טיפול רפואי רשלני ברפואת ילדים
"ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מיטתו ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל ה' ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד וישב וילך בבית אחת הנה ואחת ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו", מלכים ב' פרק ד' לב'-לה.
כל הורה חרד לבריאות ילדיו ומבקש, בעת הצורך, לקבל עבורם טיפול רפואי נכון וטוב אשר יסייע לילד להחלים ממחלה.
בעת טיפול בילד מוטלת על הרופא המטפל משימה לא פשוטה של אבחון וטיפול, משום שבמרבית המקרים הוא מתקשה לקבל מהילד מידע חיוני שניתן לקבל ממבוגר שסובל מבעיה בריאותית - מיקום הכאב, סימפטומים ועוד. בנוסף, בחלק מן המקרים הילד אינו משתף פעולה ואף מתנגד לבדיקה ולטיפול.
על אף כל האמור לעיל ואולי דווקא בגלל זה, סטנדרט הטיפול, האבחון והזהירות המצופים מרופא אשר מטפל בילד הסובל מבעיה רפואית הינו גבוה למדי.
טיפול רפואי בילד כשל וגרם נזק - איך יודעים שזו רשלנות?
כאשר מדובר ברופא אשר אינו מומחה ברפואת ילדים, למשל רופא משפחה או רופא תורן במוקד רפואי של קופת חולים, הרי שמוטלת עליו החובה בכל מקרה של ספק באבחנה או בטיפול להפנות את הילד לבדיקת רופא מומחה בתחום רפואת הילדים.
על רופא הילדים לקבל מהוריו של הילד או ממי שהשגיח על הילד את סיפור המקרה לפרטי פרטים (אנמנזה) על מנת לקל תמונה מלאה על הסימפטומים.
הרופא חייב לבצע את כל הבדיקות הנחוצות על מנת לשלול מצבים ומחלות מסוכנות אשר עלולות לגרום לנזק חמור לילד, אף אם אבחנות אלו נדירות ופחות שכיחות.
על הרופא מוטלת החובה להדריך את הורי הילד כיצד יש לטפל בילד, מה לעשות במידה ומצבו מתדרדר, לאילו סימנים מחשידים יש לשים לב במיוחד ומתי הם חייבים לפנות למיון.
לאחרונה ניתן פסק דין בעניין ע.א 3459/06 (מחוזי ת"א) ד"ר שוורץ לב ואח' נ' עזבון המנוח דנה פילוסוף, אשר עסק בפסק דינו של בית משפט השלום בעניין מותה של ילדה בת 5 שנפטרה מדלקת קרום המוח על רקע דלקת ריאות חמורה.
הילדה המנוחה נבדקה ערב קודם בידי רופא במוקד רפואי אשר לא איבחן את מחלתה ולא ערך את הבדיקות הנדרשות. בשל רשלנות רפואית של הרופא הבודק במוקד הרפואי, מצבה של הילדה התדרדר עד שנפטרה.
בית המשפט בפסק דינו קובע את הסטנדרטים הראויים בעת בדיקת ילד ובפרט אצל רופא מוקד, אשר מהווה את החוליה הראשונה בשרשרת הטיפול והגורם הרפואי הראשון אשר בודק את הילד.
לפי פסק הדין מוטלת על הרופא החובה להגיע לחקר האמת, על ידי ביצוע כל הבדיקות הנדרשות וכל זאת על מנת שלא יחשב כרשלן ועל מנת שבית המשפט יקבע כי אין המדובר בטיפול רפואי רשלני.
כיצד לפעול אם יש חשד כי התרשלות בטיפול גרמה נזק לילד?
היה ויש חשד כי רשלנות רפואית בטיפול גרמה נזק לילד בראש ובראשנה מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות עם עו"ד אשר הינו בקי ומנסה בתחום הרשלנות הרפואית. לשם עריכת פגישת ייעוץ, עורך הדין יפנה לגורמים הרפואיים אשר טיפלו בילד ויקבל את מלוא התיקים הרפואיים.
לאחר מכן יפנה עורך הדין למומחה רפואי מתאים על פי נסיבות המקרה אשר יבדוק את התיעוד הרפואי ובמידת הצורך את הילד ויעריך את איכות הטיפול ואם אכן התגלתה רשלנות רפואית בטיפול. המומחה הרפואי יערוך חוות דעת רפואית אשר תבסס את הטענה בדבר טיפול רפואי רשלני והנזק שנגרם בעקבותיו.
תשובות לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בילד
באתרנו תוכלו למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. מרבית הפונים מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בילדים ובפרט רשלנות של רופא ילדים והזכויות המגיעות לכם ולילדכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות בטיפול.
פניתי עם בני לרופא ילדים שוב ושוב עם כאבי בטן קשים והוא כל פעם אמר שזה רק עצירות, בסוף פניתי למיון והתברר שזה היה אפנדציט שהתפוצץ והילד עבר ניתוח גדול והחלמה ארוכה, אפשר לתבוע על רשלנות רפואית?
כדי להעריך אם רופא הילדים התרשל בכך שלא הפנה אתכם למיון מוקדם יותר ולא חשד כי מדובר בדלקת בתוספתן (אפנדציטיס), יש צורך לבחון את התיק הרפואי של הילד.
יש מספר בדיקות אשר על רופא הילדים לבצע כדי לשלול את האפשרות של דלקת בתוספתן ובהן בדיקה פיזיקאלית של הבטן, בדיקת דם ועוד.
