רשלנות רפואית של אורתופד שלא אבחון גידול בברך במועד

תוכן עניינים

במצבים ובעיות רפואיות הזמן משחק תפקיד משמעותי, שכן, ככל שממהרים לאבחן מצב רפואי כך עולים סיכויי ההחלמה. לעיתים איחור באבחון יכול לגרום לסכנת חיים של ממש, כמו במקרה שתואר בפסק הדין שלמה טל ואח' נ' ד"ר מריו אייכנבלט, ד"ר רפאל טיין וקופת חולים של ההסתדרות הכללית (קופת חולים כללית).

שלמה, יליד 1976, החל לעסוק בפעילות גופנית באופן מוגבר בטרם גיוסו לצבא ובמהלך הפעילות חש בכאבים בברך ימין.

בחודש ינואר 1994 נעשה צילום של הברך, אך לא נתגלו ממצאים חריגים הדורשים טיפול. בתאריך 28/04/94 נבדק על ידי ד"ר אייכנבלט, סגן מנהל מחלקה אורתופדית בבית החולים קפלן, אשר אבחן רגישות מקומית והפנה אותו לביצוע מיפוי עצמות.

המיפוי נערך במכון לרפואה גרעינית ביום 05/05/94 על ידי ד"ר סופי לנצברג, שמצאה כי יש לבצע צילום מכוון, מכיוון שהממצאים יכולים להעיד על גידול.

בבדיקה שנערכה על ידי ד"ר רפאל טיין, אורתופד, מנתח ומומחה לברכיים ופגיעות ספורט, הוא מצא רגישות בברך והמליץ לתובע על מדרסים וטיפולי פיזיותרפיה. מהרישום שנערך לא ברור אם ראה את המיפוי בבדיקתו.

ב-30/06/94 חזר התובע עם המיפוי ועם צילומי רנטגן לד"ר אייכנבלט, שקבע שאין כל ממצאים חריגים ועל התובע להשתמש במגן ברך ולא להפעיל עליה עומס. כחמישה חודשים לאחר מכן ביקר אצל ד"ר טיין עם מכתב מהמכון לפיזיותרפיה, שקבע כי הוא מילא אחר הוראות הרופא. מאחר והכאבים המשיכו ניתן לו טיפול תרופתי אנטי דלקתי.

התמחות מיוחדת ובלעדית בייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עורך הדין עופר סולר, עם מעל 20 שנות ניסיון והצלחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתביעות מול רופאים, מוסדות רפואיים ומשרד הבריאות!

דילוג לתוכן