בדיקת NIPT במקום מי שפיר? לא!
בשנים האחרונות בדיקת ה-NIPT עולה לכותרות כבדיקה פשוטה המהווה תחליף לבדיקת הצ'יפ הגנטי, שהיא הבדיקה המרכזית כיום לאבחון של תסמונות גנטיות בהריון. טענה זאת אינה נכונה ביסודה ועלול להטעות נשים וגברים, הורים לעתיד, שצריכים ורוצים לקבל החלטה מושכלת ועובדתית לגבי ביצוען של בדיקות גנטיות בהריון.
על אף מספר יתרונות שעומדים לזכותה של בדיקת ה-NIPT, עדיין גלומים בה חסרונות רבים שמגבילים את השימוש בה וגורמים להעדפת בדיקת הצ'יפ הגנטי על פניה, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.
בסקירה החשובה שלפניך ננסה לעשות סדר ולהפריד בין העובדות לבין מידע שאינו מדוייק ומטעה. חשוב להורים, כל הורים, לדעת ולהכיר את העובדות רגע לפני שמקבלים החלטה לגבי ביצוע בדיקות גנטיות בהריון, בדיקות שעשויות לאבחן פגיעה גנטית בעובר בכ-1% מכלל ההריונות, גם הריונות שמוגדרים כהריונות "רגילים" ללא סיכון מיוחד.
בדיקת ה-NIPT משווקת בישראל כבדיקת דם פשוטה, מדמה של האם ההריונית, שמסוגלת לאבחן פגיעות גנטיות משמעותיות בעובר וזה נכון, חשוב ומדוייק.
מה שלא תמיד אומרים בקול רם הוא שבדיקת ה-NIPT מסוגלת לאתר מספר מצומצם ומוגדר מראש של פגיעות גנטיות, בעוד שבדיקת הצ'יפ הגנטי מקיפה הרבה [הרבה] יותר ולמעשה, בכל מקרה שבו תוצאות בדיקת ה-NIPT מעלות חשש לפגיעה גנטית בעובר, האם מופנה לבדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי.
אבחון מוקדם של תסמונות גנטיות
לפני שנבין בכלל מה בדיקות הצ'יפ הגנטי וה-NIPT עושות, עלינו להבין את משמעות המונח תסמונת גנטית. תסמונת גנטית היא אוסף של תסמינים שמופיעים ביחד וגורמים לפגיעה בתפקוד, ונגרמת על-ידי מוטציה בגן אחד או יותר, או על-ידי פגיעה במבנה של אחד הכרומוזום שבגוף האדם.
תסמונות אלה לעיתים מתבטאות בתסמינים קלים בלבד, אך רבים המקרים בהם הן גורמות לתחלואה קשה שעלולה להתבטא בפיגור שכלי, מומי שלד, מומים לבביים, אוטיזם, הפרעות נפשיות, אפילפסיה ועוד.
חלק מהתסמונות הגנטיות עוברות בתורשה מההורים ולמשל: ציסטיק פיברוזיס, X שביר, טאי זקס ורבות אחרות. תסמונות אלה ניתן לרוב לאבחן בבדיקות סקר גנטיות של ההורים עוד לפני ההריון ובמידת הצורך להפנות אותם לטיפול PGD.
החלק הארי של התסמונות הגנטיות המוכרבות נובע בשל מוטציות דה-נובו, כלומר מוטציות חדשות ואקראיות שלא עוברות בתורשה ולכן ניתן לאבחן אותן, אם וכאשר, רק באמצעות בדיקות גנטיות בזמן ההריון.
על מנת לאתר את אותן מוטציות דה-נובו בהריון, נדרשת גישה לחומר הגנטי של העובר, שנעשית לרוב באמצעות בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה.
בשתי בדיקות אלה נשאבים תאים של העובר, שמכילים את ה-DNA שלו. לאחר דגימת החומר הגנטי, מתבצעת אנליזה גנטית שבמהלכה ה-DNA העוברי נסרק לצורך איתור של מוטציות.
