התאים שנפגעים בצורה החמורה ביותר הם לרוב אלה הקשורים למערכת העצבים ולמוח וכן תאים באיברים שונים בגוף, כגון הלב, הכליות ומערכת העיכול.

במקרים רבים, המוטציות הפוגעות בדנ"א הן מוטציות העוברות בתורשה, כלומר אחד ההורים (או שניהם) נושא מוטציה כלשהי, אך הוא בריא ללא תסמינים, או שבמקרים מסויימים גם ההורה חולה במחלה.

אותה מוטציה עשויה לעבור לדור הבא ולכן יש סיכוי שהצאצא יהיה גם נשא למוטציה, או במקרה הקיצון יחלה במחלה שאליה המוטציה גורמת. למרבה המזל, כניסתן של בדיקות הסקר הגנטיות לפני ההריון הורידו באופן ניכר את השכיחות של מחלות תורשתיות.

לפני ההריון, מומלץ להורים לבצע בדיקות סקר לאיתור שורה של מוטציות, בהתחשב במוצא שלהם, ועל ידי כך ניתן לשלול נשאות למחלות מסויימות. במקרה שבו נמצא כי שני ההורים נשאים של פגיעה גנטית, קיימים פתרונות כגון אבחון טרום השרשתי שיכולים להבטיח שיוולד תינוק בריא.

פגיעות גנטיות שאינן תורשתיות

הבעיה מתחילה כאשר מופיעות מוטציות או פגיעות בכרומוזומים שלא עוברות בתורשה ולכן לא ניתן למצוא אותן בבדיקות אלה. אותן מוטציות מכונות מוטציות דה נובו (מלטינית: מוטציות חדשות) שכן הן מופיעות בצורה ספונטנית בתאי המין או בשלב מוקדם בהתפתחות העובר.

אותן מוטציות ופגיעות כרומוזומליות אחראיות לשורה ארוכה של תסמונות גנטיות ובין השאר: תסמונת דאון, תסמונת רט, תסמונת די-ג'ורג', תסמונת נונאן ואלה רק מספר זעום של דוגמאות לתסמונות גנטיות, שחלקן עשויות להיות מלוות בתסמינים קשים, המתבטאים בפיגור שכלי, הפרעות התנהגות, אוטיזם, מומי לב, בעיות התפתחות ועוד.

על מנת לאבחן את אותן פגיעות גנטיות שלא עוברות בתורשה, יש צורך לדגום את ה-DNA של העובר במהלך ההריון. אם יהיה בידנו את הדנ"א העוברי, ניתן יהיה לסרוק אותו במטרה למצוא מוטציות שגורמות לתסמונות גנטיות, כאשר המדובר הן במוטציות דה נובו והן במוטציות העוברות בתורשה שלא כלולות בבדיקות הסקר הגנטי.

כמו כן, במידה שההורים לא מבצעים אבחון טרום השרשתי, או מגלים על מחלה תורשתית רק לאחר הכניסה להריון – בדיקת הדנ"א העוברי יכולה לעזור לנו לאתר את אותן מוטציות הגורמות למחלות.

בדיקות לאבחון מוטציות גנטיות בעובר

קיימים סוגים שונים של בדיקות גנטיות בהתאם למצב ולצורך של האישה. חלק מהבדיקות נמצאות בסל הבריאות ובמימון ציבורי וחלק מהבדיקות נעשות באופן פרטי, במכונים פרטיים המציעים בדיקות גנטיות מתקדמות ופזורים בכל רחבי הארץ.

קיימים הבדלים בין הבדיקות השונות וחשוב לזכור כי חובתו של רופא הנשים המלווה את מעקב ההריון להסביר אודות הבדיקות, על מנת שההורים לעתיד יוכלו להחליט האם לבצע אותן או לא.

רוב רובן של הבדיקות מצריכות בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה. אמנם מדובר בבדיקות פולשניות ובעלות סיכון נמוך להפלת העובר, אך למרות זאת התועלת שבבדיקות עולה על הנזק האפשרי וניתן לקבוע כי הסיכון לפגיעה בעובר בבדיקות אלו הוא 1 לכל 1850 הריונות בעוד שהסיכוי לאבחון פגיעה גנטית בעובר באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי הוא 1 לכל כ-116 הריונות.

