רשלנות רפואית של אחות בעת הסרת תפרים
כאשר אנחנו ניגשים לגורם מטפל, בין אם זה רופא, אחות או כל גורם אחר שהוא חלק ממוסד רפואי, אנו סומכים עליו שידאג לשלומנו, שכן אנו שמים בידיו את אחד הנכסים היקרים לנו ביותר, את גופנו. זאת מתוך הנחה שהוא ינהג בו במלוא הזהירות ויעניק לנו את הטיפול הטוב ביותר.
כשדנים בתביעת רשלנות רפואית נדרש המטופל שתובע את גורם הנזק להוכיח שמי שטיפל בו הפר את חובת הזהירות כלפיו. כלומר, שעל איש הצוות הרפואי היה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את הסכנה הנשקפת מכל הליך רפואי זה או אחר.
כאשר מופרת חובת הזהירות ומוכח אף קשר סיבתי בין הפרת חובת זהירות זו לבין נזק שנגרם למטופל יש לנפגע זכות לפיצוי. הדבר מצא ביטוי בצורה מוחשית גם במקרה המתואר בפסק הדין לירון נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית ומלכה בקון.
כך קבע בית המשפט בפסק הדין
בהיותה בת 14 ניגשה לירון לסניף יוליוס ברגר של קופת חולים כללית בנווה שאנן בחיפה. התובעת הגיעה למרפאה לצורך ביצוע הליך של הוצאת תפרים מנקודת חן שהוסרה מגבה.
לדברי התובעת, כאשר נכנסה לחדר הטיפולים ביקשה ממנה האחות המטפלת, מלכה בקון, לבצע את ההליך בעמידה, במהלך ביצוע הוצאת התפרים, הליך שהתמשך עקב קושי של האחות המטפלת, התעלפה לירון, נפלה ונפגעה בפניה ממשקוף הדלת.
עקב הפגיעה נגרם לתובעת חתך עמוק בפניה בצד השמאלי של שפתה והיא פונתה לבית החולים, שם נתפרה השפה, רירית הפה והשריר.
למרות בקשת התובעת ואמה שהייתה עמה במהלך הטיפול וכן בקשה של הרופאה, סירבה האחות להתלוות לתובעת לבית החולים וזאת על אף הדימום הבלתי פוסק של התובעת.
הנתבעות, קופת חולים כללית והאחות, טענו כי ההליך בוצע בישיבה על מיטת הטיפולים וכי במהלכו הפנתה האחות את גבה לתובעת כדי להוציא פינצטה שתסייע לה עם קשייה בהוצאת התפרים, כאשר לפתע התעלפה התובעת.
הנתבעות לא הצליחו להסביר איך הגיעה התובעת ממיטת הטיפולים לקצה השני של החדר ובכל מקרה קבע בית המשפט כי עצם העובדה של איבוד קשר עין עם המטופל ובמיוחד כאשר מדובר בקטינה, היא הפרה של חובת הזהירות.
עוד ביקר בית המשפט את הנתבעות עקב העובדה שבתחילת הטיפול היה בחדר הטיפולים ילד נוסף, מה שמהווה פגיעה בפרטיות המטופל.
לקריאה מורחבת: חוק זכויות החולה.
פגיעה זו חזקה יותר מאחר ומדובר בנערה צעירה שלצורך ביצוע ההליך הייתה צריכה להיות ללא חולצה.
התובעת טענה שעקב הפציעה נגרם לה נזק תמידי מאחר ונשארה לה צלקת נראית לעין ומעבר לכך נוצר עיוות בצד השמאלי של שפתה, מעין עודף עור המכסה את השיניים מצד שמאל של הפה.
התובעת לא מעוניינת לעבור ניתוח מאחר ואין ביטחון שהוא יצליח וכן מחמת העובדה שהיא חוששת לעבור ניתוח נוסף.
כמו כן, התובעת הינה סטודנטית למשפטים, עבודה בה למראה האסתטי יש משמעות ופגיעה בהשתכרות.
בית המשפט קיבל את קביעת המומחה הרפואי מטעם התובעת בתחום הכירורגיה הפלסטית, פרופ' מלר, שקבע לה נכות בשיעור של 10% בניגוד למומחה הנתבעות, ד"ר גולן, שקבע 5% נכות בלבד.
בית המשפט ביקש לשקף בסכום הפיצויים גם את העובדה שלאחר הפגיעה סבלה התובעת מהפרעה בדיבור ובאכילה וכן לעוגמת נפש מכך שסבלה מהשפלות והצקות עקב מראה.
לסיכום, סכום הפיצויים נקבע בסך גלובלי של 100,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, אשר ישולמו על ידי קופת החולים הנתבעת.
במידה ונתקלתם במקרה של רשלנות רפואית יש לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום להתייעצות לגבי האפשרויות העומדות בפניכם. עורכי הדין במשרד עורכי הדין סולר קפלינסקי ישמחו להעניק לכם ייעוץ משפטי אישי ולאחר מכן, במידה ויתברר שאכן יש עילה לתביעה, לתת לכם הערכה ריאלית של סיכויי התביעה.
הסירו לי תפרים מהרגל בקופת חולים אחרי ניתוח, כעבור שלושה ימים ראיתי עוד חוטים של תפרים בפצע והתפתח זיהום, האם אפשר לתבוע את קופת חולים?
אמא שלי בת 77 עברה הסרת תפרים בקופת חולים, כאשר קמה ממיטת הטיפולים ורצתה לעמוד היא נפלה ושברה את הרגל. האם אפשר לתבוע את קופת חולים?
בסיום טיפול רפואי או סיעודי ובפרט אצל אדם מבוגר על האחות לוודא את בטיחות קימת המטופל ובמיוחד כאשר הזדקפות לעמידה לאחר שכיבה ממושכת יכולה לגרום לנפילת לחץ דם וסחרחורת. על פניו נראה כי המקרה בהחלט מצדיק בירור.
הסירו לי תפרים מהרגל בקופת חולים אחרי ניתוח, כעבור שלושה ימים ראיתי עוד חוטים של תפרים בפצע והתפתח זיהום, האם אפשר לתבוע את קופת חולים?
יומיים אחרי שחרור מבית החולים לאחר ניתוח בטן נפתחו כל התפרים של הניתוח והייתי חייבת להגיע למיון דחוף שם תפרו שוב, האם אפשר לתבוע את בית החולים?
פתיחה של התפרים עלולה לעיתים להתרחש ואינה בהכרח מעידה על רשלנות בטיפול או בתפירה. מעבר לכך נראה כי הנזק שנגרם, גם אם תוכח התרשלות בטיפול, לא יצדיק תביעת רשלנות רפואית.