מזה למעלה מ-10 שנים השיטה המובילה לביצוע תהליך זה היא בדיקת הצ'יפ הגנטי או באנגלית: Chromosomal Microarray analysis ובקיצור CMA. הבדיקה נקראת כך מאחר שהיא עושה שימוש בשבב שלתוכו נקשר ה-DNA של העובר ועל ידי כך ניתן לסרוק מספר עצום של מוטציות אפשריות במקביל.
שיטת הצ'יפ הגנטי הנה השיטה המובילה בעולם לצורך אבחון של תסמונות גנטיות, שחוזרת ומוכיחה במשך השנים את יעילותה כבדיקה טובה ומהימנה.
הבדיקה מאתרת בפרט תסמונות הנגרמות ממוטציות מסוג חסר והכפלה, שמהוות את חלק הארי של התסמונות הגנטיות הדה נובו. בין תסמונות אלה כלולות תסמונות שיצלצלו לרובנו בשמן, כגון תסמונת דאון, תסמונת די-ג'ורג', תסמונת ויליאמס, תסמונת רט ורבות אחרות, אך קיימות עוד מאות רבות של תסמונות נדירות פחות או יותר שבדיקת הצ'יפ מסוגלת לאבחן בדיוק ניכר.
למרבה הצער, בדיקת מ שפיר לצ'יפ הגנטי ממומנת בסל הבריאות רק עבור נשים שעומדות תחת גורמי סיכון לפיתוח תסמונות גנטיות, ביניהם גיל אישה מעל 34, קיום של ממצא בלתי תקין בבדיקות הסקר בהריון או סיכון מוגבר למחלה גנטית מסיבה אחרת, ולא לכל אשה בכל הריון - כפי שרק הגיוני וראוי לעשות.
חשוב לדעת כי העובדות מוכיחות בצורה ברורה כי בדיקת הצ'יפ הגנטי יעילה לא רק בהינתן גורמי סיכון אלה, אלא גם בהריונות רגילים, ללא כל גורמי סיכון מוכרים.
למעשה, מחקרים מראים שב-1% מההריונות הרגילים בדיקת הצ'יפ מגלה מוטציה משמעותית שיכולה לגרום לתסמונת גנטית, או במילים אחרות 1 מתוך 100 עוברים שעל פניו נראה בריא לחלוטין הוא למעשה בעל מוטציה שעלולה לגרום להשלכות מרחיקות לכת.
מסיבה זו ראוי וחשוב להמליץ לכל אישה בהריון לבצע בדיקת צ'יפ גנטי, שכן בעזרתה ניתן לאבחן תסמונות גנטיות שגורמות לתחלואה קשה, כבר בתחילת ההריון, שאז ההורים לעתיד יכולים לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול ההריון, בהסתמך על חוות דעת רפואית וצו מצפונם.
בדיקת חודרנית מול בדיקת דם פשוטה
לצד יתרונותיה הרבים והברורים של בדיקת הצ'יפ הגנטי, נקודת התורפה היחידה שלה נעוצה בכך שהיא דורשת ביצוע של דיקור מי שפיר או דגימת סיסי שליה.
בדיקות אלה כרוכות בסיכון מוכר ונדיר לפגיעה בעובר, כאשר מחקרים עדכניים מצביעים על סיכון של 1 ל-1800 בדיקות מי שפיר ו-1 לכל 1500 בבדיקת סיסי שליה [להזכירם, הסיכוי לאבחן פגיעה גנטית בעובר בבדיקת הצ'יפ הגנטי הוא 1 לכל 100 הריונות].
בדיקת ה-NIPT כרוכה אך ורק בבדיקת דם פשוטה של האם על מנת לבצעה. זוהי בדיקה שאינה חודרני ונטולת סיכונים.
העיקרון של בדיקת ה-NIPT עובד באמצעות איתור חלקי DNA של העובר בדמה של האם. במחזור הדם של האם נמצאים אותם שברירי DNA של העובר, שעוברים דרך השלייה למחזור הדם של האם ואותן חתיכות DNA זעירות מבודדות ונסרקות לצורך איתור של מוטציות גנטיות בעובר.