בדיקת הצ'יפ הגנטי

הבדיקה המקובלת כיום לאחר בדיקת מי שפיר או סיסי השליה נקראת בדיקת צ'יפ גנטי (CMA) והיא נהוגה כבדיקת ברירת המחדל לאחר בדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר כבר יותר מ-5 שנים. בעבר נעשה שימוש בשיטת קריוטיפ, אך בעוד ששיטה זו אפשרה לאתר רק מספר מצומצם של הפרעות כרומוזומליות, שיטת הצ'יפ היא יותר רחבה, מדוייקת ומתקדמת.

מטרתה של השיטה לאבחן מוטציות הכפלה וחסר, שהן חלק ניכר מהמוטציות דה-נובו והן גורמות למאות תסמונות גנטיות מורכבות המוכרות לרופאים.

המוטציות לרוב מתבטאות במחיקה או בהכפלה של איזורים בגנום ועלולות לגרום הפרעות התפתחותיות. שיטת הצ'יפ הגנטי מצליחה לאבחן את אותן הכפלות ומחיקות של איזורים קריטיים ב-DNA ולפיכך מסוגלת לאתר אלפי מוטציות ומחלות גנטיות.

למרבה הצער, בדיקת הצ'יפ הגנטי נמצאת כיום בסל הבריאות רק עבור נשים שעומדות תחת קריטריונים מסויימים: גיל מעל 34, ממצא חריג בבדיקות הסקר במהלך ההריון או הריון קודם לילד עם מחלה גנטית.

נדמה כי יעילותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי כבדיקת סקר לכלל הנשים בהריון יעילה גם כאשר לא קיימים גורמי סיכון. מחקר ישראלי שפורסם לאחרונה מצא כי בדיקת הצ'יפ הגנטי מסוגלת לאתר בין 15-20% מהמקרים עם אוטיזם או מוגבלות שכלית מסיבה לא ידועה.

מחקר נוסף מצא כי בדיקת הצ'יפ הגנטי מנבאת מחלות גנטיות באופן זהה, בין אם מדובר בהריון בריא חסר גורמי סיכון, או בהריון לא תקין עם גורמי סיכון. לכן, כיום יותר ויותר זוגות בוחרים לבצע את בדיקת הצ'יפ הגנטי באופן פרטי - ובכל מקרה, חובתו של רופא הנשים להסביר אודות הבדיקה כבר בתחילתו של כל מעקב הריון ללא יוצא מן הכלל.

בדיקת אקסום

בבדיקת האקסום המתקדמת נסרקים כל האיזורים הגנטיים שמקודדים לחלבונים ב-DNA בכדי לאתר מוטציות שעשויות להיעלם מן העין אפילו בבדיקת הצ'יפ הגנטי. במרבית המקרים מומלץ אף לבצע בדיקת "אקסום טריו", כלומר לבצע את הבדיקה על האם, האב והעובר, פרוצדורה שיכולה לתת מידע נוסף לגבי הסיכוי למחלה גנטית.

חשוב להדגיש שהבדיקה לא מוצעת באופן שגרתי לכלל האוכלוסיה וניתנת בהתאם להמלצת הגניטקאי לפי המצב וההיסטוריה המשפחתית.

למשל, במקרים מסויימים כאשר לא עלו ממצאים בשיטת הצ'יפ הגנטי אך קיים חשד למחלה גנטית או מום בעובר לפי ממצאים של סקירת מערכות או לפי היסטוריה של מחלות במשפחה. במקרים כאלה יומלץ להורים לבצע בדיקת אקסום, שעשויה להוסיף סיכוי של 15% לגילוי תסמונת.

מאחר שהשיטה מגלה כ-80-85% מסך ההפרעות הגנטיות, היא מהווה נדבך נוסף חשוב באיתור הפרעות גנטיות בעובר, גם כאשר ההריון נראה בריא. עם זאת, במצב כזה בדיקת האקסום מוסיפה סיכוי רק של 1-2% לגילוי התסמונת.

חובתו של רופא הנשים להסביר להורים בכל מעקב הריון אודות בדיקת האקסום, חשיבותה והיכולת שלה לאבחן פגיעות גנטיות בעובר בדיוק מירבי.

ריצוף גנומי NGS

בדיקת האקסום כאמור, מגלה את רוב רובן של ההפרעות הגנטיות ולכן יש לה יעילות גבוהה, אך חלק מהמוטציות נמצאות באיזורים אחרים ב-DNA וגם הן עשויות לגרום לתסמונות גנטיות.

הבדיקה שמאתרת מוטציות באיזורים אלה מכונה בדיקת ריצוף גנומי מהדור הבא (NGS). הבדיקה עושה שימוש באותה טכנולוגיה כמו בבדיקת אקסום, אך בבדיקה זו נסרק כלל ה-DNA.

