התובע נשלח על ידי הנתבעת לתקן גוף תאורה בשטח המלון. לשם ביצוע העבודה עלה התובע על סולם אשר סופק לו על ידי הנתבעת לגובה של 2.5 מטרים. כאשר ניסה התובע לרדת מהסולם על מנת לקחת כלי עבודה נקרע כבל הביטחון של הסולם והתובע נפל מגובה ונחבל בגבו ובידו הימנית.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי בשל רשלנות הנתבעת נגרמה התאונה ונזקיו של התובע. הסולם שסופק לתובע על ידי מעבידו לא התאים לאופי ביצוע העבודה שנדרשה ממנו ולא היה בטיחותי. מאחר והעבודה שנדרשה מהתובע חייבה שימוש בשני ידיים היה מקום לספק לו משטח עבודה יציב.

בנוסף עמוד החשמל שעליו הייתה המנורה שהתובע נדרש לתקן ניצב על בטונדה ולכן התובע נאלץ לעבוד עם הסולם כשהוא סגור ועובדה זו בלבד חייבה את הנתבעת לספק לו כלי עבודה בטוח יותר.

בית המשפט קובע כי הנתבעת אף לא הדריכה את התובע כיצד לעבוד בצורה בטיחותית ולא התערבה בפועל באופן ביצוע העבודה.

בית המשפט יחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15% נוכח ניסיונו והציפייה כי יפעיל שיקול דעת ולא יעלה על סולם אשר סבר כי אינו בטוח או אינו מתאים לעבודה אשר נדרשה ממנו.

בית המשפט חוזר על ההלכה כי המדיניות השיפוטית המקובלת במקרים אילו היא שהמעביד הינו זה אשר אחראי על מקום העבודה ועל העבודה אשר העובד נדרש לבצע ועל המעביד מוטלת האחריות לדאוג כי תנאי העבודה, שיטות העבודה ואופן ביצוע יהיו בטוחים.

>>> הפורום המשפטי בהנהלת עו"ד עופר סולר לשירותך! <<<

כן מוטלת על המעביד החובה להדריך את העובד כיצד יש לבצע את מלאכתו באופן בטוח. אשר על כן במקרה של תאונת עבודה יש להחמיר דווקא עם המעביד ולהקל עם העובד בייחוס רשלנותו לקרות התאונה.

בית המשפט התרשם כי לתובע נותרה  נכות רפואית בשיעור של 10% כקביעת המוסד לביטוח לאומי בעקבות נפילה מהסולם במהלך עבודתו.

בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגין אובדן השתכרות בעבר בסך 53,000 ש"ח, אובדן שכר בעתיד בסך 130,000 ש"ח, כאב וסבל בשיעור של 50,000 ש"ח, עזרת זולת בעבר ובעתיד בשיעור של 7,000 ש"ח והורה על ניכוי התגמולים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה בסך של 72,500 ש"ח.

קיראו בהרחבה על: תביעת פיצויים מהמעביד בעקבות תאונת עבודה

בתיק עא 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' מוחמד יאסין דן בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים. בפניו הובא המקרה של העובד מוחמד יאסין, חשמלאי מוסמך שהועסק על ידי החברה המערערת על פסק דין של המחוזי.

בשנת 2002 נפגע יאסין במהלך עבודתו כשנפל מסולם, אשר יוצר על ידי חברת חגית סולמות בע"מ. המדובר בסולם מקצועי, מסוג שמושחל אחד בתוך השני (טלסקופי) עשוי אלומיניום, המתנשא עד לגובה של 5 מטרים. הסולם אוחסן במחסן של המערערת, ועובדיה השתמשו בו באופן תדיר לצורך ביצוע עבודתם. בשנת 1999 שלחה המערערת את הסולם לשיפוץ והעובדים הוסיפו להשתמש בו עד ליום התאונה.

