המערער הגיע לבדיקה נוספת אצל רופא קופת חולים מכבי.  עקב ממצאי כל הבדיקות החליט הרופא המטפל להפנות את המערער להמשך בירור באשפוז בבית חולים, בליווי בטיפול בסטרואידים.

בית החולים ביצע מספק בדיקות כדי לאבחן את המחלה ממנה סבל המערער, תוך שימת דגש לחשש מפני מחלת קרוהן. למערער בוצעו מספר בדיקות בהן, קולונוסקופיה Colonoscopy ופסג' (צילום המעי הדק בחומר ניגוד). מתוצאות הבדיקות ניתן היה לשלול את החשד למחלת הקרוהן.

בבית החולים נתקבלה ההחלטה לנתח את המערער, ובמהלך הניתוח אובחן מורסה מוגלתית מאחורי המעי הדק העיוור (הצקום) דבר שהצריך כריתה של התוספתן. כעבור מספר ימים, שוחרר המערער לביתו. המערער המשיך לסבול מכאבים בבטנו ונותח בשנית בשל חסימת מעיים שנגרמה בשל הדבקויות במעי.

המערער תבע את המשיבים בטענה כי התגלתה רשלנות רפואית בהליך האבחון.

המערער טען כי הטיפול בו היה רשלני שכן המשיבים איחורו באבחון הדלקת בתוספתן, בשל כך נגרמה החמרה בדלקת שגרמה להדבקויות במעי, דבר שגרם לקיומו של ניתוח נוסף. המערער מציין כי הוא עדיין סובל מכאבי בטן ומחסימה חלקית של המעיים גם לאחר הניתוחים. המערער מתקשה לתפקד ביום יום וכן איבד משקל רב ובעתיד עלול הוא להידרש לביצוע ניתוחים נוספים.

המשיבים טענו כי הפניית המערער לטיפול בבית חולים בלווי טיפול בסטרואידים הינה החלטה סבירה, כך גם החשד לאבחנת מחלת הקרוהן, לאור הממצאים שעמדו בפני הצוות המטפל. המשיבים הוסיפו כי בעת מציאת הזיהום המוגלתי שנמצא בבטן המערער הזיהום היה מגודר ומתוחם, לכן לא היה פסול בהמתנה להשלמת האבחון כפי שקרה. בנוסף טענו כי לו היה מנותח המערער קודם לכן, לא היה שינוי במצבו הקליני.

בית המשפט השלום קבע כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הצוות הרפואי. החשד לאבחון מחלת קרוהן היה מוצדק בשל הנתונים הקליניים שעמדו בפני הצוות הרפואי. על אף שטעו באבחון, אין מדובר בהתרשלות. בנוסף, הטיפול שניתן על ידי רופא קופת חולים מכבי שכלל הפניה לבית חולים בלווי טיפול באמצעות סטרואידים היה סביר.

קיראו בהרחבה על: רשלנות רפואית בניתוח מעיים

אבחון מאוחר של מחלה - ערעור לבית המשפט המחוזי

המערער הגיש ערעור על פסק דין זה בטענה כי טעה בית המשפט השלום בקובעו כי הצוות הרפואי לא התרשל באבחון מחלת הקרוהן. המערער מציין כי גם אם  הצוות הרפואי לא התרשל בהעלאת החשד למחלת הקרוהן, התרשל הוא בהתעלמות מהאפשרות שהמערער סובל מדלקת בתוספתן, כפי שאכן אירע בפועל.

בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות המקרה פעל הצוות הרפואי בצורה סבירה ומקובלת כאשר אבחן חשד למחלת הקרוהן ורק משחשד זה נשלל פנה לפעולה כירורגית. 

בית המשפט קבע כי אין לקבל את הטענה כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא הביא בחשבון את דלקת התוספתן, שכן הצוות הרפואי פעל באופן סביר ובסדר פעולות סביר, בהתאם לממצאים שהיו פרושים בפניו. מששלל הצוות הרפואי את האפשרות הסבירה יותר, דלקת הקרוהן, עבר ובדק את האפשרות הסבירה פחות, דלקת בתוספתן.

בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה דין הערעור להדחות.

משרדו של עורך דין עופר סולר טיפל ומטפל במאות תביעות רשלנות רפואית, שהוגשו לבתי המשפט בערכאות השונות במדינת ישראל. אם את או אתה חוששים כי נפגעתם עקב טיפול רפואי רשלני, אל תהססו לפנות אלינו לקבלת יעוץ משפטי אישי ומקצועי - ללא כל התחייבות מצדכם.