חייל יכול להיפגע במהלך שירותו הצבאי מסיבות שונות וביניהן גם כתוצאה של רשלנות רפואית, גם אם זאת נגרמה בגלל טיפול רפואי שקיבל מידי רופא במסגרת שאינה מסגרת צבאית. באופן כללי הגוף האחראי על תביעות המוגשות על ידי בני המשפחות או חיילים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי הוא אגף קצין התגמולים במשרד הביטחון.
חייל בקבע או בסדיר, בניגוד לאזרח המקבל טיפול רשלני, אינו יכול להגיש תביעת נזיקין אזרחית כנגד בית החולים או המוסד הרפואי המטפל ולכן עליו לפעול להגשת תביעה כנגד קצין התגמולים ומשרד הבטחון כפי שנפרט מיד.
יחד עם זאת, על מנת שקצין התגמולים יקבל עליו אחריות לפגיעה שנגרמה לחייל בטיפול הרפואי הנפגע צריך לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב] תשי"ט-1959 להראות כי נפגמה יכולת התפקוד שלו לתקופה זמנית או קבועה באופן שנגרמה לו נכות ושהפגיעה התרחשה בזמן החופשה או בשל תנאי השירות.
דרישה זו האחרונה המופיעה בחוק לעניין של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית והשירות הצבאית היא בדרך כלל מוקד המחלוקת בין התובע ומשרד הביטחון בתביעות מסוג זה.
במסגרת פסק הדין בהליך ע"א (תל אביב) 835/84 מלמד נ' קצין התגמולים פ"מ מו (3) 173 נקבע שכל נזק שנגרם מטיפול רפואי שמקבל החייל הוא כזה שנגרם בשל שירותו הצבאי אומנם היו גם פסקי דין שרצו להימנע מיצירת הלכה שתחול בכל הנסיבות.
