מרשם רופא לתרופה לא מתאימה
רישום תרופות הוא אחד מתפקידיו המרכזיים והשכיחים ביותר של כל רופא עוד מימי קדם. הסיבה לכך כידוע לכל, היא שתרופות הן לב ליבה של הרפואה ובלעדיהן אין אפשרות לרפא את החולים במחלות השונות.
עם זאת, יש לזכור כי בכל תרופה במקביל לפוטנציאל הריפוי קיים גם פוטנציאל להרס. הצד ההרסני של התרופות עלול להיגלות במקום בו התרופה ניתנת שלא לצורך או שהיא ניתנת במינון שגוי.
במאמר זה נבחן את אחראיות גורמי הרפואה במקרים בהם הם שגו ברישום ובאספקת התרופות למטופליהם. כמו כן נבחן באמצעות פסיקות בית המשפט בנושא, אימתי חלוקת תרופות שגויה מצמיחה תביעת פיצויים משפטית כנגד המטפלים.
האם ניתן לתבוע רופאים על חלוקת תרופות באופן שגוי?
מובן שניתן לתבוע רופא ששגה בחלוקת תרופות וגרם לנזק באופן רשלני. עם זאת, יש לציין כי לא כל נזק שנגרם עקב רישום תרופה כזאת או אחרת מהווה רשלנות רפואית כפי שנראה בהמשך דברינו.
האם רישום תרופה לאדם הרגיש אליה מצמיח עילה לתביעת פיצויים?
שאלה זו בדיוק נדונה בת.א 7074/05, שם אדם טופל בתרופה מסוג אופטלגין – תרופה שכיחה, אשר כלל אינה מצריכה מרשם של רופא. המטופל, היה רגיש לאופטלגין ורגישות זו צוינה בתיקו הרפואי. בשל הטיפול השגוי למצער המטופל נפטר, ועיזבונו תבע את בית החולים.
בית המשפט פסק, כי הרופא המטפל התרשל במהלך הטיפול במנוח. בין היתר קבע בית המשפט, היה על הרופא לעיין בתיק הרפואי של המנוח לפני מתן התרופות ולתשאל אותו בעניין רגישותו.
כיצד יתכן מצב בו רישום תרופה שגויה אינו מצמיח זכות פיצוי למטופל?
עמדנו לעיל על כך שלא כל נזק שנגרם עקב רישום תרופה או אי רישום תרופה הוא תוצאה של רשלנות רפואית.
אחת הסיבות הנפוצות לדחיית תביעות המתבססות על רישום תרופות שגוי היא אי הוכחת הקשר הסיבתי הנדרש בין ההתרשלות לנזק. הכוונה היא שלא ניתן להוכיח שפעולות הרופא דווקא היוו את הגורם לנזקו של המטופל.
בע"א 1028/00 לדוגמא נדון מקרה בו התובעת הייתה חיילת אשר לקתה במחלת הזאבת הקשה במהלך שירותה הצבאי. בכתב התביעה נטען כי סיבת המחלה נעוצה ברישום גלולות נגד הריון שפגעו בגוף התובעת.
השופטים דחו טענה זו, וקבעו כי לא ניתן להוכיח שהמחלה של התובעת נגרמה עקב הטיפול התרופתי אותו קיבלה, ומכך אין היא זכאית לפיצוי על נזקה.
האם רוקח יהיה אחראי על חלוקת תרופות שגויה?
האחראיות המשפטית לנזקים אינה מתחילה ואין היא גם מסתיימת ברופאים בלבד. מכך, גם רוקח שחילק תרופות באופן שגוי, עלול להימצא רשלן ומכך להיות אחראי לפיצוי מקבל התרופה.
ואמנם בתי המשפט, קבעו לא פעם ולא פעמיים, כי חלוקת תרופות כאמור היא רשלנות ואף פסקו סכומי פיצויים משמעותיים לתובעים במקרים הללו(לדוגמאות ראה : ת.א 17929/03 מלר צורי נ' סופר פארם ואח', ת.א 1776/06).
לסיכום דברינו
על הצוות הרפואי מוטלת חובת זהירות שמטרתה - הבטחת טיפול מסור ואחראי למטופל.
במקום בו הרופא רשם תרופות בשוגג או שמא לא שם ליבו על רגישות של המטופל לתרופה פלונית, הוא עלול בהחלט להיות אחראי כלפי הנזק שנגרם.
מעבר לכך ראינו כי גם רוקח עלול להיות אחראי כלפי מטופליו במקום בו הוא סיפק תרופה באופן רשלני.
ראוי לציין כי לשם ביסוס תביעה ברשלנות רפואית מומלץ להיוועץ עם עורך דין מהתחום לשם הערכת סיכויי התביעה וגובה הפיצוי המשוער.
אם אתה סבור כי נפגעת בשל רשלנות רפואית מומלץ כי תפנה בהקדם לייעוץ אצל עורך דין מנוסה בתחום נזקי גוף ורשלנות רפואית. פנה מייד לקבלת - יעוץ משפטי
יש לכם שאלות נוספות? כל התשובות ב: פורום רשלנות רפואית
