רשלנות בית חולים הובילה להיווצרות פקקת ברגל?
כאשר אדם נפגע בתאונה ומובהל לבית החולים הוא מבקש להאמין, כי יקבל שם את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, אשר יסייע לו להחלים מפגיעתו במהירות ובאופן מיטבי.
למרבה הצער, בחלק מן המקרים מתברר למטופל כי לא זאת בלבד שהטיפול שניתן לו לא שיפר את מצבו, אלא אף גרם לו נזקים נוספים.
מקרים כאלה מוצאים את דרכם אל אולם בית המשפט לבירור הטענה בדבר רשלנות רפואית בטיפול.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בעניין נויה גלפמן נ' איסתא - חברת הנסיעות של הסטודנטים בישראל בע"מ, שילוח חברה לביטוח בע"מ ובית חולים כרמל בחיפה וקופת חולים כללית, עסק בתביעה שהגישה גלפמן כנגד הנתבעות 3 ו-4 (שתי הנתבעות הראשונות סיימו את הסכסוך), בגין רשלנות רפואית שגרמה לה נזקי גוף.
הצגת עובדות המקרה
ביום 26.02.94 התובעת, ילידת 1973, שהייתה בטיול בהודו, נסעה על אופניים, התנגשה בעגלת שוורים וכתוצאה מכך נגרמו לה שברים בשוק ובירך רגל ימין. היא נותחה בהודו, השבר בשוק קובע על ידי פלטה והשבר בירך על ידי מסמר והתובעת חזרה לארץ ביום 08.03.94, כאשר רגלה מגובסת לכל אורכה.
לאחר שהגיעה ארצה אושפזה בבית החולים "כרמל" ושוחררה לאחר יומיים עם המלצה לדריכה מלאה על הרגל. ביום 26.03.94 חזרה לבית החולים בשל חום וכאבים באזור הניתוח, נבדקה ושוחררה עם המלצה למנוחה, נטילת משככי כאבים וחזרה למיון במידה והחום והכאבים יחמירו.
ביום 29.04.94 שבה גלפמן למיון עם כאבים בבטן ימנית תחתונה, כאבים בירך ושיעול המלווה פליטת כיח. היא אושפזה ובוצעה לה בדיקת אולטרסאונד, בה נמצא כי היא סובלת מפקקת בווריד ירך ימין - deep vein thrombosis.
ביום 17.05.94 נסתבר לתובעת כי רגלה הימנית קצרה בשלושה ס"מ מרגלה השמאלית.
גלפמן טוענת, כי הנתבעות התרשלו בכך ששלחו אותה לביתה ללא ביצוע בדיקות מקובלות ו/או בדיקות המתחייבות ממצבה ובכך לא מנעו את התדרדרותו.
בשל כך נגרמו לה נכות, צורך בניתוחים עתידיים, מגבלה פיזית בביצוע פעולות וקושי במציאת מקצוע.
לטענת הנתבעות, מצבה הרפואי של התובעת לא חייב באותה העת ביצוע בדיקות נוספות וכי בעיית התובעת הייתה דלקת בכלי הדם שטופלה ולא הותירה נכות.
פסיקת בית המשפט
ראשית דן בית המשפט בהוראה שניתנה לתובעת לדרוך על רגלה.
בית המשפט קבע כי נוכח הוראה זו, אשר לא הייתה סבירה בהתחשב במצבה הרפואי של התובעת, מוטלת על הרופאים אחריות לקריסת העצם, שכן עצם הירך נדחסה כלפי מעלה, עצרה את זרימת הדם ובכך גרמה להיווצרות הפקקת.
עם זאת דחה בית המשפט את טענת התובעת באשר לצורך בניתוח להחלפת המסמר.
כמו כן, נגרמה לתובעת נכות בכלי הדם ובית המשפט קבע כי בכך שהרופא המטפל לא ביצע בתובעת אבחנה מבדלת נכונה כאשר התלוננה על כאבים, הרי שהתגלתה רשלנות רפואית בטיפול.
עם זאת פסק בית המשפט, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין המחדל לבין הופעת הפקקת, מאחר ותהליך הגרימה של פקקת עומד על ארבעה ימים ובמקרה זה עבר זמן רב יותר.
עוד קבע בית המשפט, כי מאחר ובית החולים הפסיק את הטיפול המונע לפקקת שקיבלה התובעת בהודו ולא חידש אותו וכן לא מנע ממנה ליטול גלולות למניעת הריון ביצע מחדל, אך גם למחדל זה אין קשר סיבתי למחלה.
נוכח החלטת בית המשפט כי בית החולים אינו נושא באחריות לגרימת מחלת הפקקת, אלא רק באחריות לקיצור רגלה של התובעת בשל רשלנות בטיפול, הרי שנדרש לבחון את נכותה הנפשית של התובעת בעקבות קיצור רגלה הימנית.
נכותה הנפשית של התובעת נקבעה בשיעור של 12% וביחד עם הנכות האורתופדית בסך הכל 28.7% נכות רפואית, כשנכותה התפקודית נקבעה בשיעור 22%.
סכומי הפיצויים נקבעו כדלקמן:
- הוצאות נסיעה - 4,000 ש"ח.
- הוצאות רפואיות - 11,000 ש"ח.
- הפסד השתכרות לעבר - 31,680 ש"ח.
- עזרת צד ג' - 5,000 ש"ח.
- כאב וסבל - 120,000 ש"ח.
- הפסד השתכרות בעתיד - 200,000 ש"ח.
סך כל סכום הפיצויים נקבע על סך 371,680 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית, כדאי לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית וזאת בטרם ביצוע כל פעולה אחרת.
אנו מזמינים אותך לפנות לשיחת ייעוץ ראשונית, שאינה כרוכה בתשלום ו/או התחייבות כלשהי מצידך. עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב שנים בטיפול וייצוגי נפגעי רשלנות רפואית ונשמח לעמוד גם לשירותך, על מנת לברר את פרטי המקרה שלך ולהשיג עבורך במידת הצורך את הפיצויים המקסימליים בגין הרשלנות הרפואית שחווית.
פנה/י לשיחת ייעוץ עם עורך דין מומחה!