פגיעה עקב קריסת מנוף הוכרה כתאונת עבודה
פסק הדין א.ע נ' נפטון פונדק ואח' שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה עסק בתביעה בעילת תאונת עבודה שהגיש א. כנגד מעסיקתו, מנהלי החברה, בעלי המניות, מפעיל המנוף והמנהל בפועל עקב נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מקריסת מנוף.
בנוסף, הוגשה תביעה נגד קרנית - חברת הביטוח של המדינה, במידה וייקבע כי מדובר בנסיבות של תאונת דרכים.
פרטי המקרה
התובע, יליד 1983, טכנאי אלקטרוניקה אשר שירת במועד התאונה כחייל בסדיר, היה באותה עת בחופשה והועסק כעובד יומי במפעל נפטון במעגן הקישון במפרץ חיפה. בשעה שעמד על מסגרת אשר שימשה להרמת מכולות המנוף קרס, דבר אשר הוביל לנפילת התובע, אובדן הכרה ופציעה.
מפעיל העגורן העיד כי ביום 14.12.89 עבד עם התובע בביצוע הרמת מכולות באמצעות מנוף, כאשר תפקיד התובע לחבר את המכולה לזרוע המנוף. לפתע שמע קול קריעה מהמנוף, צעק לתובע לקפוץ, ניתק את הזרם החשמלי של המנוף למניעת התחשמלות, המנוף נשבר והשניים נפגעו.
בית המשפט דחה את הטענה כי האירוע הוא תאונת דרכים ולפיכך נדחתה התביעה נגד קרנית.
בשנת 1977 נשברה זרועו של העגורן שקרס עקב "עייפות המתכת" ונקבע כי יש לבודקו כל שלושה חודשים ולא כל שישה חודשים כפי המקובל. הקריסה נגרמה כתוצאה מסדק בקורת הפלדה, וקודם לתאונה נתגלו בעגורן סדקים אשר לגביהם ביקשה נפטון ייעוץ מהמהנדס צבי אלתר, אשר קבע כי אינו מתמצא בסוג התיקון הנדרש.
במסמכים קודמים נמצא כי העגורן לא עבר טיפול ל"הארכת חייו". תמונת המצב שנוצרה במהלך השנים שעברו מהשבר הראשון ועד ליום התאונה העלתה תחושה של אסון מתרגש ובא.
פסיקת בית המשפט בשאלה האם קריסת המנוף היא תאונת עבודה
בית המשפט קבע כי הקריסה ארעה כתוצאה מהצטברות גורמים בהם היות העגורן ישן, סדקים שונים שנמצאו בו וליקויים נוספים אשר פגעו בתקינותו. בשאלת האחריות קבע בית המשפט, כי חברת נפטון התרשלה בתחזוקת העגורן וכי לנתבעים האחרים לא היתה שליטה על העגורן.
לפיכך, התביעה נגדם נדחתה, פרט לבודק המוסמך ר. שנמצא כי התרשל בבדיקתו ואחריות הוטלה גם על המדינה אשר שלחה אותו. בית המשפט חילק את האחריות באופן הבא: נפטון נמצאה אחראית ב 60%, ר. ב25% והמדינה ב15%.
לתובע נגרמה פגיעה רב מערכתית אשר כללה חבלות חזה ובטן, דימום תוך גולגלתי, שברים בגפיים השמאליות ובכתף וכן שבר וסיבוכים בריאות ובבטן שהובילו לכריתת הטחול.
התובע היה מאושפז כחודשיים וחצי בבית החולים רמב"ם בחיפה, הועבר לבית הבראה, לאחר מכן לשיקום בבית לוינשטיין ושוב לבית ההבראה - סך כל התקופה כ 7 חודשים אשר בסיומם המשיך להתנדב לצבא למרות שקיבל פטור משירות צבאי.
לתובע נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי The National Insurance Institute נכות בשיעור 50% הכוללת גם נכות פסיכיאטרית, ובית המשפט קבע נכות רפואית משוקללת של 75%.
קודם לאירוע סיים התובע 14 שנות לימוד עם תעודת הנדסאי אלקטרוניקה ותעודת הוראה באלקטרוניקה.
בסיום השירות כמתנדב בצבא עבד כמורה בפנימייה אך פוטר תוך שנה, ולאחר מכן עבד במקומות שונים לתקופות קצרות עד אפריל 94', אז הרוויח סכום ממוצע של 1,900 ש"ח.
בית המשפט העריך את הנכות התפקודית של התובע ב 70% ופסק לו פיצויים כדלקמן:
- בגין כאב וסבל 400,000 ש"ח
- בגין הפסד השתכרות בעבר 350,000 ש"ח
- בגין הפסד השתכרות בעתיד 1,032,487 ש"ח
- בגין הפסד פנסיה 150,000 ש"ח
- בגין עזרת זולת 100,000 ש"ח
- בגין הוצאות וטיפולים 7,000 ש"ח
- בגין נסיעות 15,000 ש"ח
סך הכל 2,054,487 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בניכוי סכומים שנתקבלו ויתקבלו בעתיד מהמוסד לביטוח לאומי.
בכדי למצות את מירב זכויותיך לאחר תאונת עבודה אל מול המוסד לביטוח לאומי ואל מול הגורם האחראי לקרות התאונה, מומלץ להתייעץ בשלב מוקדם ככל הניתן עם עורך דין נזיקין מומחה ומנוסה בתחום.
לחץ לקריאת מאמרים נוספים בתחום תאונות עבודה:
אחריות לנפילת חשמלאי מסולם
פגיעה בגב עקב הרמת משא כבד הוכרה כתאונת עבודה
נפגעת בתאונת עבודה? לחץ כאן: ייעוץ משפטי