפחתת עוברים כואב?
לא. ההליך כרוך בדקירה קלה, אך כשלעצמו אינו מכאיב.
האם במצב של הריון מרובה עוברים מכריחים לבצע הפחתת עוברים?
לא ניתן לכפות על המטופלת לבצע הפחתת עוברים. במצב של 4 עוברים ויותר ההמלצה הרפואית במרבית המקרים הינה לבצע הפחתת עוברים בשל החשש ללידה מוקדמת וסיבוכים אחרים.
על הצוות הרפואי מוטלת החובה להסביר למטופלת על הסיכונים בבחירה שלא לבצע הפחתת עוברים וכן על הסיכונים בטיפול עצמו. הבחירה בסופו של דבר היא בידי המטופלת.
עברתי דילול עוברים בהריון של 3 עוברים ובמקום להפחית עובר 1 נפגעו 2 עוברים בתהליך, אפשר לתבוע?
הסיכון לפגיעה בעוברים נוספים בעת הליך של דילול עובר אחד הוא מוכר ואינו בהכרח מצביע על התרשלות בטיפול.
על הצוות המטפל להסביר לזוג לפני טיפול הדילול על הסיכון הכרוך בטיפול, כולל פגיעה בעוברים נוספים ואף אובדן כל ההריון. אם הסברים כאלו לא ניתנו כנדרש לפני הטיפול יתכן ותהיה עילה לתביעה.
הייתי בהריון עם תאומים ובאחד התגלה מום. הציעו לי להפיל את העובר הפגוע ולא הסכמתי כי לא הבטיחו לי שהעובר הבריא לא יפגע, אפשר לתבוע?
אם הסבירו לך על האפשרות לבצע הפחתת עוברים או הפלה של העובר הפגוע בעת ההריון ואת בחרת משיקולייך שלא לבצע הליך זה, נראה שהסיכויים לתביעה אינם גבוהים.
בכל הליך של דילול עוברים יש סיכון גם לעוברים הבריאים, שהכוונה היא להותיר אותם ברחם שלמים וחובה על הצוות הרפואי להסביר למטופלת על סיכון זה, גם אם הוא נמוך.
ביצעו לי דילול עוברים בהריון של 3 עוברים ל-2 כדי למנוע לידה מוקדמת ולמרות זאת הייתה בסוף לידה מוקדמת, אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?
כדי לבחון אם יש עילה לתביעה יש כמובן לבחון את מלוא התיעוד הרפואי, אולם אכן אחת מהסיבות לביצוע דילול עוברים היא הקטנת הסיכון ללידה מוקדמת המסכנת את שלום העוברים, עד לסיכון לפגיעה נוירולוגית.
דילול עוברים אינו מבטיח בוודאות שלא תהיה לידה מוקדמת, שכן גם בהריון תאומים לידה מוקדמת שכיחה למדי, כך שעצם העובדה שבסוף ההריון הייתה לידה מוקדמת למרות שבוצע דילול עוברים אינה מלמדת בהכרח על התרשלות בטיפול.
