חובת ההסבר בעניין בדיקת אולטראסאונד פרטית
בשנת 1994 חיקקה כנסת ישראל את חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק זה יצר מהפכה של ממש ביכולת לקבל שירותי בריאות וקבע שירותים מסוימים להם זכאי כל אדם במדינת ישראל.
עם זאת, חלק מהשירותים הניתנים הם בסיסיים ביותר וקופות החולים מציעות במקביל שירותי בריאות משלימים שכרוכים בתשלום נוסף ויוצרים מעין סל בריאות מקביל.
כמו כן, קיימת כמובן רפואה פרטית אשר במסגרתה ניתן לקבל תמורת תשלום טיפול וייעוץ מטובי המומחים הרפואיים במסגרת פרטית. במקרים רבים מי שיכול להרשות לעצמו פונה לרפואה הפרטית כדי לקבל חוות דעת נוספת או משלימה.
אי מתן הסבר על האפשרות לבצע בדיקה פרטית בהריון
שאלה שעולה ונדונה בפסק הדין פלונית נ' הדסה וקופת חולים כללית, היא האם רופא מטעם קופת החולים שנותן שירות במסגרת סל הבריאות הבסיסי חייב להסב את תשומת לבו של המטופל לאפשרות לפנות לרפואה הפרטית לצורך ביצוע בדיקה מקיפה יותר.
במקרה שנדון בפסק הדין האמור, דובר באישה בת 27 שנכנסה להריון והייתה מטופלת במסגרת קופת חולים כללית.
במסגרת מעקב הריון עברה האם כ-6 בדיקות אולטרסאונד וכן בוצעה גם בדיקה פרטית בבית החולים הדסה בשבוע ה-14 להריון. בתום ההיריון נולדה בת שהיא התובעת. התובעת נולדה עם מום של חסר של 4 מאצבעות בכף היד.
ההורים הגישו תביעה בטענה של רשלנות רפואית במעקב ההריון. בית המשפט קבע לאחר היוועצות במומחים שמקור המום הוא בתסמונת השירכה.
זהו מקרה בו מעין חוטים נקרעים משק השפיר ונכרכים מסביב לאברים בגוף העובר ויכולים לחסום את זרימת הדם לאיברים אלה ובעצם לגרום לכך שאותם איברים לא יתפתחו.
בית המשפט קבע עוד שמום זה מתפתח בדרך כלל בתחילת השליש השני של ההריון ולכן במסגרת הבדיקה הפרטית שבוצעה בהדסה לא יכול היה הרופא המטפל "לעלות" על המום במועד הבדיקה.
במסגרת המעקב הרפואי הסדיר בקופת החולים שנוהל על ידי ד"ר בוקר בשבוע ה-20 להריון, הופנתה האם לבדיקת אולטראסאונד נוספת, אך הבדיקה הזו היא בסיסית ואינה כוללת סקירה של הגפיים. במקום זה היתה קופת החולים צריכה להסביר לאם את העובדה שזוהי בדיקה בסיסית ושניתן לערוך בדיקה מקיפה יותר באופן פרטי.
בית המשפט קבע שזהו מידע שיש להביא לידיעה, כאשר יש לבחון גם את הנקודות הבאות:
- לו היה נמסר לאם על האפשרות לבצע בדיקה פרטית - האם היא הייתה מבצעת אותה?
- האם היו מאתרים את הבעיה בסריקה פרטית?
מאחר והאם פעלה על פי כל הוראות הרופא, קבע בית המשפט שהתשובה לשתי השאלות היא חיובית ושבית החולים התרשל בכך שלא מסר לאם מידע על היקף הבדיקה שהם מספקים ועל האפשרות והחשיבות של בדיקה מקיפה יותר.
הנכות הרפואית של התובעת הקטינה נקבעה על 31.5%. הנכות התפקודית, שהיא הקובעת כאשר מחשבים את הפיצויים, נקבעה על 25%.
מתוך קביעה זאת חושבו הפיצויים באופן הבא:
- בגין אובדן של היכולת להשתכר: 462,685 ש"ח, מחושב לפי אחוזי הנכות מתוך השכר הממוצע לאורך כל תקופת ההשתכרות הממוצעת.
- בגין אובדן זכויות סוציאליות 61,408 ₪.
- בגין עזרה בעבר ובעתיד, עזרה בגידול ילדים והחזקת משק בית - 240,000 ₪.
- בגין פרוטזה (שיש להחליף לפעמים) 25,000 ₪.
- בגין ציוד יעודי לרכב ולמגורים 50,000 ₪.
- בגין נזק לא ממוני 300,000 ₪.
