עיריות ורשויות מקומיות נושאות באחריות על מספר גדול של תושבים. כגופים בעלי ממון וכוח אדם רחב היקף עליהן לדאוג להשליט סדר ולפקח על הנעשה בתחומן. פקודת העיריות מקנה בידי עיריה כוח רב בכל הקשור לכך, ומכאן ניתן להסיק כי לעיריה קיימת אחריות מושגית לגבי נזקים שעשויים להתרחש לאנשים הנמצאים בתחומה המוניציפאלי.
פרט לאחריות המושגית, אשר מתארת אחריות כללית שחב פלוני כלפי אלמוני, קיימת גם אחריות קונקרטית. מושג זה, בשונה מהאחריות המושגית, מצביע על אחריות ברורה וחד משמעית, אשר במידה והופרה ישלם האחראי לניזוק פיצויים עקב הפרת חובת הזהירות שגרמה לנזק.
כידוע, מדי שנה נערים ונערות רבים מדליקים מדורות ל"ג בעומר בשטחים פתוחים בסביבת מגוריהם. יום זה בשנה הינו בעל פוטנציאל נזק גדול שכן המדורה עצמה מסוכנת, בעיקר מאחר ומדליקים אותה בשעות הערב המאוחרות בהן הראיה מוגבלת.
בפסק הדין בעניין ו.א נ' עריית עכו דן בית המשפט במקרה בו נער בן 14 נפל לתוך מדורה בוערת בערב ל"ג בעומר וכתוצאה מכך נשרף בכל חלקי גופו.
הרקע העובדתי
לטענת התובע, בערב ל"ג בעומר הוא וחבריו הגיעו למדורה שנערכה על ידי נערים אחרים בשטח ציבורי פתוח בקרבת ביתו. לאחר שהמדורה הודלקה התובע התקרב אליה בריצה ותוך כדי ריצתו נתקל באבן שהיתה במקום. כתוצאה מכך נפל למדורה ונכווה באופן חמור. הוא הוצא מהמדורה והובהל לטיפול בבית החולים נהריה.
