נזק גוף ממדורה - האם העיריה אחראית?
עיריות ורשויות מקומיות נושאות באחריות על מספר גדול של תושבים. כגופים בעלי ממון וכוח אדם רחב היקף עליהן לדאוג להשליט סדר ולפקח על הנעשה בתחומן. פקודת העיריות מקנה בידי עיריה כוח רב בכל הקשור לכך, ומכאן ניתן להסיק כי לעיריה קיימת אחריות מושגית לגבי נזקים שעשויים להתרחש לאנשים הנמצאים בתחומה המוניציפאלי.
פרט לאחריות המושגית, אשר מתארת אחריות כללית שחב פלוני כלפי אלמוני, קיימת גם אחריות קונקרטית. מושג זה, בשונה מהאחריות המושגית, מצביע על אחריות ברורה וחד משמעית, אשר במידה והופרה ישלם האחראי לניזוק פיצויים עקב הפרת חובת הזהירות שגרמה לנזק.
כידוע, מדי שנה נערים ונערות רבים מדליקים מדורות ל"ג בעומר בשטחים פתוחים בסביבת מגוריהם. יום זה בשנה הינו בעל פוטנציאל נזק גדול שכן המדורה עצמה מסוכנת, בעיקר מאחר ומדליקים אותה בשעות הערב המאוחרות בהן הראיה מוגבלת.
בפסק הדין בעניין ו.א נ' עריית עכו דן בית המשפט במקרה בו נער בן 14 נפל לתוך מדורה בוערת בערב ל"ג בעומר וכתוצאה מכך נשרף בכל חלקי גופו.
הרקע העובדתי
לטענת התובע, בערב ל"ג בעומר הוא וחבריו הגיעו למדורה שנערכה על ידי נערים אחרים בשטח ציבורי פתוח בקרבת ביתו. לאחר שהמדורה הודלקה התובע התקרב אליה בריצה ותוך כדי ריצתו נתקל באבן שהיתה במקום. כתוצאה מכך נפל למדורה ונכווה באופן חמור. הוא הוצא מהמדורה והובהל לטיפול בבית החולים נהריה.
לטענתו של התובע, העיריה התרשלה ובשל רשלנותה נגרמו לו נזקי גוף חמורים. השטח בו הוא נפל הינו שטח ציבורי באחריות העיריה. לגישתו של התובע העיריה הפקירה שטח זה ולא עשתה בו דבר על אף שהיה נהוג לערוך בו מדי שנה את חגיגות ל"ג בעומר.
כיוון שבשטח פעל אתר בנייה, היה על העיריה או על מי מטעמה להציב שילוט או לגדר את השטח כך שלא יהווה סכנה לנערים הבאים למדורה.
הנתבעת לא הכחישה כי השטח בו נגרם הנזק הינו שטח ציבורי public domain. יחד עם זאת, טענה העיריה כי לא התחילה שם כל עבודת בנייה.
נפגעת בתאונה בשטח ציבורי? - לחץ כאן לקריאה
הפסיקה בעניין אחריות לנזקי גוף עקב נפילה למדורה
בית המשפט פסק כי אין זה חשוב מדוע האבנים היו בשטח הפתוח, אם הדבר נובע עקב התחלת בנייה או בשל אי פינויין והשארתן כפסולת.
לגישת בית המשפט, העיריה חבה באחריות מושגית כלפי תושבי העיר ובפרט כאשר מדובר בל"ג בעומר, כיוון שזהו חג בעל פוטנציאל נזק גבוה. האחריות מוטלת על כתפי העיריה הן כיוון שהיא המחזיקה במקרקעין והן מאחר והיא הגוף האמון על השלטת הסדר והפיקוח בתחומה.
אחריות זו הינה רחבה ברגיל, ופרט לכך פסק בית המשפט כי היה על העיריה לצפות שדווקא בל"ג בעומר הסיכון לקרות נזק לאחד ממשתתפי המדורות הינו רב ומכוח האמור נדרשה העיריה להיערך לכך מבעוד מועד.
נפסק, כי העיריה היתה צריכה לייעד שטחים מסוימים שרק בהם יוכלו הנערים להדליק מדורות, כך שלא בכל מקום ברחבי העיר תתאפשר הבערת מדורות באין מפריע.
לגישת בית המשפט, פיקוח על המדורות על ידי פקחים אשר מסתובבים בשטח והקצאת שטחים ייעודיים כאמור אינם אמצעים יקרים ומורכבים, וניתן היה באמצעותם למנוע את הנזק בקלות יחסית.
כיוון שהתובע הוכיח כי על אף מודעותה לקיום מדורות ל"ג בעומר מדי שנה העיריה אינה עושה דבר כדי למנוע תאונות ונזקים צפויים למי ממשתתפי המדורות, הטיל בית המשפט את האחריות לנזקו של התובע עליה.
בד בבד קבע בית המשפט, כי אין לפטור את הניזוק לגמרי מאשם. לאחר ששקל את הנסיבות שהובילו להתרחשות התאונה ואת גילו של התובע בעת התאונה הטיל בית המשפט על התובע אשם תורם בשיעור של 20%.
במידה ונפגעת עקב התנהגות רשלנית של גורם כלשהו, מומלץ לפנות אל עורך דין נזיקין מנוסה ומומחה בתחומו, לצורך מיצוי זכויותייך וקבלת מירב הפיצויים להם הינך זכאי.
לחץ כאן לקריאה נוספת בנושא: כוויה ממדורת ל"ג בעומר - מי אחראי?
נגרם לך נזק גוף? לקבלת סיוע מיידי, לחץ: ייעוץ משפטי