סה"כ נפסק לתובעת פיצוי בשיעור של 1,339,093 ש"ח. בית המשפט הורה כי סכום זה יושקע בתכנית חסכון עד שהתובעת, בת 13 בעת מתן פסק הדין, תגיע לבגרות.
בכל מקרה בו נגרם לכם נזק בשל טיפול רפואי מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום של רשלנות הרפואית לבחינת המקרה. עורכי הדין במשרד עורכי דין סולר קפלינסקי מומחים בתביעות רשלנות רפואית וישמחו לבחון את פרטי המקרה שלכם, על מנת לבדוק האמנם יש עילה לתביעה בדרך לקבלת פיצויים.
עברתי ניתוח להסרת גידול מהמוח ולאחר הניתוח אני סובל מפרכוסים והידרדרות שפתית, האם יש מקום לתביעה?
פגיעות נוירולוגיות שונות ובהם גם פרכוסים והדרדרות שפתית, הינם חלק מהסיבוכים המוכרים של ניתוחי מוח. על המטופל לקבל הסבר טרם הניתוח על האפשרות לסיבוכים אלו ולהבין כי לעיתים זהו 'מחיר' שיש לשלם על מנת להגיע להסרה מושלמת של הגידול המוחי.
כיום מבצעים את חלק מהניתוחים הנוירוכירורגים בערות מלאה - Awake Craniotomy, כדי לנסות לצמצם סיבוכים כאלו.
כדי להעריך אם הסיבוך היה בלתי נמנע ואם המטופל קיבל הסבר מלא וראוי לפני הניתוח, יש לבחון את מלוא התיעוד הרפואי בסיוע מומחה בתחום הנוירוכירורגיה.
עברתי ניתוח להוצאה של גידול שפיר מהמוח ולאחר שנה וחצי התברר כי הגידול לא הוצא בשלמותו ואאלץ ככל הנראה לעבור ניתוח נוסף. האם זו רשלנות?
ההחלטה על תכנון ניתוח נוירוכירורגי ואופן ביצועו לוקחת בחשבון את היקף הנזק הנוירולוגי שיגרם בשל הניתוח.
כריתת גידול שפיר במוח מחייבת בדרך כלל גם פגיעה בתאי מוח בריאים וגרימת נזק נוירולוגי בהיקף כזה או אחר ולכן לעיתים מחליטים להימנע מכריתת הגידול השפיר בשלמותו על מנת לצמצם את הנזק הנוירולוגי בעקבות הניתוח.
כמובן שאת האפשרות להחלטה כזו ומשמעותה ובכלל זה הסיכון של חזרת הגידול, צריך להסביר קודם לניתוח למטופל ולקבל את הסכמתו מתוך הבנה מלאה של המצב.
עברתי ניתוח להסרת מנינגיומה מהמוח בבית חולים פרטי, קיבלתי הסבר על הניתוח לפני ביצועו והבנתי שהניתוח פשוט עם סיכויים טובים. לאחר הניתוח נגרם לי נזק נוירולוגי קשה ואני נכה, אפשר לתבוע?
ניתוחי מוח אינם ניתוחים קטנים והם תמיד כרוכים באפשרות לסיבוכים. לפי חוק זכויות החולה, זכותו של המטופל לקבל הסבר מלא על הניתוח כולל הסיבוכים האפשריים והאלטרנטיבות הטיפוליות.
כדי להעריך אם במקרה זה הנזק שנגרם בעקבות הניתוח הינו תוצאה של התרשלות בניתוח, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולבחון אם הניתוח בוצע באופן נכון וראוי, מהו הסיבוך שאירע והאם קיבלת לפני הניתוח הסבר לגבי אפשרות קרות סיבוך זה.
אובחנתי עם גידול נדיר במוח ועברתי ניתוח בבית חולים גדול בישראל. רק אחרי הניתוח התברר לי שהניתוח שעברתי היה הניתוח השני שבוצע בישראל מסוג זה וכי בארה"ב יש בית חולים עם ניסיון רב בניתוח הזה. נגרמו לי נזקים עקב הניתוח, האם זו רשלנות?
לפי חוק זכויות החולה על המטופל לקבל מידע מלא טרם הניתוח ונראה כי מידע שהניסיון בישראל בביצוע הניתוח מוגבל אמור גם הוא להימסר למטופל. כמובן שאם המנתח שמבצע את הניתוח ביצע אותו בעבר במסגרת השתלמויות בחו"ל יש לכך גם משקל.
אם המידע לא נמסר לך כנדרש ובבחינת אופן ביצוע הניתוח יתברר כי בשל חוסר נסיון של המנתח נגרמו נזקים, יתכן שניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
