למעביד קיים אינטרס תמידי ברור כי העובדים יתנו תפוקת עבודה מקסימאלית, על מנת לנצל את המשאב האנושי באופן מיטבי.
לעיתים, דרישות מוגזמות ובלתי ריאליות מהעובדים לגבי תפוקת עבודה עלולות לגרום למצבים של עבודה בלתי בטוחה וחוסר הקפדה על נהלים, המובילים בסופו של יום להתרחשות תאונות עבודה.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום באשדוד בעניין ג.ג. נ' חיים קליין ובניו בע"מ עסק בתביעה שהגיש ג.ג. כנגד מעבידתו, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה.
פרטי המקרה
ג, יליד 1948 נפגע בתאונת עבודה ביום 30.08.01.
באותו יום עבד ג. אצל הנתבעת על מכונה המכופפת לוחות מתכת ועובד נוסף עבד בסמיכות לו. ג. העמיס לוחות מתכת על שולחן שהיה קרוב אליו ובעזרת העובד הנוסף משכו את השולחן שבתחתיתו היו גלגלים לכיוון המכונה, כשעל השולחן לוחות במשקל כולל של 300 ק"ג. השולחן התהפך, לוחות מתכת נפלו על רגליו של ג. והוא נפל על גבו.
התובע טוען, בין השאר, כי רשלנות הנתבעת היא בכך שלא שמה ליד מכונת הכיפוף שולחן מתאים, כאשר שולחן כזה ניצב ליד מכונה אחרת.
לטענת הנתבעת, השולחן לא היה מיועד לערימת לוחות וההחלטה לערום את הלוחות היתה יוזמה פרטית של התובע. הנתבעת טענה, כי התובע היה עובד מנוסה, אשר עבד במפעל שלוש שנים ושימש כראש צוות.