תביעות נגד בית החולים סורוקה
בית החולים סורוקה בבאר שבע נותן שירותי רפואה, מיילדות ורפואה דחופה לכמיליון מתושבי מדינת ישראל, תושבי הדרום והנגב ובכלל זאת לאוכלוסיה הבדואית.
לאורך השנים טיפל עורך הדין עופר סולר בעשרות תביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית, שהוגשו נגד המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה שבבעלות שירותי בריאות כללית.
בסקירה שלפניך נסביר אודות כמה תביעות ופסקי דין שניתנו כנגד רופאי המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.
כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא של בית חולים, התביעה מוגשת כנגד הרופא ו/או בית החולים עצמו, וזאת מכח האחריות השילוחית שיש לבתי החולים בארץ כמעסיקים כלפי עובדיהם.
לעיתים התביעה מוגשת גם כנגד הבעלים של בית החולים. בתי החולים בארץ נמצאים בבעלות המדינה, בבעלות קופות החולים כמו במקרה של סורוקה או בבעלות פרטית.
פסקי דין בתביעות רשלנות רפואית נגד סורוקה
במסגרת הליך ת"א 4541-05 ס.א.ק. נ' המרכז הרפואי סורוקה ושירותי בריאות כללית, אשר התנהל בפני בית משפט השלום בבאר שבע, נדונה תביעה שהגישה תובעת כנגד בית החולים סורוקה, בטענה שהתרשלותו הרפואית של בית החולים במהלך לידת בנה גרמה לכריתת רחמה וכן למות בנה 40 דקות לאחר לידתו.
התיק עסק בתובעת צעירה, בת 23 שנה, שנכנסה להריון שני, לאחר הריון ראשון תקין. בשבוע ה-39 להריונה, חשה התובעת בצירים וכאבים קשים, ועקב כך פנתה לבית החולים סורוקה. במהלך הניטור העוברי נצפתה האטה אקראית חד פעמית בדופק העובר ועקב כך הוחלט לבצע בה השראת לידה.
השראת לידה הינה מצב שבו היולדת אינה בלידה, ויש צורך רפואי לילד את העובר, להשפיע על הגוף ולגרום לו לפתח צירים. זאת להבדיל מזירוז לידה, שהנו מצב שבו תהליך הלידה כבר החל ויש צורך רפואי בהאצת התהליך לאחר תחילתו.
השראת הלידה נעשית באמצעות הזלפת פיטוצין לוריד של היולדת, אשר מגביר ומאיץ את התכווצויות הרחם.
בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל הן לגבי עצם קבלת ההחלטה בדבר ביצוע השראת הלידה והן לגבי אופן ביצוע השראת הלידה וכי רשלנות זו גרמה לכריתת הרחם של התובעת וללידת בנה כשהוא כבר במצב של מוות קליני.
לגבי ההחלטה לבצע את השראת הלידה, קבע בית המשפט כי היא נעשתה ברשלנות, מאחר שהיא נעשתה ללא כל אינדיקציה רפואית כמו מצוקה עוברית, ללא אישור או התייעצות עם רופא בכיר בניגוד לנוהל המחלקה ומבלי שהתובעת היתה במצב הגופני המתאים לכך.
לגבי אופן ביצוע השראת הלידה, קבע בית המשפט כי הוא נעשה ברשלנות, מאחר שהוא גרם לגירוי יתר של הרחם.
בשל הפעלה יתרה של שריר הרחם ובטרם היות התובעת במצב גופני של לידה פעילה, קרס רחמה והחל בו קרע, עד שהיה צריך לכרות את הרחם. הקרע ברחם הביא להיקלעות העובר למצוקה קשה, עד היוולדו כשהוא במצב מוות מוחי.
כתוצאה מכך פסק בית המשפט לתובעת פיצויים בסך כולל של 900,000 ₪, אשר כללו סך של 650,000 ₪ בגין כאב וסבל, 100,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות, עזרת הזולת, הוצאות ועוד.
