נזקי גוף כתוצאה משימוש במוצר פגום
מדי יום ביומו עושים בני האדם שימוש במגוון רחב של מוצרים מסוגים שונים כחלק משגרת יומם. לא אחת קורה מצב שבו המוצר בו אנו עושים שימוש נמצא פגום בגלל טעות בהליכי הייצור, האריזה ו/או ההובלה שלו. שימוש במוצר פגום עלול לגרום למשתמש בו לנזקי גוף חמורים והחוק בישראל מתייחס למקרים כאלה.
למעשה, חשוב להבין כי גם במקרים שעל מוצר שאותו רכשתם לא מופיעות הוראות יצרן ברורות, המסבירות בדיוק כיצד יש להשתמש במוצר, מה ניתן ומה אסור לעשות באמצעותו, כמה אחריות לייצרן המוצר, בכל אותם מקרים שבהם יגרם לאדם נזק כתוצאה מהשימוש במוצר, והכוונה למוצרים מכל סוג.
עורך דין עופר סולר מסביר אודות הפגיעה האפשרית עקב שימוש במוצרים פגומים והחוק בישראל, והאפשרויות העומדות בפניך להגיש תביעת נזיקין ולזכות בפיצויים.
מוצרים פגומים? החוק לטובת הצרכן
חוק האחריות למוצרים פגומים תש"ם-1980 מסדיר את סוגיית האחריות של היצרנים לנזק גוף שנגרם בשל שימוש במוצר פגום וקובע בסעיף 2(א) שהיצרן חייב בפיצוי גם אם לא היה אשם מצדו.
החוק קובע בסעיף 3 שמוצר פגום הוא מוצר שבשל פגם בו עלול להיגרם ממנו נזק גוף, לא ניתנו לגביו הוראות או שההוראות שניתנו הנדרשות מטעמי בטיחות בהתחשב בסכנה שבו אינן מתאימות ולחילופין כשנסיבות המקרה מתאימות יותר למסקנה שהיה במוצר פגם מאשר שהוא היה תקין.
מוצר לעניין חוק האחריות לפי סעיף 1 כולל אריזה ורכיב של מוצר ומוצרים המחוברים לבנין או למקרקעין.
>>> הפורום המשפטי בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<
נפגעת בגלל מוצר פגום? יש לך זכויות!
אדם שנפגע כתוצאה ממוצר פגום יכול בהתאם לנסיבות המקרה להגיש תביעה לפיצויים הן על סמך חוק האחריות, חוק הגנת הצרכן תשמ"א-1981 ופקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.
תביעה לפיצויים לפי חוק האחריות למוצרים פגומים צריכה להיות מוגשת בתוך שלוש שנים ובתוך עשר שנים מהשנה שבה המוצר כבר לא היה בשליטת היצרן.
בחוק לא קיימת תקרה לסכום שבית המשפט רשאי לפסוק, אומנם סכום הפיצוי לפי סעיף 5(ב) לחוק על נזק שאינו ממוני לא יהיה גבוה מ-50,000 שקלים.
כתב התביעה צריך להוכיח שהמוצר היה פגום, נגרם נזק גוף ולא התקיימו ההגנות הקבועות בחוק. דהיינו, שהפגם במוצר לא נגרם אחרי שהוא יצא משליטת היצרן, שהיצרן היה צריך לדעת שהמוצר לא בטוח, שהיצרן לא נקט באמצעים הסבירים למניעת יציאת המוצר המסוכן משליטתו ושהנפגע לא ידע שהמוצר פגום ולמרות זאת חשף את עצמו מרצון לסיכון זה.
בדומה אומנם התרשלות מצד הנפגע לא תעמוד ליצרן כהגנה, אך אם הייתה התרשלות חמורה מצד המשתמש, בית המשפט רשאי להפחית מסכום הפיצויים שייפסק בסופו של ההליך לטובת הנפגע. חוק הגנת הצרכן מאפשר הגשת תביעה לפיצויים נגד היצרן לפי סעיף 2(א) במידה והוא לא גילה מידע מהותי או שהטעה את הצרכן לגבי המוצר.
תביעה לפי עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 בפקודת הנזיקין יכולה להיות מוגשת אם ניתן להוכיח שהייתה קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרה של חובת הזהירות, נזק וקשר סיבתי משפטי ועובדתי בין הנזק שנגרם והחובה שהופרה.
דוגמא מתוך פסק דין בתביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים
הבאנו מתוך המאגר המשפטי דוגמא מתוך פסיקת בית המשפט בהליך ת"א 13427/02 ויינרוך נ' כרמל מזרחי בע"מ - התובעת ילידת 1948 קנתה בשנת 1999 בקבוק יין המיוצר על ידי הנתבעת.
ב-2 לאפריל 1999 היא פתחה את הבקבוק על ידי פותחן בקבוקים רגיל ללא הפעלת כוח מיוחד ובזמן הפתיחה נשבר והתנתק צוואר הבקבוק ושבר הזכוכית ננעץ באצבע בכף היד השמאלית של התובעת שנאלצה להיעדר מעבודתה כמיילדת בשל הפגיעה למשך שישה שבועות. היא הגישה תביעה לפי פקודת הנזיקין וחוק האחריות.
כבוד שופט בית משפט השלום בירושלים ארנון דראל קבע שהנתבעת הראשונה היא היצרן לצורך דרישות החקיקה, המוצר היה פגום משום שגרם לנזק גוף, לא חלה הגנה, קיבל את התביעה ופסק לטובת התובעת פיצויים בסך 50,167 שקלים.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי דיסקרטי
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר בנושא
פגיעה ממוצר פגום חייג/י: 03-7369253