רשלנות רפואית לאחר ניתוח מוח
לאחר שעוברים הליך רפואי או ניתוח בבית חולים, עם השחרור מקבלים מכתב שחרור המפרט פעולות ספציפיות וכלליות שיש לבצע. כמו כן, על הרופא לפרט תסמינים אליהם יש לשים לב באופן מיוחד וכן תופעות לוואי שהן רגילות ושכיחות באותו הליך.
לעיתים מה שנראה כתופעה רגילה יכול להצביע על בעיה אחרת חמורה יותר שדורשת התייחסות מיוחדת, לפעמים מה שהוא תופעה רגילה זמן קצר לאחר ההליך, אינו שכיח כאשר עובר זמן ממושך מביצוע ההליך.
פסק דין בנושא רשלנות לאחר ניתוח מוח
בפסק הדין ל.ד. ואח' נ' קופת חולים כללית, דובר במקרה בו התובע נשוי ואב לילדים, אשר בהיותו בן 40 חש בהפרעה ביכולת הראיה בעין שמאל. הוא פנה לבית החולים ובבדיקת M.R.I, בדיקת תהודה מגנטית - סריקה לא פולשנית שמדמה את פנים הגוף מבלי להשתמש בקרני רנטנגן, נתגלה כי הוא סובל מגידול בבלוטת יותרת המוח.
פרופסור צבי רפפורט, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה במרכז הרפואי רבין של שירותי בריאות כללית, המליץ לו לעבור ניתוח להסרת הגידול. התובע עבר את הניתוח ביום 26.1.2000 ובמהלכו נגרם לו נקב שגרם לדליפת נוזל מוח, הדליפה נאטמה והתובע שוחרר לביתו לאחר מספר ימים.
לאחר מספר ימים חזר התובע לחדר מיון והתלונן שסבל מדליפה מהאף של נוזל המלווה בדימום. הוא נבדק על ידי כירורג ומומחה אף אוזן גרון ושוחרר לביתו למעקב. יש לציין כי זוהי תופעה שכיחה בימים שלאחר ההליך שעבר.
כשלושה חודשים לאחר הניתוח פנה התובע שוב לבית החולים עם תלונה דומה עם נוזל המעורב בדם ושוחרר עם המלצה למעקב נוסף.
באוקטובר 2000 אושפז התובע עם דלקת קרום המוח ואושפז לשבועיים, לאחר מספר ימים נוספים עבר ניתוח נוסף וכמה שבועות לאחר מכן לקה בדלקת קרום המוח פעם נוספת.
התובע טען בתביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית כי בית החולים אחראי לנזקיו הנוירולוגים בשל התרשלות בטיפול.
בית המשפט קבע שבהתייחסות לתלונה השנייה של התובע התרשל בית החולים והיה עליו לתת יותר תשומת לב לממצאים, בפרט כאשר תלונה שנייה זמן רב יחסית מאז ההליך הייתה אמורה להדליק נורת אזהרה אצל הרופא הבודק.
אשר על כן קבע בית המשפט כי ישנו קשר בין הרשלנות בבדיקה לבין הנזק שנגרם בפעם הראשונה בה לקה התובע בדלקת קרום המוח.
בית המשפט קבע כי אין קשר בין הרשלנות הזו לבין הניתוח השני ולפעם השנייה בה חלה בדלקת קרום המוח ובשני מקרים אלו לא הייתה רשלנות.
לכן נקבעו הפיצויים אך ורק בגין הנזק שנגרם מהמחלה בפעם הראשונה. לתובע נקבעה נכות רפואית בגובה 73% ונכות תפקודית, שהיא המשמעותית בקביעת סכום הפיצויים בשיעור של 80% עקב נזק מוחי, ליקוי בעיבוד חשיבה ובזכרו, שיתוק קל בצד ימין של הפנים, חרשות וטנטון באוזן ימין.
אופן תחשיב הפיצויים
בגין הנזקים האלה נקבע סכום הפיצויים שאינו כולל החמרה של הנזקים עקב המחלה בפעם השנייה.
- בגין הפסד השתכרות בעבר נקבעו פיצויים בסך 16,039 ש"ח, אשר הינו השכר הממוצע אותו קיבל בעבודה כפול 29 חודשים בהם לא עבד ובסך הכל 192,972 ₪.
- בשל הפסד השתכרות לעתיד נפסק סך של 2,771,539 ש"ח וכן ריבית והצמדה ממחצית התקופה.
- הפסדים בגין השתכרות האישה לא הוכחו ולכן נקבעו בדרך של אומדן 30,000 ₪
- בשל עזרת צד ג' בעבר נפסק סך של 45,000 ש"ח, כאשר אין פיצוי לגבי עזרה בעתיד, שהיא נגזרת מההופעה השנייה של המחלה.
- הוצאות רפואיות בעבר 3,800 ש"ח, כאשר גם כאן אין פיצוי לעתיד.