במועד התאונה, שאירעה ביום 19.11.02, השתמשו יאסין ועוזרו בסולם לצורך ביצוע עבודות חשמל בשלושה אתרי עבודה שונים. באתר העבודה השלישי ביצע יאסין עבודות תיקון תאורה בגובה, וניצב לשם כך על הסולם, שהוארך עד למידתו המרבית – לגובה של 5 מטרים. לפתע קרס הסולם ויאסין נפל ממנו.

כתוצאה מהנפילה נגרמו לו פגיעות קשות, ובהן שברים בחוליות הגב, שבר מרוסק בקרסול רגל ימין, ושבר בעקב רגל שמאל. פגיעות אלו הצריכו שמונה ניתוחים וכן טיפולים ממושכים. לאחר התאונה אוחסן הסולם במחסן של החברה המעסיקה במשך שנתיים וחצי, ובמהלכן צולם על ידי חוקר חברת הביטוח.

בשלב מסוים לאחר מכן, השליכה המערערת את הסולם כגרוטאה, עוד בטרם החלו ההליכים המשפטיים נשוא התאונה. 

יאסין הגיש תביעת פיצויים נגד החברה לבית המשפט המחוזי. במהלך המשפט הוצגו חוות דעת מקצועיות בדבר תקינות ייצורו של הסולם והעדר פגמים העלולים לגרום לנפילה.

חוות הדעת נלמדו ובסופו של יום קבע בית המשפט כי ההסבר הסביר לקריסת הסולם הוא שהסולם קרס מחמת בלאי הנתון לאחריותה של המערערת. משכך, נמצא כי המערערת חבה כלפי המשיב 1 בעוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה, הקבועות בסעיפים 35, 36 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין). 

החברה המערערת ביקשה להטיל על העובד אשם תורם. בית המשפט קבע כי המשיב יאסין, ערך בדיקה בטיחותית לסולם בבוקר יום התאונה ברמה הנדרשת. כן נקבע כי התנאים באתר העבודה לא אפשרו את אבטחת המשיב ברתמה למקום עיגון קבוע ויציב, וממילא, גם אם היה מאובטח כאמור, יש להניח כי התאונה לא הייתה נמנעת שהרי הסולם היה פגום. לפיכך, דחה בית המשפט את טענת המערערת בדבר רשלנות תורמת מצד המשיב.

בית המשפט העליון שדן בערעור שלפניו קבע כי מעביד חב חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו. ביסוד הלכה זו ניצבת ההנחה שבידי המעביד נמצא הידע באשר לסיכונים מוחשיים ופוטנציאליים במקום העבודה, וכן היכולת הממשית למנוע את אותם סיכונים. לפיכך, בהשוואה לעובד, המעביד הוא "מונע הנזק הטוב והזול". באשר לתקינות הסולם, נקבע בערעור כי זו שאלה עובדתית שהוכרע במחוזי.

ובפסק דינו קיבל העליון את פסיקת המחוזי וקבע כי המערערת הפרה את חובתה כלפי העובד. היא סיפקה לו סולם פגום לצורך ביצוע עבודות בגובה רב, כשהיה עליה לצפות כי הסולם עלול לקרוס, בהיותו פגום, וכי עלול להיגרם למשיב 1 נזק כתוצאה מהנפילה מגובה רב.

בנוגע לאשם התורם שיוחס לעובד קבע העליון כי קבע כי לא בנקל ימצא עובד אחראי ברשלנות תורמת לתאונה שאירעה תוך ביצוע עבודתו. המעביד הוא בעל האמצעים למנוע, או למזער, את הסיכון הכרוך בעבודה, תוך שמירה על תנאי עבודה בטיחותיים ומתן הדרכה הולמת לעובד.

לעומתו, העובד פועל במסגרת הגבולות שהתווה לו מעבידו, ויכולתו לחרוג מהם מוגבלת. נוכח זאת, ראוי להטיל אחריות בגין רשלנות תורמת על עובד, רק אם הוא נטל סיכון בלתי מחושב וממשי, כתוצאה מהחלטתו החופשית, ואותו סיכון הוא זה אשר גרם לנזק.

קיראו בהרחבה על: אי הקפדה על נוהלי בטיחות בעבודה

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253