מעקב אחרי תוצאות בדיקה - רשלנות רפואית
רופא משפחה מפנה את פלוני לבדיקה רפואית שגרתית. לאחר ביצוע הבדיקה ובשל תקלה מנהלית כלשהי ממצאי הבדיקה אינם מועברים חזרה לרופא המפנה.
הנבדק משוכנע כי ממצאי הבדיקה נמצאו תקינים ועל כן ממשיך את שגרת חייו ללא כל חשד. כעבור זמן מה, מתחוור לפלוני כי הוא אינו בריא וכי פרטי מחלתו היו צריכים להתגלות בבדיקה הרפואית אליה הופנה. אך כתוצאה מפערי מידע, הוא "נפל בין הכיסאות".
האם לפלוני זכות לפיצוי כספי כנגד המאבחנים?
האם על רופא המשפחה במקרה זה מוטלת חובה לעקוב אחר תוצאות הבדיקות? במאמר זה נבחן שאלות אלו, ונראה כיצד התמודד בית המשפט עם הסוגיות דנן כאשר הללו עלו בפניו. האם קיימת חובה על מכוני הבדיקה והרופאים המפנים לידע זה את זה, בתוצאות הבדיקות שנערכו?
מקרה הבוחן שאלה זו הובא בפני בית המשפט העליון בערעור אזרחי 6023/97 לאה טייג נגד ד"ר ארנסטו גלזר ואח' והעובדות בו היו כדלקמן:
- אישה בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד הופנתה בידי רופא המשפחה לבדיקת ממוגרפיה
- בדיקת הממוגרפיה העלתה חשד לגידול ובעקבותיה בוצעה בדיקת אולטרסאונד להמשך אבחון
- ממצאי בדיקת האולטרסאונד לא הועברו לרופא המשפחה ורק כעבור כחצי שנה, ביצעה התובעת בדיקה נוספת שגילתה את הגידול הסרטני בשלב התפתחות מתקדם
- בעקבות עובדות אלו עתרה התובעת כנגד הרופא לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם לה
בית המשפט הכריע כי בנסיבות המקרה המתוארות בוצעה רשלנות רפואית כלפי התובעת וכך כתב כבוד השופט אנגלרד בהחלטתו:
"מן הראוי כי המוסד הרפואי שלו האחריות הכוללת לטיפול בחולה, יקבע מנגנון שיבטיח את שיתוף הפעולה הנדרש בין הרופאים המטפלים השונים באופן שהחולה יזכה לטיפול המיומן כמו גם המעקב הרפואי הנדרש והראוי"
יש לזכור כי המקרה המתואר, הוא מקרה קשה של אישה בקבוצת סיכון שהוחשדה בבדיקת ממוגרפיה ועל כן בנסיבות הללו ניתן היה לצפות מהרופא שיעקוב אחר בדיקותיה.
השאלה שעולה באופן טבעי היא האם בכל מקרה מצופה מהרופא לעקוב אחר בדיקותיו השונות של הפציינט. תשובה שלילית לשאלה זו, ניתן למצוא בפסק דינה של כבוד השופטת יהודית צור בת"א(ירושלים) 776/94 שם היא קובעת כי אין לדרוש מרופא 'לרוץ' ולאתר כל חולה על אף שבמקרה שנדון שם, התובע כן זכה לפיצוי.
האם מוטלת על המוסד המטפל אחראיות מעקב אחר הפציינט עצמו?
בע"א 5461/91 נדון מקרה בו נמלט פציינט מבית החולים למשך שלושה ימים מה שגרם להחמרה קשה במצבו הרפואי.
בית המשפט ראה בהתנהלות בית החולים רשלנות וכך פסק: "גורמי הרפואה צריכים לקיים נוהלי מעקב אחרי המטופלים... היה צורך לקיים נוהל מעקב אחר מעשי המטופל בחדר המיון ונוהל חירום במקרה של עזיבת המטופל על ידי ידוע הרופא המפנה ואולי אף פניה ישירה לביתו של המטופל כדי להעמידו על חומרת המצב..."
לסיכום דברינו
ראינו כי בתי המשפט פוסקים פיצויים בגין רשלנות רפואית במקום בו לא נעשה מעקב ראוי אחר בדיקות ו/או אחר המטופל עצמו. עם זאת, אי ביצוע מעקב לא תמיד מהווה רשלנות רפואית.
כיצד לנהוג עם היוודע חשש לרשלנות במעקב רפואי?
במידה ואתם חוששים שמא כתוצאה ממעקב לקוי של הגוף המטפל נגרם לכם נזק יש לפנות לעו"ד מתחום הרשלנות הרפואית עובר נקיטת כל פעולה.
עורך דין מהתחום יברר את סיכויי תביעתכם ואת גובה הפיצוי הצפוי בעקבותיה ועל סמך כך ימליץ לכם על אופן המשך נקיטת ההליכים המשפטיים.
לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית ליחצו: יעוץ משפטי