נכות פסיכאטרית עקב רשלנות בהרדמה
כאשר בוחנים תביעת רשלנות רפואית, נדרשים למספר שאלות, האחת היא קיומה של התרשלות - על התובע להוכיח כי אכן התקיימה התרשלות, קרי סטייה מסטנדרט רפואי סביר.
במידה והוכח קיומה של התרשלות יש להידרש לשלב הבא והוא קביעת הנזק שנגרם מאותה התרשלות.
ראשית יש לקבוע את הנכות הרפואית - קביעה זו יכולה להשליך על קביעת הפיצויים של כאב וסבל והוצאות רפואיות. לאחר מכן יש לקבוע את הנכות התפקודית - הפגיעה בתפקוד של התובע ובהתנהלותו הרגילה. זוהי הפגיעה שמזכה בפיצויים מסוג עזרת צד ג' והפסדי שכר בעבר ובעתיד.
רשלנות רפואית בניתוח סינוסים
בפסק הדין יונה ריקי נ' אסותא מרכזים רפואיים כלל לא הייתה מחלוקת לגבי שאלת הרשלנות. פסק הדין התמקד בקביעת גובה הנכות של התובעת וגובה הנזק בהתאמה. התובעת ילידת 1973 הופנתה למרכז רפואי של אסותא בבאר שבע לצורך ביצוע ניתוח סינוסים עקב סינוסיטיס כרוני.
ביום 16/01/97 בוצע לתובעת ניתוח בהרדמה מלאה, עקב ביצוע ההרדמה באופן רשלני, כמספר דקות בלבד לאחר תחילת הניתוח לקתה התובעת בפרפור חדרים. פרפור החדרים הוביל לדום לב ובתובעת בוצעו פעולות החייאה חלקיות במקום והיא הועברה לטיפול נמרץ בבית החולים סורוקה כשהיא מורדמת ומונשמת.
לאחר כשלושה ימי אשפוז שבה התובעת להכרה מלאה והייתה מאושפזת בבית החולים כשבוע נוסף. אין כל מחלוקת בין הצדדים לגבי קיום הרשלנות בהליך ההרדמה.
התובעת טענה לנכות פסיכיאטרית קבועה בעקבות ההתרשלות שהובילה לפגיעה בכישוריה הקוגניטיביים וביכולת התפקוד שלה. הפסיכיאטרית מטעם התובעת, ד"ר ק. לוין, טענה כי לתובעת נגרמו 60% נכות פסיכיאטרית וכ-100% נכות תפקודית - אובדן מוחלט של כושר ההשתכרות והתפקוד.
הנתבעת הציגה את חוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה, פרופסור אבנר אליצור, שטען ל-45% של נכות כאשר 15% מתוך כך הייתה נכות קודמת למקרה, מאחר והתובעת העידה על עצמה שכבר קודם לאירוע סבלה מקשיי הסתגלות, הייתה תלויה בהוריה ולא הייתה בשלה רגשית.
פרופ' אליצור טען עוד כי 30% של הנכות הרפואית משקפים נכונה גם את הנכות התפקודית.
נראה כי עיקר המחלוקת היא האם הפגיעה בתובעת היא פגיעה ניכרת או פגיעה קשה, האם הפגיעה היא פסיכו נוירוטית או פגיעה אורגאנית מוחית.
בית המשפט דחה מכל וכל את טענות הנתבעת על כך שהתובעת סבלה מפגיעה קודמת. כמו כן שלל בית המשפט את טענת התובעת על כך שהיא סובלת מנכות תפקודית של 100% מאחר והיא מגדלת לבד את בנה וסעדה את אמה ז"ל עד שנפטרה. התובעת העידה עוד כי יכלה ללכת ולחפש עבודה, אך היא לא יודעת למה לא עשתה כן.
בית המשפט קבע לבסוף את נכותה של התובעת הן מבחינה רפואית והן מבחינה תפקודית על כ-50%.
לפי כך קבע בית המשפט את סכום הפיצויים:
בית המשפט קבע כי יכולת ההשתכרות של התובעת על פי נתוני הפתיחה שלה - השכלה, עבודות בהן עבדה ומסוגלות קודם לתאונה הינה כ-5,000 ₪ לחודש ולכן הפיצוי יהיה בהתאמה כ-50% מתוך סכום זה, קרי 2,500 ₪.
בגין הפסד השתכרות בעבר - 105*2,500 = 262,500 ₪.
בגין הפסד השתכרות בעתיד (עד הגיעה לגיל פרישה) - 649,604 ₪.
בגין הפסדי פנסיה - 50,000 ₪.
בגין עזרת הזולת - 50,000 ₪.
בגין כאב וסבל - 400,000 ₪.
מסכום זה ינוכו תשלומים שכבר נתקבלו מביטוח לאומי - 725,541 ₪, סה"כ 686,563 ₪. כמו כן נקבעו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במקרה ונפגעת בשל רשלנות רפואית יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום בתחום להתייעצות. זאת על מנת לברר האמנם מדובר ברשלנות רפואית ובמידה ויתברר שכן, לבדוק היתכנות להגשת תביעת רשלנות רפואית וכמובן, את סיכויי הצלחתה.
עורכי הדין במשרד עורכי דין סולר קפלינסקי צברו ניסיון של שנים בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ונשמח להעניק גם לך ייעוץ משפטי אישי וליווי בהליך, בכל מקרה לגופו.