- הוצאות ניידות ונסיעות, נקבע סכום גלובלי לעבר ולעתיד 150,000 ₪
- פיצויים בגין כאב וסבל 250,000 ₪
קיראו בהרחבה על: חישוב פיצויים במקרה רשלנות רפואית.
הפיצויים הסתכמו בסך כולל של 3,443,311 ש"ח. מסכום זה נוכו תשלומים שכבר נתקבלו מביטוח לאומי וכן נפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
במידה ונתקלתם במצב בו אתם חושבים שקיבלתם טיפול רפואי לא נכון אשר גרם לכם לנזק מומלץ לפנות בהקדם אל משרד עורכי דין סולר קפלינסקי.
משרדנו עוסק בתביעות רשלנות רפואית ועורכי הדין שלנו ישמחו לעמוד לרשותכם להתייעצות משפטית אישית ללא התחייבות.
עברתי ניתוח להסרת גידול מהמוח ולאחר הניתוח אני סובל מפרכוסים והידרדרות שפתית, האם יש מקום לתביעה?
פגיעות נוירולוגיות שונות ובהם גם פרכוסים והדרדרות שפתית, הינם חלק מהסיבוכים המוכרים של ניתוחי מוח. על המטופל לקבל הסבר טרם הניתוח על האפשרות לסיבוכים אלו ולהבין כי לעיתים זהו 'מחיר' שיש לשלם על מנת להגיע להסרה מושלמת של הגידול המוחי.
כיום מבצעים את חלק מהניתוחים הנוירוכירורגים בערות מלאה - Awake Craniotomy, כדי לנסות לצמצם סיבוכים כאלו.
כדי להעריך אם הסיבוך היה בלתי נמנע ואם המטופל קיבל הסבר מלא וראוי לפני הניתוח, יש לבחון את מלוא התיעוד הרפואי בסיוע מומחה בתחום הנוירוכירורגיה.
עברתי ניתוח להוצאה של גידול שפיר מהמוח ולאחר שנה וחצי התברר כי הגידול לא הוצא בשלמותו ואאלץ ככל הנראה לעבור ניתוח נוסף. האם זו רשלנות?
ההחלטה על תכנון ניתוח נוירוכירורגי ואופן ביצועו לוקחת בחשבון את היקף הנזק הנוירולוגי שיגרם בשל הניתוח.
כריתת גידול שפיר במוח מחייבת בדרך כלל גם פגיעה בתאי מוח בריאים וגרימת נזק נוירולוגי בהיקף כזה או אחר ולכן לעיתים מחליטים להימנע מכריתת הגידול השפיר בשלמותו על מנת לצמצם את הנזק הנוירולוגי בעקבות הניתוח.
כמובן שאת האפשרות להחלטה כזו ומשמעותה ובכלל זה הסיכון של חזרת הגידול, צריך להסביר קודם לניתוח למטופל ולקבל את הסכמתו מתוך הבנה מלאה של המצב.
עברתי ניתוח להסרת מנינגיומה מהמוח בבית חולים פרטי, קיבלתי הסבר על הניתוח לפני ביצועו והבנתי שהניתוח פשוט עם סיכויים טובים. לאחר הניתוח נגרם לי נזק נוירולוגי קשה ואני נכה, אפשר לתבוע?
ניתוחי מוח אינם ניתוחים קטנים והם תמיד כרוכים באפשרות לסיבוכים. לפי חוק זכויות החולה, זכותו של המטופל לקבל הסבר מלא על הניתוח כולל הסיבוכים האפשריים והאלטרנטיבות הטיפוליות.
כדי להעריך אם במקרה זה הנזק שנגרם בעקבות הניתוח הינו תוצאה של התרשלות בניתוח, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולבחון אם הניתוח בוצע באופן נכון וראוי, מהו הסיבוך שאירע והאם קיבלת לפני הניתוח הסבר לגבי אפשרות קרות סיבוך זה.
אובחנתי עם גידול נדיר במוח ועברתי ניתוח בבית חולים גדול בישראל. רק אחרי הניתוח התברר לי שהניתוח שעברתי היה הניתוח השני שבוצע בישראל מסוג זה וכי בארה"ב יש בית חולים עם ניסיון רב בניתוח הזה. נגרמו לי נזקים עקב הניתוח, האם זו רשלנות?
לפי חוק זכויות החולה על המטופל לקבל מידע מלא טרם הניתוח ונראה כי מידע שהניסיון בישראל בביצוע הניתוח מוגבל אמור גם הוא להימסר למטופל. כמובן שאם המנתח שמבצע את הניתוח ביצע אותו בעבר במסגרת השתלמויות בחו"ל יש לכך גם משקל.
אם המידע לא נמסר לך כנדרש ובבחינת אופן ביצוע הניתוח יתברר כי בשל חוסר נסיון של המנתח נגרמו נזקים, יתכן שניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
