בפסק דינו קבע בית המשפט כי מדובר בטיפול רפואי רשלני שכן הטעות בהערכת הפסיכיאטר בעניין מצבו של המנוח בעת האשפוז עולה כדי טיפול רפואי בלתי סביר.

בפסקי דין אחרים חייב בית המשפט בית חולים בפיצוי בשל רשלנות רפואית במקרים של התאבדות בעת אשפוז כאשר התברר שהיו סימנים של אפשרות אובדנית אולם המטופל המנוח אושפז בתנאים פיזיים אשר לא מנעו את המעשה האובדני – חלון לא מסורג או לא נעול, שמירה וכו'.

על מנת להוכיח כי בית החולים העניק טיפול רפואי רשלני ובלתי סביר יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בשטח הפסיכיאטריה אשר יבדוק את המסמכים ויעריך כי אכן הטיפול הרפואי לא היה נכון וטוב וכי בשל כך נגרם הנזק נשוא התביעה.

יש להדגיש כי בפסק הדין בעניין גלעד כמו גם בפסקי דין אחרים אשר עסקו בהתאבדות בבית חולים או במקרים של התאבדות במעצר והתאבדות בבית סוהר דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי אשם תורם של המנוח בביצוע ההתאבדות מסיר מעליהם את האחריות לפיצוי.

בית המשפט חוזר על ההלכה כי מצב נפשי לא תקין אשר פוגע בתוכן הרצון משפיע על ההערכה המוסרית של המעשה ואינו מאפשר ייחוס של אשם תורם למתאבד.

במקרה של חשד להזנחה רפואית או רשלנות רפואית בטיפול בחולה פסיכיאטרי אשר גרמה לנזק מומלץ לפנות בשלב ראשון אל עורך דין הבקיא בדיני הנזיקין.

עורך הדין יאסוף את התיעוד הרפואי ויפנה אל מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי לייעוץ ראשוני והערכה האם ניתן להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית.

לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית לחץ: יעוץ משפטי