לאחר מספר בדיקות אצל נוירולוג בהן אובחנה כסובלת מהפרעה בשדה הראיה והפרעות בתחושה בחלק החיצוני של הירך הומלץ לה לעבור ניתוח נוסף להסרת יתר הגידול בראשה. התובעת לא נותחה, אולם אושפזה בבית החולים ועברה הקרנות ממוקדות בשאר הגידול, וכיום היא עדיין סובלת ממנו ומההפרעות שנגרמו לה כתוצאה מהניתוח.

התובעת הגישה תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד מדינת ישראל כאשר בתביעתה התבססה התובעת על פסיקה אחרת של בית המשפט המחוזי שקבע כי היה על המדינה ליידע את האנשים אשר קיבלו הקרנות כנגד גזזת בדבר הצורך בקיום בדיקות מוקדמות נוכח החשש להתפתחות גידולים בשל ההקרנות.

התובעת טענה כי משום שהמדינה לא יידעה אותה על הסיכון האפשרי שאכן התממש של פיתוח גידולים בראשה עקב ההקרנות הרי שנמנע מהתובעת לבצע בדיקות הדמיה שונות כמו M.R.I לגילוי הגידול במסגרת ציבורית או אף לבצע את הבדיקות הרפואיות באופן פרטי.

בית המשפט בפסיקתו קבע כי אכן הייתה מוטלת על המדינה החובה ליידע את התובעת בדבר הסיכון נוכח ההקרנות שקיבלה לפתח גידולים וזאת על בסיס פסק דין קודם שניתן בנושא זה.

בית המשפט קבע בנושא הקשר הסיבתי כי אם התובעת הייתה מבצעת את הבדיקות בשלב מוקדם הגידול היה מתגלה כבר אז. בעניין זה כשאיבדה התובעת את הכרתה, היה גודלו של הגידול "עצום" וכי גידולים מסוג מנינגיומה ניתן לגלות גם כשהם קטנים, כפי שהיה גודלו של הגידול מספר שנים קודם לכן.

למידע נוסף לחץ - רשלנות רפואית בניתוח מתיחת בטן

בהמשך לכך קבע השופט כי גילוי מוקדם של הגידול היה מצמצם את הנכות ממנה סובלת התובעת ולכן קיים קשר בין אי הגילוי המוקדם לנזק תוך כדי שהוא מדגיש שוב את גודלו העצום של הגידול בעת הגילוי המאוחר. עוד קבע כי במידה והיה מתבצע גילוי מוקדם היה ניתן לבצע את הסרת הגידול בדרך שונה שהייתה גורמת לתובעת פחות נזק.

לפיכך, חייב השופט את המדינה בתשלום של פיצויים בסך של כ- 800,000 ₪ לתובעת בגין ראשי נזק שונים.

האם לדעתך ניזוקת בשל רשלנות רפואית? פנה אל עורך דין מנוסה על מנת לקבל יעוץ והכוונה למומחים רפואיים מתאימים.

למידע נוסף בנושא ליחצו: רשלנות רפואית בלידה

 לקבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי