רשלנות רפואית בניתוח מעי הגס
תביעות רשלנות רפואית מוגשות, מטבע הדברים, לאחר שנגרם לחולה נזק בעקבות טיפול רפואי שקיבל. הדין מטיל על המטופל את החובה להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל בתפקידו וגרם לו לנזק על מנת שיוכל לזכות בכספי פיצויים.
לעיתים קורה כי בשל מחדל או מעשה של הגורם הרפואי המטפל אין ביכולתו של מטופל להשיג את המידע הדרוש לצורך הוכחת תביעת רשלנות רפואית.
בית המשפט יכול להפוך במקרים כאלו את נטל ההוכחה ולהעביר את נטל ההוכחה אל הצוות הרפואי שיצטרך להוכיח כי לא ביצע פעולות רשלניות.
הדבר מקבל חיזוק כאשר נסיבות המקרה הן כל כך חריגות והנזק שנגרם מעיד בבירור על כך שהייתה התרשלות. במקרים כאלה מניח בית המשפט כי הנסיבות מצביעות על פגם בטיפול שעל הצוות הרפואי לסתור את קיומו.
פסק דין - הוכחת אי רשלנות רפואית
מקרה מעין זה התרחש בהליך עא 3577/08 פיה קוריאבסקי נ' מדינת ישראל. במקרה זה דובר על תובעת מבוגרת, שעברה בגיל 76 ניתוח בבית החולים שיבא תל השומר בעקבות צניחת חלחולת.
במהלך הניתוח נכרתו כ-45 סנטימטר מהמעי הגס של התובעת ונעשתה בסיום הניתוח תפירה ידנית בין הסיגמה לפי הטבעת. שעות אחדות לאחר גמר הניתוח החלה התובעת להתלונן על כאבים חדים בבטן ונבדקה על ידי רופאה ואח במחלקה.
רק מספר שעות לאחר מכן, לפנות בוקר, הוזעק רופא מומחה שנתן לתובעת טיפול לכאבי הבטן שחשה. במהלך הטיפול עלה חשד כי נוזל צואתי דלף לתוך בטנה של התובעת, חשד שהתגלה כנכון בזמן ניתוח חירום שעברה התובעת בעקבות הכאבים.
לאחר הניתוח השני טופלה התובעת בתרופות מצילות חיים שגרמו לה לנמקים בארבעת גפיה ולכריתת כל אצבעות רגליה וחלק מאצבעות ידיה.
עקב כך, הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית, תביעה שנדחתה בתחילה על ידי בית המשפט המחוזי. התובעת לא ויתרה וערערה לבית המשפט העליון שקבע כי הייתה רשלנות רפואית במקרה זה.
בית המשפט העליון ביסס את קביעתו זו על חוות הדעת הרפואיות שהוגשו בנושא ולפיהן דליפה של נוזל צואתי זמן כה קצר לאחר סיום ניתוח צניחת חלחולת הוא מאורע מוזר שנובע ככל הנראה ממשהו חריג שבוצע במהלך הניתוח.
קריאה נוספת: 2 חוות דעת של 2 מומחים ידועים - כיצד מכריעים?
עקב חוות דעת אלו, קבע בית המשפט כי היה משהו בביצוע הניתוח שגרם לבעיות שהתרחשו לאחריו וכי הבעיות נגרמו בבירור מהניתוח ובמקרים כאלו ניתן פשוט לומר כי מדובר ברשלנות ולסווג את המקרה כך.
בנוסף לכך, ביסס בית המשפט את קביעתו על פגם שנמצא ברישומי הרופאים לגבי הבעיה, פגם שפגע ביכולתה של התובעת לבסס את תביעתה והעביר את נטל ההוכחה לצוות הרפואי. בית המשפט הדגיש ואמר שלא רק שלא הצליח הצוות הרפואי להפריך את טענה זו אלא שאף השאיר את הסיבה עמומה ולא ברורה.
בעקבות שני דברים אלו, קבע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא הצליח להוכיח כי נהג כשורה ולא התרשל ולכן מצא אותו אחראי בהתרשלות ובגרימת הנזק.
