רשלנות רפואית - אישה הרה אזרחית הרשות הפלסטינית
טענות רבות ותביעות רבות בגין רשלנות רפואית מועלות כנגד גורמים רפואיים מקצועיים בגין מחדלים שונים הנגרמים במהלך עבודתם. בכדי להוכיח רשלנות של הגורמים המקצועיים יש להצטייד בראיות ועדויות אשר יתמכו בתביעה נגדם.
אין להסתפק בעדויות של בעלי הדין בלבד, שכן נטל הראיה מוטל על הצד התובע. מקום בו התובעים לא יציגו לבית המשפט ראיות מספיקות, תביעתם תדחה עוד בטרם יגיעו לשאלות משפטיות עמוקות.
דוגמא טובה למקרה זה הוא פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מפי כבוד השופט שלמה פרידלנר (ת"א 5356-08 א.ז ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות) .
רקע עובדתי
התובעת אזרחית הרשות הפלסטינית נשואה לתובע אזרח ישראלי, ושניהם מתגוררים בתל שבע. בשנת 1993, הרתה התובעת בעודה מתגוררת בתל שבע יחד עם בעלה, וזו ככל אישה הרה אחרת אשר מתגוררת באזור, פנתה למרפאת טיפת חלב המקומית לשם מעקב היריון.
קראו עוד בנושאים קרובים:
טיפול רפואי רשלני בבית חולים
טענה לרשלנות בלידה שגרמה לפיגור שכלי
טענת התובעים - אי קבלת האם לבדיקות בשל היותה אזרחית הרשות הפלסטינית
לטענת התובעים, בשל היות האם ההרה אזרחית הרשות הפלסטינית בקשתה נדחתה, וזו לא נתקבלה לבדיקה שגרתית לצורך מעקב ההיריון.
משלא קיבלה את הטיפול לו הייתה זקוקה, פנתה התובעת למרפאה בדהרייה, שבתחומי הרשות הפלסטינית. למרפאה זו מכשור טכנולוגי שאינו מתקדם וכן מקצועיות המרפאה פחותה בהרבה ממרפאות טיפת חלב, אך היה על האם להסתפק במרפאה זו.
לזוג נולד ילד אשר אובחן כסובל מתסמונת דאון Down syndrome. התובעים טוענים כי לו בקשת האם לביצוע מעקב היריון וכן בדיקות שגרתיות הייתה מתקבלת, והאם אכן הייתה נבדקת בטיפת חלב בתל שבע, הייתה היא וודאי מופנת לבדיקות המתאימות שבאמצעותן יש להעריך כי היה מתגלה כי העובר סובל מתסמונת דאון, מבעוד מועד.
התובעים טוענים כי נמנעה מהם האפשרות לבצע בדיקות שגרתיות באופן נאות, שהיה בהן לגלות את היות העובר סובל מתסמונת דאון ומתוך כך, נמנעה מהם האפשרות לשקול מניעת ההיריון וביצוע הפלה, כפי שהם טוענים כי היו נוהגים לו ידעו כי העובר לוקה בתסמונת הדאון.
התובעים תולים את אי האבחנה בסירוב מרפאת תל שבע לבדיקת האם ההרה היא התובעת. התובעים תבעו את מדינת ישראל-משרד הבריאות תביעה בגין הולדה בעוולה, זאת כאמור בשל אי קבלת האם לבדיקות בשל היותה אזרחית לא ישראלית.
מדינת ישראל- משרד הבריאות היא הנתבעת, טענה כי האם כלל לא פנתה למרפאת טיפת חלב בתל שבע בתחילת ההיריון. לטענתם, לו פנתה האם הייתה היא מתקבלת לבדיקות, כפי שעובדי המרפאה נוהגים עם כל פונה, ללא תלות באזרחותו.
בנוסף, מציינת הנתבעת כי נמצא ש-11 ימים לאחר הלידה פנתה היולדת לטיפת חלב. הנתבעים טוענים כי לו האם הייתה מקבלת סירוב בתחילה בשל היותה לא ישראלית, יש להניח שלא הייתה פונה בשנית שכן היה עליה לצפות לאי שיתוף פעולה עימה מצד טיפת חלב, בשל היותה לא ישראלית. אך כאמור לא כך היה, והתובעת קיבלה טיפול ככל מטופל אחר בטיפת חלב. לכן יש להסיק כי טענותיה העובדתיות של התובעת אינן מבוססות.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע כי על התובעים הנטל לשכנע כי אכן הגיעה התובעת בתחילתו של ההיריון למרפאה ונדחתה בשל העובדה שזו אינה אזרחית ישראלית, זאת בבחינת "המוציא מחברו – עליו הראיה". בית המשפט קבע כי התובעים לא עמדו בנטל זה.
בית המשפט קבע כי התובעים לא עמדו בנטל זה משום שהראיות שהציגו היו עדות האב התובע ועדות האם, כאשר האב כלל לא נכח במקום, והאם היא בעלת הדין, לכן, יש קושי לקבל את עדותה.
בנוסף, אל מול עדויות התובעים עמד לנגד בית המשפט עדות אחידה וברורה של שלוש אחיות של מרפאת טיפת חלב בתל שבע, אשר שללו מכל וכל אפשרות לדחיית בקשה של אישה הרה לבדיקה מהסיבה שזו אינה אזרחית ישראלית. זאת לאור הפרקטיקה והנהלים השוררים במרפאה.
בית המשפט דחה את התביעה. בית המשפט ציין כי הישענות התובעים על עדות יחידה של בעלת הדין אין בה דיי כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל עליהם ועל כן דין התביעה להידחות.
בית המשפט קבע כי על התובעים לשאת בהוצאות המשפט של מדינת ישראל- משרד הבריאות.
משרד עורכי דין עופר סולר ושות' עומד לרשותכם, ואנו נשמח לתת יעוץ אישי ומקצועי במקרים של רשלנות רפואית.
לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית לחץ: יעוץ משפטי