התמודדות עם סוגי פגיעות של דיירי בית אבות
בית אבות הוא בניין המתוכנן למגורים של בני הגיל השלישי ואמור לכלול את כל המתקנים, הפעילויות ואנשי הצוות הנדרשים על מנת לאפשר סביבת מגורים בטוחה ונוחה בגיל הזהב. פגיעה בבית אבות יכולה להיות מסוכנת בשל הנסיבות המיוחדות של הניזוקים.
חלק מהדיירים בבית אבות יכולים להיות קשישים שעדיין מתפקדים באופן עצמאי ולא זקוקים לעזרה מיוחדת אבל מעדיפים את סביבת המגורים הזו משום הנוחיות שהיא מציעה. הם עשויים להזדקק לטיפול רפואי אך עדיין לדאוג לצורכיהם באופן עצמאי.
לעומתם יש דיירים קשישים אחרים במצב סיעודי, קרי המזדקקים לעזרה והשגחה רוב שעות היממה וסיוע בפעילות היומיומיות. אדם הנמצא במצב סיעודי הוא מי שצריך סיוע במעבר משכיבה לעמידה, לבישת בגדים והורדתם, שליטה בסוגרים, שתייה ואכילה ויכולת ניידות עצמאית.
הדייר הסיעודי יזדקק בדרך כלל להליכון או כיסא גלגלים לצורך ניידות או שיהיה מרותק למיטתו. הסטטוס שלו יוגדר כסיעודי מורכב אם מלבד לעזרה בפעילויות היומיומיות הרגילות הוא נזקק גם לטיפולים נוספים.
דיירים שיוגדרו בסטטוס זה יהיו בדרך כלל עם פצעי לחץ שנגרמים כתוצאה מהשכיבה הממושכת או חולי דיאליזה. הדיירים המצויים במצב סיעודי או מצב סיעודי מורכב עלולים לסבול ממחלות רקע מסובכות, תפקוד קוגניטיבי ירוד והיבטים נפשיים בעיתיים אחרים. כל אלו גם מעלים את הסיכון שלהם להיפגע בבית האבות ושהנזק מהפגיעה יהיה חמור יותר.
אחריות בית האבות
בבית האבות אמור להיות כוח אדם מיומן ובעל ההשכלה המתאימה, לרבות רופא עם התמחות ברפואה פנימית או התמחות בגריאטריה, צוות סיעודי, כוח עזר, מטפלים מתחום בריאות הנפש ועוד.
בית אבות חייב כמו כן להכיל את כל הריהוט והאמצעים הנדרשים למחיה יומיומית, תרופות, מכשירים רפואיים ואמצעי עזרה ראשונה בשביל להגיש סיוע במצבי חירום. בנוסף לכל אלה, רצוי שבית אבות יחזיק בביטוח מתאים שיוכל לכסות את הנזק במקרה שנגרמה פגיעה לאחד הדיירים.
לאור המורכבות והחשיבות של ניהול בית האבות באופן תקין, הפעלתו כרוכה בקבלת רישיון מטעם משרדי הבריאות והרווחה. על מנת לאפשר לדיירים בו לשמור על מצב נפשי תקין למרות גילם המתקדם, הצוות במקום צריך להקפיד גם על סדר יום שיכלול פעילויות מגוונות כדי שהדייר הקשיש יוכל להרגיש שיש לו עדיין שליטה ועצמאות.
עילות לתביעה בשל פגיעה בבית אבות
תביעה נגד בית אבות על פגיעה בדייר יכולה להיות מבוססת על מספר עילות. בית המשפט ייטה לקבל את התביעה נגד בית האבות בעילה הנזיקית אם הוכחו היסודות הרלבנטיים לעוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין: (נוסח חדש) תשכ"ח-1968: חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, נזק, וקשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק שנגרם.
בית האבות חב לדיירים שלו חובת זהירות מושגית משום שמעצם הגדרתו קיימים יחסי תלות מובנים בין הנהלת בית האבות והגורמים המטפלים בו לבין הדיירים שגרים בו, כאשר לגבי הדיירים שנמצאים במצב סיעודי התלות גדולה אף יותר.
פגיעה אפשרית של דייר בבית אבות יכולה להיות מצב חירום רפואי שנגרם כתוצאה מהעדר אבחנה של סימנים למחלה או החמרה שלה אצל הקשיש, או פציעה כתוצאה מנפילה בשל אי נקיטת אמצעי הגנה מתאימים למניעתן כדוגמת מחסום למיטה או מעקה בחדר האמבטיה והשירותים.
