רשלנות בביצוע בדיקת מעי בגופו של תינוק
קיימים מקרים מצערים בהם סובל התינוק בלידתו מאטימות גבוהה של פי הטבעת (High Imperforate Anus) או בחוסר בכלל של איבר זה, תופעה הנובעת מסתימות של לולאת המעי הגס עקב סיומה במקום גבוה יותר מהיכן שהיא אמורה להסתיים.
בנוסף לכך סובלים תינוקות אלו לעיתים גם מבעיות בעמוד השדרה וכן מפיסטולה בין המעיים למערכת השתן.
הטיפול בתינוקות אלו נפרס על פני שלושה שלבים:
- בשלב הראשון מבוצע ניתוח הנקרא קולוסטומיה בו יוצרים חיתוך בלולאת מעי הגס החסום ומחברים אותו לפתח מלאכותי שיוצרים בדופן הבטן. לפתח זה מחברים שקית הצמודה לעור ולשם מתרוקנת תכולת המעיים.
- בשלב השני, המתרחש לאחר 6-12 חודשים, מבוצע בתינוק ניתוח ליצירת פי טבעת.
- כשלושה חודשים לאחר מכן מתבצע השלב השלישי בו מנתקים הרופאים את השקית מגופו של התינוק ומחברים את המעיים לפי הטבעת שנוצר בשלב השני ואז, ככל שניתן לאור המום, מתפקד התינוק באופן רגיל.
טיפול לקוי במום מולד בפי הטבעת של תינוק - דוגמה לפסק דין
בתיק ת.א 223843/02 ציגלמן יהודה נ' בית חולים העמק נולד התובע עם מום בפי הטבעת.
בתקופת הטיפול התגלתה בעיה בזמן שהתינוק היה בין השלב הראשון לשלב השני. לפני ביצועו של שלב זה עשו הרופאים צילום (הכולל הזרקת חומר ניגודי למעי הרחיקני) שבדק את האפשרות לקיום פיסטולה.
קרא עוד - רשלנות בביצוע גרידה - כריתת רחם
במהלך ביצוע הבדיקה ארעה תקלה וחומר מסוג בריום (חומר בלתי מסיס במים שבו השתמשו הרופאים במהלך הבדיקה) חדר למעי הרחיקני כתוצאה מפגיעה בו במהלך הזרקת החומר הניגודי.
לאחר אירוע זה עבר התובע לבית חולים אחר שבו הוא נותח. לטענת הוריו ניתוח זה נבע כתוצאה מדליפת הבריום למעי.
לאחר הניתוח הושלמו בתובע שאר שלבי הטיפול בתינוקות הנולדים עם מום בפי הטבעת כך שכיום הוא סובל בעיקר מכאבי בטן ומאפשרות גבוהה של חסימת מעיים עתידית.
טענת התובע ומשפחתו הייתה כי התגלתה רשלנות רפואית במהלך ובאופן הטיפול, ובמיוחד באופן השימוש בבריום, וכן אי הידוע שלהם בדבר סיכוני הבדיקה.
בית המשפט קיבל את טענת התובעים וקבע כי השימוש בחומר הבריום שאינו מסיס במים על מי שלו סיכון גבוה ללקות בפיסטולה היה שימוש בלתי סביר החורג מפרקטיקה רפואית מקובלת ועולה בגדר התרשלות.
טענות נוספות בדבר מהות הטיפול הרפואי התקבלו על ידי בית המשפט משיקולים דומים ובעקבות חוסר הסבר מספק מצד הנתבעים לטענות.
את טענת התובעים בדבר העדר הסכמה מדעת דחה בית המשפט בטענה כי מדובר בבדיקה סטנדרטית מבין שלל בדיקות שנהוג לעשות במקרים מסוג אלו ולכן לדעתו היו מסכימים ההורים בכל מקרה לביצוע הבדיקה.
לאחר שקבע כי ההתרשלות גרמה למצבו הנוכחי של התובע ניגש בית המשפט לבחון את מהות הנזק. את הנכות הרפואית הקבועה העמיד השופט על 10% בלבד וזאת עקב בעיות תפקוד בינוניות.
בנוסף לכך, בחן ראשי נזק נוספים כמו כאב וסבל, הפסדי השתכרות, ניידות ועוד, כל זאת לשם קביעת גודל הפיצויים.
בסופו של דבר הטיל השופט על הנתבעת לשלם פיצויים בסך 410,000 ₪ לתובע.
במידה וגם אתה או בני משפחתך נפגעתם כתוצאה מטיפול רפואי מומלץ לך לפנות אל עורך דין לצורך יעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית, עורך הדין יפנה אותך למומחים המתאימים ויציג בפניך את האפשרויות לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם בשל הטיפול הרשלני.
לקבלת סיוע בנושא תביעות רשלנות רפואית ליחצו: יעוץ משפטי
