רופא משפחה מפנה את פלוני לבדיקה רפואית שגרתית. לאחר ביצוע הבדיקה ובשל תקלה מנהלית כלשהי ממצאי הבדיקה אינם מועברים חזרה לרופא המפנה.
הנבדק משוכנע כי ממצאי הבדיקה נמצאו תקינים ועל כן ממשיך את שגרת חייו ללא כל חשד. כעבור זמן מה, מתחוור לפלוני כי הוא אינו בריא וכי פרטי מחלתו היו צריכים להתגלות בבדיקה הרפואית אליה הופנה. אך כתוצאה מפערי מידע, הוא "נפל בין הכיסאות".
האם לפלוני זכות לפיצוי כספי כנגד המאבחנים?
האם על רופא המשפחה במקרה זה מוטלת חובה לעקוב אחר תוצאות הבדיקות? במאמר זה נבחן שאלות אלו, ונראה כיצד התמודד בית המשפט עם הסוגיות דנן כאשר הללו עלו בפניו. האם קיימת חובה על מכוני הבדיקה והרופאים המפנים לידע זה את זה, בתוצאות הבדיקות שנערכו?
מקרה הבוחן שאלה זו הובא בפני בית המשפט העליון בערעור אזרחי 6023/97 לאה טייג נגד ד"ר ארנסטו גלזר ואח' והעובדות בו היו כדלקמן:
- אישה בקבוצת סיכון לחלות בסרטן השד הופנתה בידי רופא המשפחה לבדיקת ממוגרפיה
- בדיקת הממוגרפיה העלתה חשד לגידול ובעקבותיה בוצעה בדיקת אולטרסאונד להמשך אבחון
