ניתוח להסרת גידול שגרם לפגיעה בעצב
על פי חוק זכויות החולה ותקדימים בפסיקה על הרופא מוטלת החובה לתת הסבר מפורט למטופל בדבר אופי הטיפול אותו הוא עומד לקבל ובדבר הסיכונים הכרוכים בו. רק לאחר שנתן החולה את הסכמתו לטיפול, יהיה ניתן להתחיל בו.
במידה ולא ניתן למטופל המידע הדרוש למתן ההסכמה, ולמרות זאת החל הטיפול ונגרם לו נזק, המטופל יהיה זכאי לתבוע פיצוי בעילה של רשלנות רפואית בטענה של טיפול ללא הסכמה מדעת. כדי לקבל פיצוי בגין עילה זו ידרש עם זאת המטופל להוכיח בנוסף להעדר הסבר מספק גם קשר סיבתי בין העדר ההסבר לבין הנזק שנגרם.
במילים אחרות המטופל יצטרך להוכיח כי לא היה מסכים לעבור את הטיפול במידה והיה מסופק לו כל המידע הרלבנטי. טענה זו אינה פשוטה להוכחה, אולם בשנים האחרונות פיתחו בתי המשפט בישראל עילת פיצוי נוספת לנזקים שנגרמו כתוצאה מטיפול שניתן ללא הסכמה מדעת.
רשלנות רפואית בעקבות נזק בניתוח הסרת גידול ללא הסכמה מדעת
עניין מסוג זה נדון בתיק ת.א (חי') 993/02 דוד איתמר נ' מדינת ישראל
במקרה זה הופיע לפתע גוש באמת יד ימין של התובע, והופנה בעקבות כך על ידי אורטופד לבדיקה בבית חולים. עוד באותו יום הופנה לבדיקת MRI שאבחנה שמדובר בגידול. על מנת לבדוק אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר הופנה במהירות לבדיקת ביופסיה שתוצאותיה לא היו חד משמעיות.
עקב החשש כי מדובר בגידול ממאיר בוצע בתובע ניתוח להסרת הגידול שאמנם בסופו הוא אכן הוסר, אך נותר בו שיתוק של העצב הרדיאלי. יובהר כי בבדיקה שלאחר הניתוח הוגדר הגידול כשפיר.
התביעה התבססה על שתי טענות מרכזיות: הראשונה בדבר טיפול כושל של הרופאים בביצוע הניתוח והשני היה חוסר הסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי בניגוד להוראות החוק המחייבות הסכמה של החולה לקבלת טיפול רפואי.
בית המשפט דן בשתי השאלות בנפרד. על מנת לפתור את השאלה הראשונה מינה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו שייתן את חוות דעתו בקשר לחיוניות הניתוח.
המומחה הרפואי קבע כי הניתוח אכן היה הכרחי בכל מקרה. בנוסף, על פי עדויות אלו קבע המומחה הרפואי גם כי הטכניקה בה בוצע הניתוח הייתה סבירה וראויה וכי הפגיעה שהתרחשה היא בגדר הסיבוכים שיכולים להתרחש בכזה ניתוח ואינה תוצאה של רשלנות רפואית.
בשאלה השנייה, בנושא ההסכמה מדעת, פסק בית המשפט לטובת התובע וקבע כי לא התקבלה הסכמתו מדעת של המטופל לניתוח.
בואו לשאול ולהתייעץ בפורום רשלנות רפואית
בית המשפט קבע כי חובה על הצוות הרפואי לתת מידע מפורש וברור לגבי כל נזק שיכול להיגרם מהניתוח, מאחר שלתובע לא הוסבר למטופל במפורש כי יכול ויגרם לו נזק עצבי כתוצאה מהניתוח, הרי שיש פה פגם והתרשלות מצד הצוות הרפואי.
עם זאת על מנת שתתגבש עוולת רשלנות רפואית נדרש שיתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. בעניין זה קבע בית המשפט כי יש להניח שהתובע היה עובר את הניתוח בכל מקרה, גם אם היה יודע על הסיכון של הפגיעה העצבית, ולכן לא מתקיים הקשר הסיבתי בעניין זה.
כאמור, בתי המשפט פיתחו בשנים האחרונות עילת פיצוי נוספת כלפי נפגעים אשר לא הביעו הסכמה מדעת לטיפול.
לקריאה נוספת לחץ - רשלנות אורולוג
עילת פיצוי זו נקראת "פגיעה באוטונומיה" והיא ניתנת בדרך כלל כאשר לא נמצא קשר סיבתי בין העדר ההסכמה לבין הנזק. הפיצוי בעילה זו ניתן בגין פגיעה באוטונומיה של אדם על גופו, פגיעה המובילה לפגיעה בכבודו.
במקרה זה, קבע בית המשפט כי התרחשה פגיעה באוטונומיה של התובע על גופו והטיל על הנתבעת תשלום פיצויים בגובה של 100,000 ₪.
נפגעת באירוע של רשלנות רפואית? פנה אל עורך דין לצורך הדרכה וקבלת פיצויים על נזקיך.