על אף שבדיקת ה-NIPT משווקת על ידי מעבדות פרטיות כבדיקה המהווה תחליף טוב לבדיקת הצ'יפ הגנטי, היא ממש לא קרובה לכך, מעצם היותה מוגבלת לאבחון מספר מצומצם ביותר של מוטציות ותסמונות גנטיות, שכן ה-DNA העוברי אשר נמצא במחזור הדם של האם לא נמצא בכמות ובאיכות מספקת על מנת לאתר את כל סוגי המוטציות.
הבדיקה טובה בעיקר לצורך אבחון של תסמונת דאון, תסמונת אדוארדס ותסמונת פטאו, בנוסף לעוד מספר תסמונות גנטיות שנובעות לרוב מהכפלות ומחסרים כרומוזומליים גדולים. למרות שמדובר בתסמונות שבאופן יחסי נפוצות באוכלוסייה, עדיין מדובר במיעוט של התסמונות הגנטיות ולא אחת הוכח כי הבדיקה עלולה לפספס גם תסמונות גנטיות שהיא ומתיימרת לאבחן.
בדיקת NIPT אינה מחליפה צ'יפ גנטי עד הודעה חדשה
סביר בהחלט להניח כי בעתיד שיטת ה-NIPT תשתפר מאד ותהפוך לרחבה ומדוייקת יותר, אך נכון להיום שיטת הצ'יפ הגנטי היא השיטה המומלצת לאבחון גנטי במהלך ההריון עבור כל אישה בכל הריון.
יש להדגיש כי שיטת ה-NIPT היא שם כולל לבדיקות מסוגים שונים ומספר חברות פרטיות בישראל מציעות "סלים" שונים של בדיקות, רחבות יותר ופחות.
על אף שבדיקת ה-NIPT השתכללה והיא מסוגלת לאתר מספר רחב יותר של תסמונות, ככל שהמוטציות הגורמות לתסמונות הגנטיות נהיות ממוקדות או קטנות יותר, כך הבדיקה נהיית פחות מדוייקת ועשויה לפספס את האבחנה, בניגוד לבדיקת הצ'יפ הגנטי אשר יודעת לאבחן אותן בדיוק רב.
מחקרים מראים כי בדיקת הצ'יפ הגנטי מוצאת פי שניים יותר הפרעות גנטיות ביחס לבדיקת ה-NIPT ועל כל חמישים בדיקות, בדיקת ה-NIPT תפספס את האבחנה ותגדיר את ההריון כתקין, למרות שהעובר נושא מוטציה גנטית שיכולה לגרום למחלה.
מצד השני, על כל מאה בדיקות NIPT שיוצאות בלתי תקינות, עשר מהן הן טעות, כלומר בדיקת ה-NIPT עלולה אף לעשות אבחנת יתר ולהגדיר הריונות תקינים כבלתי תקינים.
אז מה עושים?
כל אחת ואחד, כל הורה לעתיד, צריך ויכול לקבל החלטות בהתאם לצו מצפונו, אך חשוב להכיר את העובדות ולא להסתמך על טענות מסחריות של בעלי עניין.
יש לזכור כי קיימות אלפי מוטציות הגורמות לתסמונות גנטיות מולדות ומוטציות אלה עלולות להופיע בכל הריון, עם או בלי גורמי סיכון. עובדתית, בדיקת ה-NIPT אינה מהווה עדיין תחליף לבדיקת הצ'יפ הגנטי ויכולה לאבחן רק את מיעוט המוטציות והתסמונות הגנטיות.
בשל חסרונותיה של בדיקת ה-NIPT, ומהצד השני היתרונות הרבים הגלומים בבדיקת הצ'יפ הגנטי שהופכים אותה לשיטה רגישה ובטוחה לצורך אבחון גנטי, ניתן לאבחן ולמנוע בעזרת בדיקת הצ'יפ תחלואה שעשויה להיות קשה ועל כל אישה לשקול ברצינות לבצע את הבדיקה במהלך ההריון, לאחר שקיבלה הסבר ברור על מהות הבדיקה ויכולות האבחון הגנטי שהיא מציעה בהריון.
חשוב להגיד בקול רם וברור, בהסתמך על עובדות ומחקרים: בדיקת ה-NIPT על אף היותה בדיקת דם פשוטה, אינה מהווה תחליף - בכל מקרה - לבדיקת מי שפיר לצ'יפ גנטי בהריון.