תאונה בעת רחצה בים – אחריות העירייה והמדינה

תוכן עניינים

אחת מהנאות היום יום שלנו היא ללכת עם המשפחה או החברים בסופו של יום עבודה קיצי, לח ודביק

לשבת על חוף הים, לשכשך במים.

לעיתים, דווקא השילוב של שעות בין הערביים, רדת החשכה והעדר שילוט בולט, עלול להוביל לסיום טראגי של ערב משפחתי מהנה, כמו במקרה שלפנינו:

תיק אזרחי 789/99 שנידון בבית משפט המחוזי בחיפה, אריהרולד ומימי כץ נ' עיריית הרצליה, אליהו חברה לביטוח ומדינת ישראל.

התובעים הגיעו לחוף ימה של הרצליה בשעות בין הערביים, והתיישבו באזור שלפי הבנתם היה מותר ברחצה. התובע נכנס למים לשחייה, ראשו נחבט בסלעים שהיו מתחת למים בקו החוף, וכתוצאה מכך הוא ניזוק בצורה קשה מאוד ונותר נכה בשיעור 100% כתוצאה מאותה תאונה טראגית.

התובעים מבקשים לחייב את הנתבעות בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב התאונה, כאשר הם סומכים את תביעתם זו על עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה בכך שהפעילו מקום רחצה מסוכן.

כלפי עיריית הרצליה טוענים התובעים כי נוכח העובדה שהעירייה היא המחזיקה בקרקע, מפעילת החוף ובעלת השליטה בו, היא חבה בחובת הזהירות כלפיהם.

הטענות כנגד המבטחת של העירייה, היות שהיא מכסה בפוליסת ביטוח אירועים כאלו.

הטענות כנגד המדינה, מכח היותה הבעלים של חופי הרחצה במדינה ומכח חובתה החוקית לפקח על חופי הרחצה ותקינותם, משום כך היא חבה בחובת הזהירות כלפיהם.

התמחות מיוחדת ובלעדית בייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עורך הדין עופר סולר, עם מעל 20 שנות ניסיון והצלחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתביעות מול רופאים, מוסדות רפואיים ומשרד הבריאות!

דילוג לתוכן