חובת הזהירות הקונקרטית, היא היכולת של הצוות שמועסק בבית אבות לצפות באופן התואם לסטנדרט של אנשי צוות סבירים באותו מקצוע, את האפשרות לגרימת פגיעה לקשיש בנסיבות המקרה הקונקרטי.
דוגמאות לפסקי דין
בפסק הדין הבא, אנשי הצוות הניהולי והרפואי של בית האבות היו יכולים לצפות שהיעדר השגחה צמודה ואמצעים מתאימים למניעת נפילות יובילו לפגיעה של הקשישה לאור מצבה הסיעודי המורכב.
ת"א 37479-05 עיזבון מזל סייג ז"ל ואח' נ' בית הורים רחל ליציק ואח'- תביעה של העיזבון לפיצוי בגין רשלנות של בית האבות שגרמה לפי הנטען לנזקי גוף ומוות.
קיראו על: קיצור תוחלת חיים - ראש נזק לפיצוי בתביעת נזיקין
הגברת מזל סייג ז"ל סבלה ממחלות רקע רבות ונטלה תרופות שונות. בשנת 2000 לאור אבחנה של דמנציה החליטו ילדיה להעבירה לבית האבות הנתבע. בית אבות זה לא נוהל על ידי אדם עם הכשרה סיעודית רפואית כלשהי ולמקום שניהל לא היה רישיון מטעם משרד הבריאות להפעיל מחלקה סיעודית.
בחודש אוגוסט 2001 אחרי שנכנסה למחלקה הרגילה של בית האבות שונה הטיפול הרפואי של המנוחה. מספר חודשים לאחר מכן היא החלה לסבול מנפילות, כאשר מהנפילה הרביעית בשנת 2002 כבר לא התאוששה.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב יעל הניג קבעה שהקשישה נכנסה לבית האבות כשהיא תשושה נפשית אך לא סובלת מבעיה בניידות. בית האבות הבטיח לילדי הקשישה לאחר הנפילה השלישית שהיא תועבר למחלקה סיעודית עם השגחה מוגברת.
בפועל מלבד נוכחות של מטפלת נוספת למספר שעות, לא ננקטו שום אמצעים נוספים למניעת נפילה. לדידה, בית האבות חב חובת זהירות מושגית כלפי דייריו וחובת זהירות קונקרטית ומשום שידע שהקשישה זקוקה אחרי הנפילה השלישית להשגחה מוגברת ולא סיפק אותה האחריות מוטלת עליו. השופטת קבעה לעיזבון פיצויים בסך 52,000 שקלים.
קראו בהרחבה על: תחשיב נזק בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף
בדומה בפסק הדין הבא בית האבות היה יכול לצפות גם כן שיגרם לקשישה נזק כתוצאה מהעדר טיפול מתאים בפצעי הלחץ.
ת"א 58379/99 פרובר מיכאל נ' חדוות הורים בע"מ, הכללית שירותי בריאות בע"מ, התובעים הם היורשים והבנים של המנוחה שנפטרה בשנת 1997.
לפני הפטירה שלה גרה בבית האבות חדוות הורים. ביולי 1997 המנוחה אושפזה בבית החולים שבבעלות הכללית שירותי בריאות בע"מ שהיא הנתבעת השנייה. בבית החולים אובחנו שברים ופצעי לחץ והיא נפטרה באוגוסט 1997.
התביעה הראשונית לרשלנות בטיפול ואי מניעת הפצעים והזיהום הוגשה נגד בית האבות בלבד, כאשר מאוחר יותר התובעים ביקשו לתקנו ולהוסיף את הנתבעת השנייה.
בזמן ההליכים המשפטיים חזרו בהם התובעים מהטענות נגד בית האבות והתביעה נגדו בלבד נדחתה על ידי בית משפט השלום בהסכמת התובעים והמשיכה להתנהל נגד קופת החולים שהייתה הבעלים של בית החולים בו אושפזה המנוחה. בית המשפט קיבל לבסוף את תביעת הרשלנות נגד בית החולים.
עלות הנזק כתוצאה מפגיעה שנגרמה בבית האבות יכולה להיות גבוהה מאד. לכן על מנת להגדיל את הסיכויים שהתביעה תתקבל כדאי להיעזר בעורך דין בעל ניסיון המומחה בדיני נזיקין.
לסיוע אישי לאחר פגיעה בבית אבות חייג/י: 03-7369253
