תביעת פיצויים בשל מקרי התאבדות ממגדלי עזריאלי
התאבדות היא מעשה שרווח יותר בקרב מתבגרים לעומת שאר האוכלוסיה, כאשר מספר ניסיונות ההתאבדות גבוה בהרבה ממספר ההתאבדויות בפועל. בישראל, למרות ששיעור ההתאבדויות נמוך בהשוואה לאיחוד האירופי, אחוז התאבדות בקרב בני נוער משתווה לממוצע האיחוד האירופי.
בחלק מהמקרים, המתאבדים בוחרים ליטול את חייהם בדרך של קפיצה ממקומות גבוהים ובכלל זה מקומות ציבוריים, כגון מגדלים או מבנים גבוהים שקל להגיע אליהם. למרות שההתאבדות עצמה מתבצעת מתוך בחירה, קיימים הגורסים כי יש להטיל אחריות על הבעלים של המבנה במידה וההתאבדות התבצעה ממנו.
בהליך תא (מרכז) 6413-11-08 עזבון המנוח א.מ ז"ל נ' קנית השלום השקעות בע"מ אוחדו שתי תביעות של משפחות שילדיהן התאבדו בקפיצה מהקומה השלישית של מגדלי עזריאלי בתל אביב, בהפרש של שלוש שנים בין המקרים.
הרקע העובדתי המשותף
עובדות המקרים הן שכל אחד מהמתאבדים הגיע למגדל עזריאלי, יצא מהקומה השלישית לאחד הגגות שבקומת הביניים במגדל וקפץ אל מותו כשהוא עובר את המעקה שהותקן במקום. הדלת שהפרידה בין הקניון לבין הגג לא היתה נעולה בשני המקרים והגג ממנו קפצו משמש את קהל המבקרים למטרות שעשועים.
טענות המשפחות התובעות ומגדלי עזריאלי
התובעים אינם טוענים כי מגדלי עזריאלי אחראים להתאבדות עצמה אלא כי זמינות אמצעי ההתאבדות שקיימים במקום היא זו שהכריעה את רצונם של המתאבדים לעשות את המעשה. גישתם של התובעים, אשר נסמכת על חוות דעתו של פרופ' אור-בך מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, גורסת כי מגדלי עזריאלי ידועים כמקום המושך מתאבדים.
כלומר, המקום מהווה זירה עבור מתאבדים רבים באופן יחסי עקב הסמליות המשתקפת במעשה זה דווקא מהמגדלים ומההיבט הפסיכולוגי שהמתאבדים מייחסים לקפיצה מהמגדלים. לפי ההורים התובעים, המתאבדים לא היו קופצים אל מותם אלמלא היה ניתן לעשות כן ממגדלי עזריאלי.
לכן, אם דלת היציאה לגג היתה נשארת סגורה או אם היה מותקן במקום מעקה גבוה שלא היה מאפשר את הטיפוס מעליו, היו מעשי ההתאבדות נמנעים. משכך, יש לקבוע כי מגדלי עזריאלי התרשלו במניעת ההתאבדות.
בתגובה טענו מגדלי עזריאלי, כי הקביעה לפיה הפכו לאתר המושך מתאבדים כלל אינה מבוססת מחקרית וכי לא הובאו ראיות לגיבוש טענה זו. בנוסף, הנתבעת טוענת כי הקומה האמורה משמשת למטרות שעשועים וסגירתה תפגע בקהל רחב ביותר המבקש לבלות וליהנות במקום. לגישתה, הדבר אינו מוצדק וממילא אין זה מחובתה לנסות ולאתר מתאבדים פוטנציאליים.
עוד טוענת הנתבעת, כי הוריהם ומחנכיהם של המתאבדים לא מנעו את התאבדותם של הילדים בכך שכשלו בהפנייתם לקבלת עזרה מתאימה, והניסיון שלהם להטיל את האשמה עליה בזמן שלא יכולה היתה כלל לצפות את ניסיון ההתאבדות, דינו להדחות.
פסיקת בית המשפט בתביעת הרשלנות נגד מגדלי עזריאלי
בית המשפט בחן את עוולת הרשלנות וציין כי עוולה זו מבוססת על שני מרכיבים ראשוניים אותם יש לבדוק: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.
בנוסף, יש לבחון אם במקרה זה ניתן לקבוע כי הנזק המכריע נגרם באמצעות אדם אחר - המתאבד, ולכן אין להטיל אחריות על הנתבעת.
לעניין זה פסק בית המשפט כי יש לראות את ההתאבדות כפעולה המתבצעת על ידי המתאבד ולכן לא מתקיים קשר סיבתי בינה לבין גורם אחר.
נוכח האמור, גם אם ניתן לקבוע כי קיימת חובת זהירות מושגית של הנתבעת כלפי המתאבדים, קשה לבחון כיצד ניתן להטיל עליה חובת זהירות קונקרטית, כלומר, החובה למנוע באופן ספציפי את התאבדותם.
בית המשפט הדגיש כי למגדלי עזריאלי מגיעים מיליוני בני אדם בשנה ואין דרך בה ניתן לסווגם כך שאפשר יהיה לדעת מי מהמבקרים מתכוון להתאבד. מעבר לכך ציין בית המשפט, כי מגדלי עזריאלי הקפידו על התקנות ובנו את המעקה בגובה הנדרש.
בסופו של דבר נפסק, כי לא קיימת צפיות מצד הנתבעת למעשה ההתאבדות, וההתאבדות למעשה מנתקת את הקשר הסיבתי בין מעשה או מחדל של מגדלי עזריאלי לביו נזקם של התובעים. לאור האמור הוחלט כי דין התביעה להידחות.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253
לחצו לקריאה מורחבת בנושאים:
לקבלת סיוע מיידי בתחום נזקי גוף, לחצו: ייעוץ משפטי
