האם בית החולים אחראי על תאונת נפילה מאלונקה בחדר המיון?
כאשר אדם מגיע לטיפול בבית חולים הוא מצפה לקבל טיפול רפואי נכון וכן כי הצוות המטפל ישמור על כללי הבטיחות בטיפול בו, על מנת למנוע נזקי גוף עקב תאונה או חבלה.
במידה ולמטופל או למאושפז בבית חולים נגרם נזק בעת הטיפול מפאת נפילה או חבלה עקב חוסר זהירות של הצוות, אין להוציא מכלל אפשרות כי המטופל יחליט בסופו של יום להגיש תביעה בטענה של רשלנות רפואית.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בירושלים בעניין יושעי מלכה נ' בית החולים שערי צדק עסק בתביעת רשלנות רפואית שהגישה יושעי כנגד בית החולים בו הייתה מאושפזת ובו לטענתה נגרמו לה נזקי גוף בשל רשלנות הגורמים המטפלים.
עובדות המקרה
יושעי, ילידת 1943, טענה כי ביום 24.01.02 פנתה לבית החולים לצורך קבלת טיפול מאחר וסבלה מדלקת ריאות. לטענתה, בית החולים היה עמוס מאוד והיא נאלצה להמתין כיממה בישיבה על כיסא בחדר המיון ולאחר מכן קיבלה אלונקה, וכך העיד גם בעלה יושעי משה. עד מטעם הנתבעת אח בחדר המיון, הירש גורביץ טען כי אינו זוכר את המקרה אך זה נראה לו בלתי סביר שהמתינה זמן כה ארוך. לדבריו, עקב העומס הרב בבית החולים לא נותרו מיטות וחלק מהחולים ישנו על אלונקות.
התובעת יושעי טענה, כי האלונקה עליה ישנה היתה צרה מאוד, המעקות בצד האלונקה לא היו מורמים והיא ניצבה במרכז החדר כך שלא היה כל קיר תומך פרט לפיסת קיר שתמכה בראש המיטה.
בתגובה לכך טען גורביץ, כי המעקות בצידי המיטה מורמים רק כאשר מדובר בחולים מבוגרים יותר ו/או כאלה שהם סיעודיים או מטושטשים עקב תרופות. מאחר ובמקרה זה דובר באישה צעירה יחסית עם חום נמוך, המעקות נשארו פתוחים בכדי לאפשר לה ירידה עצמאית מהמיטה.
גורביץ הוסיף וטען, כי גם כיום אין מרימים את המעקות מאחר והדבר מגביל את החופש של המטופל שחש גם כך חסר אונים.
קרא עוד על חישוב הפיצויים במתן טיפול רפואי רשלני
כאשר המעקה סגור ניתן לשחרר אותו רק מבחוץ כך שהחולה בתוך המיטה אינו יכול לעשות זאת וסגירה של המעקות תיצור עומס על הצוות הרפואי שיצטרך לפתוח ולסגור אותם ללא הרף.
פסיקת בית המשפט
בית חולים חב כלפי הבאים בשעריו חובת זהירות מושגית כלפי שלל הסיכונים האפשריים ובית המשפט נדרש לבדוק האם במקרה זה חב בית החולים גם בחובת זהירות קונקרטית כלפי יושעי.
חובת זהירות מסוג זה מתייחסת לסיכונים שהחברה רואה אותם בחומרה יתרה ומצריכה נקיטה מראש באמצעי זהירות, במטרה למנוע סיכונים אלה. לטענת יושעי חל במקרה זה הכלל לפיו הדבר מעיד על עצמו, קרי, העובדה שהיא נפלה מעידה על כך שהתקיים מחדל.
זאת מאחר והתובעת לא יודעת כיצד אירע המקרה, הנזק נגרם על ידי נכס בשליטת בית החולים וכן מה שקרה מתיישב יותר עם המסקנה שבית החולים התרשל מאשר עם כך שלא היתה התרשלות.
בית המשפט קיבל טענה זו וקבע כי ליושעי לא היתה שליטה על מיקום האלונקה ועל ההחלטה האם להרים מעקות או לא.
בנוסף קבע בית המשפט, כי בית החולים לא הצליח להוכיח שלא התרשל במקרה זה.
נפסק, כי היה ניתן למנוע את האירוע בקלות על ידי הרמת המעקה או פשוט לבקש ממי מבני המשפחה לשבת לצד המטופלת.
על בית החולים היה לאפשר לתובעת לבחור אם להרים את המעקה אם לאו ומאחר וכבר ארעו תקדימים של חולים שנפלו במצב זה בעבר, יכול היה בית החולים לצפות את התרחשות האירוע.
בית המשפט החליט שלא להטיל על התובעת אשם תורם.
מומחית רפואית מטעם בית המשפט, ד"ר בתיה יפה קבעה כי לתובעת נותרה נכות אורטופדית בשיעור 10% נכות רפואית בשל מגבלה וכאבים ביד הדומיננטית.
קרא עוד על חישוב הפיצויים בשל נכות אורטופדית עקב תאונת דרכים
קודם לתאונה עסקה התובעת בטיפול בילדים ולאחר התאונה ידה היתה מגובסת כחודש ולאחר מכן עברה טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
לטענת התובעת, התאונה הגבילה את יכולתה לטפל בילדים, נקבעה לה נכות רפואית של 100% בשישה שבועות הראשונים, לאחר מכן נכות של 50% לשלושה חודשים ובהמשך נכות תפקודית קבועה של 20%.
סה"כ נקבעו לתובעת פיצויים בסך 221,420 ש"ח בגין אובדן השתכרות, עזרת צד ג' וכאב וסבל.
במידה ונפגעת בעקבות טיפול רפואי רשלני של בית חולים או טיפול רפואי רשלני בקופת חולים יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום להתייעצות.
לקריאה נוספת: איחור באבחון התקף לב
לקבלת מידע וסיוע אישי לחץ כאן: יעוץ משפטי בתחום רשלנות רפואית
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
רשלנות רפואית בטיפול בפריקת כתף
- האם אירעה רשלנות רפואית בטיפול בפריקת כתף? - היכנסו לקריאת טיעוני הצדדים והכרעת בית המשפט, במאמר המלא...
