התובע, הגיש תביעתו בגין הפגיעה שנגרמה לו בכף יד ימין בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בשים לב לנסיבות האירוע טען התובע לעילה חלופית לפי פקודת הנזיקין כנגד הנתבעים.

הנתבעים הם: נהג המלגזה, קרנית (למלגזה ככלי רכב לא היה ביטוח תקף במועד האירוע) החברה שבבעלותה המפעל (להלן: החברה) וכן החברה שביטחה את המפעל במועד הרלוונטי.

התובע טען כי יש לראות באירוע תאונת דרכים שכן בעת שעמד עם שותפו במפעל התקרב אליו נהג המלגזה תוך שהוא נוהג במלגזה, והניף בצורה פתאומית משחזת כדי להעמיסה על המלגזה ובהמשך להעבירה למשאית.

תוך כדי פעולת ההנפה וההעמסה פגעה המשחזת בידו הימנית של התובע והדפה אותה לכיוון מוט ברזל שהיה בולט מהקיר הסמוך. כתוצאה מכך נגרמו לתובע חבלות קשות בכף יד ימין.

החברה שביטחה את המפעל ביום המקרה, טענה כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לחילופין, לפי החזקה המרבה המתייחסת למאורע שנגרם עקב ניצול כוחו המכני של הרכב מבלי ששונה יעודו המקורי.

החברה ונהג המלגזה טענו שאין לראות באירוע תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים זאת מכוון שבמלגזה לא נעשה שימוש תחבורתי, אלא זו הייתה במצב עמידה ועסקה בפעולות טעינה ולכן אין לחייב אותם לשלם פיצוי לתובע בגין נזקיו. קרנית הצטרפה לטענות החברה ונהג החברה.

קיראו בהרחבה: על אחריות מעביד לנזקי עובד

פסיקת בית המשפט בשאלה - תאונת מלגזה היא תאונת דרכים?

בית המשפט תחילה בדק האם המקרה נופל להגדרת "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מספר שאלות שנשאלו, שהן בבחינת מבחני הפסיקה:

בית המשפט בחן האם על המלגזה להיחשב רכב מנועי שעיקר ייעודו לתחבורה יבשתית? בית המשפט קבע כי המלגזה המדוברת אכן מהווה רכב מנועי, דו תכליתי, שעיקר ייעודו לתחבורה יבשתית.

עתה בחן בית המשפט האם השימוש שנעשה במלגזה במהלך האירוע נכנס תחת המונח "תאונת דרכים" או על פי ההגדרה הבסיסית או על פי אחת החזקות המרבות? בית המשפט קבע כי במועד האירוע לא נעשה שימוש במלגזה למטרות תחבורתיות, ולכן מהבחינה הבסיסית האירוע אינו חוסה תחת "תאונת דרכים".

בית המשפט עבר לבחון את החזקות המרבות. אלו דורשות כי המאורע שנגרם יהיה עקב ניצול כוחו המכני של הרכב, וזאת בלבד שבעת השימוש, הרכב לא שינה את ייעודו. בית המשפט קבע כי נסיבות האירוע הובילו למסקנה כי הנזק שנגרם לתובע במועד האירוע לא נגרם בעת יישום יעודה התעבורתי של המלגזה.  

בנוסף, קבע בית המשפט, כי במועד האירוע לא הייתה המלגזה אמורה להניף את המשחזת, כפי שעשתה, ולשנע אותה למשאית אלא רק לסייע בשחרור המשחזת. פעולת ההנפה וההעברה למשאית אינה עולה בקנה אחד עם ייעודיה של המלגזה.

בית המשפט קבע כי פעולת המלגזה אינה אלא פעולת אלתור, לא שימוש בכוחו המכני של הרכב, ולא יישום יעוד תחבורתי.

בית המשפט קבע כי אין לראות במאורע שהתרחש "תאונת דרכים" לעניין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התביעה בעילה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כנגד החברה, נהג החברה, וקרנית - נדחית.

נקבע כי חברת הביטוח של החברה תשלם פיצויים בגובה 200,000 ₪ וכן שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 לתובע. בנוסף, תשלם חברת הביטוח לנתבעים האחרים הוצאות שכר טרחת עורך דין בגובה 10,000 ₪.

ליחצו לקבלת: יעוץ משפטי מיידי לנפגעי תאונות דרכים