אם יתברר כי אכן רופא הילדים לא ביצע את הבדיקות הנדרשות ובכך התרשל וכי אם הרופא היה מפנה אתכם מוקדם יותר לבדיקה במיון ניתן היה לאבחן את הדלקת בתוספתן קודם להתנקבות התוספתן המודלק, הרי שיתכן וניתן יהיה לשקול תביעת רשלנות רפואית.
יהיה צורך לבחון גם את היקף הנזק שנגרם ובפרט הנזק הקבוע בשל ההתרשלות והאם הוא מצדיק כלכלית הגשת תביעת רשלנות רפואית אשר כרוכה בעלויות.
הבן שלי בן 13 הרגיש כאב פתאומי באשכים ביום שישי בערב, הלכנו למוקד רפואי והרופאה אמרה שזה כנראה בקע ושנלך לקופת חולים ביום ראשון. ביום ראשון הפנו אותנו דחוף לבית חולים והתברר שהיה תסביב של האשך. ניתחו אותו אבל היו כבר צריכים לכרות את האשך שהיה אבוד. איך מגישים תביעת רשלנות רפואית ונגד מי?
תסביב של האשך הינו מצב רפואי בו האשך מסתובב לפתע סביב צירו ובשל כך יורדת אספקת הדם לאשך ועלול להיווצר נמק. הסימנים הם כאב פתאומי, אדמומיות באזור ונפיחות. מדובר במצב רפואי דחוף הדורש טיפול כירורגי בהקדם האפשרי כדי למנוע את המשך הפגיעה באספקת הדם לאשך ונמק שלו.
כדי להעריך אם הרופאה במוקד התרשלה בכך שלא חשדה באבחנה האפשרית המסוכנת של תסביב אשך ולא הפנתה אתכם באופן דחוף למיון, יהיה צורך לקבל את הרשומה הרפואית מהמוקד ומבית החולים ולהתייעץ עם רופא ילדים או אורולוג ילדים.
כדאי לפנות תחילה אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לכם בקבלת התיק הרפואי ובפניה למומחה הרפואי המתאים.
הבת שלי בת שנה וחצי סבלה מדלקת אוזניים וגרון, הרופא בקופת חולים עשה לה משטח גרון ונתן אנטיביוטיקה, היינו אצלו שלוש פעמים אחר כך ואמרנו שלא רק שהיא לא משתפרת, אלא שהמצב הופך פחות טוב והחום לא יורד והוא הורה להמשיך את האנטיביוטיקה. הלכנו למיון מיוזמתנו ושם הילדה אושפזה בטיפול נמרץ ויש חשד לנזק מוחי, אני רוצה לתבוע את הרופא ילדים על הזלזול והרשלנות, מה עושים?
במצב של זיהום חיידקי אצל ילדים אשר אינו משתפר תחת טיפול אנטיביוטי יש בדרך כלל מקום לבירור ובדיקות על מנת למנוע התדרדרות למצב של שוק ספטי, אשר הוא ככל הנראה מה שאירע במקרה שלכם.
על מנת להעריך אם ההתנהלות של רופא הילדים בקופת חולים הייתה סבירה או רשלנית, יהיה צורך לבדוק את התיק הרפואי ולבחון אילו בדיקות רופא הילדים ערך לילדה, מה היו התוצאות של הבדיקות ולהתייעץ עם רופא ילדים מנוסה האם מדובר כאמור בסטייה מסטנדרט רפואי סביר.
ככל שמדובר במקרה טרי מומלץ טרם הגשת תביעה להמתין להתאוששות של הילדה ולערוך סדרת בדיקות מקיפה להערכת הנזק.
כאשר מדובר בילדים צעירים מאוד מתחת לגיל 3, יש לעיתים צורך להמתין פרק זמן עד שניתן יהיה לערוך בדיקה נוירו-התפתחותית שתוכל לתת תשובה ודאית אם נגרם נזק נוירולוגי ומה היקפו.
פניתי לרופא ילדים בקופת חולים אחרי שהבן שלי בן שנתיים וחצי התלונן על כאבי בטן חזקים והיו לו הקאות עם צבע ירוק וגם יציאות אדומות. הרופא אמר שאין מה לדאוג כי אין חום וככה מרח אותי שלוש פעמים שפניתי אליו. הגענו בסוף למיון שהילד כבר ישנוני ושם אבחנו תוך רבע שעה שהוא סובל מהתפשלות מעי עם נקב כבר במעי שגרם לזיהום קשה. אני בטוחה שזו רשלנות רפואית ורוצה לתבוע, איך ממשיכים מכאן?
הילד בן החמש התחיל פתאום לצלוע ולהתלונן על כאבים באזור ירך ימין, פנינו לרופא ילדים שהעריך שזה לא משהו רציני והפנה אותנו לאורתופד ילדים והתור אליו נקבע לעוד חודש, המצב התדרדר ופנינו למיון והתברר שלילד יש זיהום חמור במפרק הירך, שכנראה כבר גרם לו לפגיעה לכל החיים, מה הסיכויים לתביעת רשלנות רפואית?
מצב של צליעה אצל ילדים יכול לנבוע מגורמים שונים, בעיה מולדת, טראומה וכן זיהום. לתלונות על צליעה רופאי הילדים אמורים להתייחס בכובד ראש ולשלול תחילה מצבים מסוכנים כמו זיהום בפרק אשר דורש טיפול מהיר כדי למנוע נזקים קבועים.
כדי להעריך אם בדיקת רופא הילדים הייתה רשלנית והיה עליו להפנות את הילד למיון בחשד לזיהום במפרק יהיה צורך לבדוק את התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם רופא ילדים מנוסה. כדאי לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה וסיוע בקבלת התיעוד.
