מעקב אחר סיבוכי סכרת - טיפול רפואי רשלני
אדם בריא עלול למצוא עצמו ביום בהיר אחד בעקבות בדיקה שגרתית עם אבחנה של מחלה שטיבה לא
או אז, המחלה עלולה להתפרץ או להחריף וכשהיא נותנת את אותותיה המוח
מחלת הסכרת - החובות המוטלות על הרופא המטפל
בשנת 1999 חלה החרפה במצבו של התובע, שהתבטאה בפגיעה בכליותיו, רגליו ועיניו של התובע. בשנת 2000 אושפז התובע בבית חולים רמב"ם ונתגלו בו שורה של סיבוכים קשים של מחלת הסוכרת, הוא טופל במהלך האשפוז ולאחריו עוד תקופה ממושכת, ובסופו של תהליך, איבד את מאור עיניו.
ב-2001 החל התובע לקבל טיפולי דיאליזה וב-2004 עבר השתלת כליה, שנתרמה ע"י ביתו אשר אף היא תובעת בתיק.
טענת התובע כי תחת השגחת הרופאה וקופת החולים, לא היו אמורים להיפגע איברי המטרה של המחלה. משהם נפגעו, יש קשר בין רשלנות רפואית בטיפול ובין הנזקים שנגרמו לו מסיבוכי המחלה. עוד טען התובע כי בגין רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לו ע"י הנתבעות, נגרמו לו נזקים בלתי הפיכים, בגינם הוא סובל מנכות בשיעור של 100%.
ביתו של התובע טענה כי בשל אותה רשלנות רפואית והתדרדרות מחלתו של אביה נאלצה היא לתרום כליה לאביה וע"י מעשה זה חשפה עצמה לסיכונים משמעותיים בהמשך חייה וכן נותרה עם נכות 30%.
לקריאה נוספת : רשלנות נוירוכירורג
ביה"מ המחוזי קיבל באופן חלקי את התביעה ופסק כי על אף חוסר שיתוף הפעולה מצד התובע, לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות,שבהן חבות הנתבעות כלפי התובע לבין החשת נזקיו של התובע.
בית המשפט פסק כי דווקא משום היותו מטופל שאינו משתף פעולה, ומדובר במחלה מורכבת שסיבוכיה קשים, קמה חובת זהירות מירבית לרופאה ולקופת החולים, והיה עליהן לעשות מאמץ מוגבר להביא את התובע לקבל טיפול ומעקב ואף להעבירו לרופא משפחה אחר.
בית המשפט פסק לפיכך כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בקופת חולים יחד עם זאת עקב אי-שיתוף הפעולה של התובע, נקבע לו אשם תורם בשיעור 30%.
באשר לתביעת הבת, קובע החוק כי חל איסור על קבלת תמורה בגין תרומת איברים. אך עוד בטרם נחקק חוק זה, קבעה הפסיקה המתיישבת עם החוק, כי תשלום החזר הוצאות לתורם אינו בגדר סחר אסור באיברים להשתלה.
בית המשפט קבע כי חריגת הנתבעת מחובת הזהירות, בה היא חבה כלפי התובע, ואשר גרמה להחשת הנזקים והסיבוכים של המחלה ממנה סבל וכתוצאה מכך, גם תרומת הכליה הוחשה ועל כן זכאית התובעת לפיצוי גם בגין נזק שאינו ממוני. ופיצוי זה אין לראות בו משום תשלום בגין התרומה.
הפיצוי שנקבע לתובעים, הוא בגין החשת נזקי המחלה וסיבוכיה, ועל כן שיעור ההחמרה עומד על 50%.
הערכת נזקו של התובע נקבע בסכום של 1,560,452 ש'. הפיצוי בשיעור 50% מנזקיו הינו 780 אלף ש', ומתוכם נוכו 30% אשם תורם וניכויי תגמולי הביטוח הלאומי.
לקריאה נוספת לחץ - רשלנות בטיפול אורטופד
באשר לביתו של התובע אשר תרמה לו כליה אומדן הנזק שלה נקבע על 166,802 ש'. הפיצוי בגובה 50% מהנזק ועל כן עומד על סך 83 אלף ש', מתוכם נוכה אשם תורם בשיעור 30%.
כאשר באדם מאובחנת מחלה, חס וחלילה, חובה עליו להיות במעקב רפואי וטיפול. יחד עם זאת לעיתים יש התרשלות באבחנת המחלה, או רשלנות רפואית בטיפול ולעיתים אף מתגלים סיבוכים במחלה גם תוך כדי הטיפול והמעקב.
חולה שעקב מחלתו נוצרו סיבוכים אשר עולה חשד כי מקורם בטיפול רפואי לא תקין רצוי שיפנה לעורך דין הבקי בתחום של טיפול במקרי נזקי גוף עקב רשלנות רפואית.
עורך דין זה יפנה לשורה של מומחים מתחומים שונים לקבלת אבחנה לגבי מצבו הרפואי של החולה, והנזקים שנגרמו לו בשל טיפול רפואי רשלני או חשד למצב של רשלנות רפואית באבחון או רשלנות רפואית בטיפול.
עם חוות הדעת של מומחים בתחום יבנה עורך הדין את תיק התביעה כנגד הגורמים המתאימים. מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום תביעות בשל רשלנות רפואית בהקדם ולמסור לו את כל הנתונים וכל המסמכים הרלוונטיים.
למידע נוסף ליחצו: רשלנות רפואית בלידה