הטיפול והמעקב הרפואי אינם מסתיימים ברגע יציאתנו מדלת המרפאה אלא להיפך, בדרך כלל הם דווקא מתחילים ברגע זה.
על פי רוב ובמידה שיש חשש לסיכון רפואי, יוצאים מטופלים עם מרשמי תרופות לצורף קנייתן בבית מרקחת. המטופלים, שאינם מבחינים בין סוגי התרופות, מגיעים עם המרשם לבית המרקחת במטרה לקבל את התרופה בתמורה למרשם.
בנקודה חשובה זו, בה רוכש החולה את התרופה, רובצת על הרוקח אחריות רבה לספק לו את התרופה הכתובה במרשם, זאת כיון שטעות בפעולה זו עלולה להיות מסוכנת ולגרום לנזק. גם החוק והפסיקה בישראל הכירו בקיומה של חובת זהירות בין הרוקח לבין החולה ובכך הגדילו את האחריות הנמצאת על כתפיהם בסיפוק התרופה.
פסק דין – קבלת תרופה שגוייה
סוגיה זו נדונה בתא (ק"ג) 1776/06 נ.ש נ' ליטבין ילנה ושירותי בריאות כללית.
במקרה זה נבדקה התובעת ביחד עם אמה אצל רופאה עקב שיעול ממנו סבלה, וקיבלה ממנה מרשם לתרופה מסוג bricalin elixir המיועדת לשתייה. כשהגיעה לבית המרקחת ניפקה לה הרוקחת בטעות תרופה מסוג sol biraclin המיועדת לשימוש חיצוני בלבד.