כמו כן נפסקו פיצויים בסך 150,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה של התובעת, מאחר שהתובעת לא נתנה הסכמתה להשראת הלידה ולא קיבלה כל הסבר אודות הסיכונים הטמונים בכך.
מאחר שבית המשפט קבע כי העובר נולד כשהוא כבר במצב של מוות קליני, בניגוד לטענת התובעת לפיה הוא נפטר רק 40 דקות לאחר לידתו, קבע בית המשפט כי בנסיבות אלו אין עזבונו זכאי לפיצוי.
זאת מאחר שסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962 קובע שאדם כשר לזכויות מגמר לידתו ועד מותו ומכאן שאם העובר נולד כשאינו בן החיים, אין הוא זכאי לפיצויים.
במסגרת הליך ת"א5910-07 א.א. נ' שירותי בריאות כללית - בית החולים סורוקה, אשר התנהל בפני בית משפט השלום בבאר שבע, נדונה תביעה שהוגשה כנגד בית החולים סורוקה בטענה שהוא ביצע ניתוח רשלני באוזן של ילדה בת 5.5 שנים, וגרם לה עקב כך לחירשות באוזן זו.
התיק עסק בניתוח להסרת אבן חצץ שחדרה לתעלת האוזן הימנית של ילדה בת 5.5 שנים ואשר בוצע על ידי רופאה מתמחה ברפואת אף אוזן גרון של בית החולים. לאחר הניתוח חלה החמרה במצבה הרפואי של הילדה, בגינה היא החלה לחוש סחרחורות, הקאות והליכה לא יציבה, עקב כך היא אושפזה שוב בבית החולים כעבור יומיים.
צילום CT שבוצע בילדה העלה כי עדיין נותרו חתיכות מאבן החצץ בחלל האוזן התיכונה של הילדה, לאחר הניתוח הראשון, ועקב כך בוצע בה ניתוח שני, לשם הוצאת חתיכות אלו. כעבור כשלושה חודשים נערכה לילדה בדיקת שמיעה, ממנה עלה כי היא סובלת מחירשות באוזן ימין.
בית המשפט קבע כי הרופאה שביצעה את הניתוח הראשון התרשלה בשל מספר סיבות. ראשית, הרופאה לא טרחה לקחת מהוריה של הילדה אנמנזה מספקת, כלומר, לברר עימם באופן מקיף דיו את ההיסטוריה הרפואית של הילדה, וזאת למרות שהילדה סבלה מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות.
שנית, חרף קשיים שהתעוררו במהלך הניתוח, הרופאה לא התייעצה או הזעיקה רופא בכיר כמקובל בנסיבות דומות. שלישית, לא נמצאו עדויות בתיקה הרפואי של הילדה אשר העידו על בדיקתה על ידי הרופאה לאחר שחרורה מהניתוח הראשון, למרות שהרופאה העידה כי עשתה כן.
בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק לילדה פיצויים בסך כולל של 600,000 ₪ אשר כללו את רכיבי ראשי הנזק הבאים:
- אובדן כושר השתכרות לעתיד - 386,736 ₪
- כאב וסבל - 110,000 ₪
- הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד - 7,300 ₪
- עזרה צד ג' - 8,000 ₪
- הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים - 38,000 ₪
- פגיעה באוטונומיה - 50,000 ₪
בנוסף קבע בית המשפט כי מתוך הסכום הנ"ל, יופקד סך של 500,000 ₪ בחשבון בנק, שייפתח על שמה של הילדה ויושקע בתוכנית חסכון נושאת הפרשי הצמדה וריבית או באג"ח צמודות של מדינת ישראל.
בחשבון תירשם הערה שאין לעשות כל פעולה בכספים המופקדים, למעט השקעתם, עד שהילדה תגיע לגיל 18 אלא באישור בית המשפט.
לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י: 03-7369253