לסיום, חשוב לציין כי בית המשפט גם מצא לנכון לבקר את התנהגות הצוות הרפואי וקבע כי ניכר כי היו חסרי תשומת לב לבעיותיה של התובעת וזאת עקב הזמן הרב שחלף מהרגע שהחלה להתלונן על כאבים ועד לרגע שטופלה ועקב רישום רפואי קלוקל, דבר שלדעת בית המשפט מעיד גם כן על חוסר תשומת לב.
אם גם אתה נפגעת כתוצאה מרשלנות רפואית אין סיבה לשתוק וכדאי לך לפנות לקבלת ייעוץ מעו"ד מומחה לענייני רשלנות רפואית.
עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי עושים כל שביכולתם כדי לעדכן את תוכן האתר בקביעות ובהתאם להוראות החוק והפסיקה העדכנית. במידה ויש לך שאלות נוספות ו/או תרצה לקבל ייעוץ משפטי פרטני ללא התחייבות, אנו מזמינים אותך לפנות אלינו.
אילו רופאים מומחים בניתוחי המעי הגס?
ניתוחים במעי הגס ובמעיים בדרך כלל מתבצעים על ידי רופאים מומחים בכירורגיה כללית. ניתוחים בפי הטבעת, כמו ניתוחי טחורים, מבוצעים בדרך כלל בידי כירורגים בעלי התמחות ספציפית בפרוקטולוגיה.
אלו סיבוכים יכולים להופיע בניתוח המעי הגס?
הסיבוכים אשר עלולים להופיע לאחר ובעקבות ניתוח מעי גס הם זיהום, דימום, דלף מהמעי שעלול לגרום לזיהום חמור בבטן, נמק של המעי, פיסטולות (נצור) אשר הינו חיבור בין המעי לבין איבר אחר בחלל הבטן, כמו שלפוחית שתן או הנרתיק, סיבוכים נשימתיים ועוד.
לא כל סיבוך שמופיע לאחר ניתוח הוא תוצאה של התרשלות בניתוח כמובן.
איך אני יודע אם הייתה רשלנות בניתוח מעי גס שעברתי?
אם התוצאה הסופית של הניתוח או הניתוחים שעברת הינה לא טובה במובן הזה שחלו סיבוכים והמצב הרפואי אף הורע, יתכן שהתגלתה התרשלות בבחירת סוג הניתוח או בביצוע הניתוח או בהשגחה ובטיפול לאחר הניתוח.
כמובן שלא כל סיבוך או תוצאה בלתי רצויה הינם בהכרח בשל התרשלות ויש לבחון את התיעוד הרפואי בסיוע מומחה רפואי ובליווי של עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
האם אפשר לבחור את המנתח שיבצע את הניתוח שלי במעי?
ככל שהניתוח אינו דחוף ומבוצע במסגרת פרטית במימון של ביטוח משלים או ביטוח פרטי, יש כמובן אפשרות למטופל לבחור את המנתח. בחלק מבתי החולים הציבוריים בניתוחים אשר אינם דחופים, מאפשרים כיום כבר למנותח לבחור את זהות הרופא המנתח.
האם אחרי ניתוח במעי הגס יש תמיד סטומה (פתח בדופן הבטן ממנו יוצא המעי)?
לא, בחלק מניתוחי המעי הגס יש צורך להשאיר סטומה בדופן הבטן על מנת לאפשר בהמשך השקה של חלקי המעי לאחר כריתה של חלק מהמעי. לא בכל הניתוחים יש צורך בסטומה וחלק גדול מהסטומות הן זמניות. כלומר, כעבור פרק זמן מבצעים ניתוח נוסף, קטן יותר, של סגירת הסטומה.
האם אפשר לעשות ניתוח במעי הגס בלי לפתוח את הבטן אלא בשיטה לפרוסקופית?
כן, חלק מהניתוחים במעי הגס מבוצעים כיום בשיטה לפרוסקופית, בה אין צורך בפתיחת הבטן בחתך ארוך אלא בשיטה לפרוסקופית - מספר נקבים בדופן הבטן דרכם מוכנסים כלי ניתוח מיוחדים.
ניתוח בשיטה הלפרוסקופית מקצר את זמן האישפוז, ההחלמה ממנו קלה יותר ופחות מכאיבה ויש בשיטה זו פחות זיהומים.
