מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לאחר תאונת דרכים
תאונות דרכים רבות מסתיימות למרבה הצער עם פגיעות גופניות או נפשיות ברמה זו או אחרת. בדומה, שאלת הפיצוי במקרים אלו אינה מבוססת על אשם שכן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 מבוסס על אחריות מוחלטת אלא על גובה הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה לפרט.
כיצד יכול להכריע בית המשפט בשאלת היקף הנזק הרפואי שנגרם לנפגעים בתאונה? מה עושים במקרים בהם חוות הדעת הרפואיות של התובעים והנתבעים סותרות אחת את השניה? מהם ההסדרים החוקיים לצורך מינויו של מומחה בתחום רפואי ספציפי מטעמו של בית המשפט שדן בתביעה? עורך דין עופר סולר עונה ומסביר בנקודות מסקרנות אלה.
בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו כאשר בעל הדין מבקש להוכיח את היקף הפגיעה שנגרמה לו מהתאונה. המומחה יהיה רופא או בעל מקצוע אחר שעובד כמומחה בתחום רפואי כולל בתחום השיקום של נפגעים. מינוי זה מוסדר בסעיף 6א לחוק הפיצויים ובתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986.
מהן סמכויות המומחה הרפואי מטעם בית המשפט?
תקנה 9(א) קובעת שהמומחה שממנה בית המשפט יכול לדרוש מהנפגע להתייצב לבדיקות על ידו וכאלו שהוא ישלח אותו אליהם ולבקש מכל מוסד או אדם את הרשומות הרפואיות הנוגעות לעניין הפגיעה לצורך העתקה.
מלבד זאת בתקנה 9(ב) נקבע שהמומחה מוסמך גם לדרוש מהצדדים מסמכים נוספים הדרושים לו לצורך מילוי התפקיד שלשמו התמנה, אך אסור לו לדרוש לקבל מהם חוות דעת רפואית.
סקירה משפטית בנושא פסילת חוות של מומחה רפואי לאחר תאונת דרכים
באופן זה יכול המומחה לראות את הנפגע, תוצאות בדיקות אליהן הוא נשלח על ידו ומסמכים אחרים הרלבנטיים לעניין הפגיעה למעט כאמור חוות דעת.
כל זאת משום שמינוי מומחה רפואי מטעם בית משפט במסגרת תביעות העוסקות בתאונות דרכים שונה בתכלית מאשר בתביעות אחרות העוסקות בנזקי גוף.
במקרה דנן, לא יכול לבקש בעל דין להעיד מומחה רפואי מטעמו על מנת שלא יגרם מצב בו ניתנות חוות דעת על בסיס שיקולים בעייתיים להליך, ולכן באופן עקרוני לא מוגשות בהליך זה חוות דעת קודמות.
>>> פורום משפטי בניהולו של עו"ד עופר סולר <<<
המומחה שממונה על ידי בית המשפט כשלוח ניטראלי וחסר פניות שגיבש את חוות הדעת שלו על יסוד נתונים אובייקטיביים ולא כמי שאמור לייצג את האינטרסים של מי מבעלי הדין.
במקרה שבעל הדין טוען שנגרם לו נזק במספר מערכות גוף, בית המשפט ימנה על בסיס ראשית ראיה לנכות באותו מישור מומחה רפואי נוסף המתמחה בתחום זה או שיבקש מהמומחה להתייחס בחוות הדעת שלו לצורך למנות מומחה נוסף.
קיראו בהרחבה על: מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעות רשלנות רפואית
החלטה על מינוי מומחה רפואי מטעם בימ"ש בתביעת תאונת דרכים - דוגמא מספק דין
הבאנו מתוך הארכיון המשפטי את הדיון בהליך ת"א 40149/04 קרביץ' נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ - התובע שנולד ב-1969 נפגע ב-12 לאפריל 2005 בתאונת דרכים. בית המשפט הורה ב-24 לאוקטובר 2006 למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה שקבע לתובע נכות זמנית מיום התאונה של 14% ונכות קבועה של 7%. ליחצו לקריאה על קביעת אחוזי נכות אחרי תאונה
כעת התובע מבקש למנות מומחים נוספים בתחום ה-א.א.ג, הנוירולוגיה והאורטופדיה כאשר הנתבעת טוענת שמינויים אלו מיותרים משום שלא קיימות ראיות לנכות בתחום הא.א.ג, התובע נבדק על ידי אורטופד פעם אחת שבועיים אחרי התאונה, בתחום הנוירולוגי התפקודים שלו תקינים והתובע לא ביצע את בדיקת ההדמיה לראש אליה הופנה.
כבוד סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב השופטת זהבה אגי מחליטה למנות מומחה בתחום הנוירולוגי על סמך המסמכים הרפואיים שהונחו בפניה ובתחום האורטופדי למרות מיעוט החומר בשל המשך התלונות של התובע, כאשר המומחה הנוירולוגי יצטרך להתייחס בחוות הדעת לצורך למנות מומחה בתחום ה-א.א.ג.
לפניה וקבלת יעוץ משפטי לנפגעי תאונות דרכים ליחצו כאן
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253