חשוב לומר כי בדיקה זו לא נמצאת עדיין בשימוש רוטיני ועיקר נעשה בה שימוש לצורכי מחקר. הסיבה לכך אינה חוסר יכולת טכנולוגית או מחיר גבוה, אלא נעוצה בכך שחסר עוד ידע רב לגבי מוטציות שנמצאות לאורך ה-DNA האנושי ולכן דרוש עוד מחקר כדי להבין את המשמעות הקלינית שלהן.

חשוב לומר שכאשר יש חשד למחלה ספציפית וגם בהתאם לשקלול הרקע המשפחתי, ניתן לבדוק פאנל גנטי ספציפי למוטציות שגורמות לאותה מחלה. כלומר, פאנל גנטי בודק מוטציות ספציפיות המקושרות למחלה מסויימת, והוא מבוצע בהתאם להמלצת הרופא המלווה את ההריון או לפי ייעוץ גנטי פרטני שניתן להורים.

NIPT בדיקת דם - 0 סיכון

בנוסף לבדיקות הנ"ל, שהנן בדיקות פולשניות, קיימת בדיקה גנטית שאינה פולשנית ונקראת בדיקת NIPT או Non-Invasive Prenatal Testing, או בעברית בדיקה טרום לידתית בלתי פולשנית, המאפשרת בדיקה של הפרעות כרומוזומליות המתבטאות במחיקה או בהכפלה של כרומוזומים או מקטעים מהם, והיא מתבצעת על ידי בדיקת דם פשוטה של האם לאחר שבוע 10.

בין התסמונות שהבדיקה בודקת נמצאות תסמונת דאון, תסמונת טרנר, תסמונת אדוארדס, תסמונת פראדר ווילי ועוד. היתרון בבדיקה כאמור הוא היותה בלתי פולשנית ולכן נטולת סיכון לפגיעה בעובר.

הבדיקה מצליחה לאתר שאריות של DNA עוברי שנמצא במחזור הדם של האם ולכן מאפשרת לאבחן בדיוק ניכר מספר מחלות גנטיות, אם כי רק מספר מצומצם שלהן, ולכן היא לא מהווה תחליף מלא לבדיקות גנטיות אחרות.

בדיקת ה-NIPT מעלה תקווה גדולה שבעתיד הבדיקה תיכנס לשימוש רוטיני והיא תהיה בדיקה מדוייקת יותר ועם יכולת אבחון של מספר תסמונות גנטיות רב יותר. ובנתיים, על רופאי הנשים המלווים הורים בזמן ההריון להסביר על הבדיקה ועל חשיבותה הרבה, על מנת שההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת לגבי ביצועה או הימנעות ממנה.

חובת הרופא להסביר וליידע את ההורים

כפי שכבר הסברנו, כל רופא נשים המלווה הורים בהריון חייב להסביר להם בפירוט אודות הבדיקות הגנטיות הזמינות עבורם, בדיקות שעשויות אבחן פגיעות גנטיות משמעותיות בעובר כבר החל מהשבוע ה-10 להריון והילך.

החובה המוטלת על הרופא חלה בכל הריון ללא יוצא מן הכלל וללא קשר לגיל ההורים, למצבם הבריאותי ולתוצאותיהן של בדיקות הסקר השגרתיות שהאם לעתיד עוברת במהלך ההריון. החובה להסביר וליידע את ההורים בעובדות החשובות הללו הנה חובה מוחלטת וללא סייג.

אי מתן הסבר מפורט להורים עלול להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית, בכל מקרה של לידת ילד או ילדה שיאובחנו בשלב כלשהו לאחר הלידה עם פגיעה גנטית מהותית.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מטפל במאות מקרי תביעה של משפחות, הורים לילדים שאובחנו עם פגיעות גנטיות, במקום שלא ניתן להורים כל הסבר על האפשרות לעבור בדיקות גנטיות בהריון ומשכך נשללה מהם הזכות לקבל החלטות קריטיות לגבי ניהול ההריון, החלטות שמתבררות לאחר הלידה כהרות גורל.

בכל מקרה של אבחון ילד/ה עם פגיעה גנטית רק לאחר הלידה, מומלץ להקדים ולפנות להתייעצות עם אחד מעורכי הדין במשרד, על מנת לבדוק ולהעריך האם ניתן לגבש עילה לתביעת רשלנות רפואית, שכן בתביעות אלו ניתן להשיג פיצויי עתק שיעזרו לבני המשפחה בהתמודדות ובקשיים הכרוכים בגידול ילד/ה עם פגיעה גנטית משמעותית ונכות גבוהה.