חייג/י לקבלת ייעוץ אישי:   03-381-2222

נפגעת בגלל רשלנות רפואית? מגיע לך לקבל תשובות!

בכל שנה מוגשות בישראל כ-2400 תביעות רשלנות רפואית. אם גם לך נגרמו נזקים בטיפול רפואי, חשוב לבדוק את המקרה לעומק, בשיתוף מומחה רפואי, בדרך לפיצויי הולם!

פניה מהירה לעורך דין >>

נפגעת בגלל רשלנות רפואית?

בכל שנה מוגשות בישראל מעל 2400 תביעות רשלנות רפואית. אם גם לך נגרמו נזקים בטיפול רפואי, זה הזמן לבדוק את המקרה לעומק בדרך לתביעת פיצויים!

פניה מהירה לעורך דין >>

תביעות רשלנות רפואית נגד תל השומר

מחבר: 30/12/2019 20:02

כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית של רופא של בית חולים התביעה מוגשת כנגד הרופא ו / או בית החולים עצמו וזאת מכח האחריות השילוחית שיש לבתי החולים בארץ כמעסיקים כלפי עובדיהם.

לעיתים התביעה מוגשת גם כנגד הבעלים של בית החולים. בתי החולים בארץ נמצאים בבעלות המדינה או בבעלות קופות החולים או בבעלות פרטית. 

במאמר זה נדון בשתי תביעות רשלנות רפואית שהוגשו כנגד בית החולים שיבא-תל השומר אשר שוכן בתל השומר ומשרת את תושבי רמת גן ומרכז הארץ.

בית החולים שיבא הנו בית חולים ממשלתי אשר נמצא בבעלות המדינה ומופעל על ידי משרד הבריאות.

במסגרת הליך ת"א 58725-11-12 א.ק. נ' מרכז רפואי שיבא-תל השומר אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל-אביב נדונה תביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב טיפול רשלני שניתן לה בבית החולים תל השומר במהלך הלידה הרביעית שלה.

עובדות המקרה

התובעת נכנסה להריון רביעי אשר הוגדר כהריון בסיכון בשל סוכרת הריון וכן מאחר שהלידה השלישית שלה בוצעה במצב של פרע כתפיים.

התובעת הגיעה לבת החולים בשבוע ה - 38 להריונה עקב צירים וחוברה למוניטור על מנת לבדוק את דופק העובר, באמצעות מיילדת שהייתה בתחילת דרכה.

אולם, בדיעבד הסתבר שהדופק שהוצג במוניטור אליו חוברה התובעת היה שלה ולא של העובר וכי המיילדת הראשונה לא שמה לב לכך, למרות שלא נראתה האצה במוניטור.

כעבור 40 דקות הגיעה מיילדת אחרת שהבחינה שהדופק המוצג במוניטור הנו של התובעת ולא של העובר והזמינה רופא לבדיקת אולטרסאונד.

אולם, בבדיקת האולטרסאונד נמצא, למרבה הצער, כי העובר הנו ללא רוח חיים.

התובעת ביקשה ללדת את העובר המת בלידה קיסרית, אך הצוות הרפואי סבר כי נכון יותר לבצע בה לידה רגילה.

אולם, הלידה הרגילה הסתבכה בפרע כתפיים קשה שאילץ את שבירת עצם הצוואר של העובר וגרם לתובעת לקרע בדרגת 4/3.

המומחים מטעם הצדדים הסכימו שנגרמה לתובעת נכות וגינלית בשיעור של 40% אך חלקו לגבי הנכות הנפשית שנגרמה לתובעת.

המומחה מטעם התביעה טען שנגרמה לה נכות נפשית בשיעור של 20% בתחום החרדתי הפסיכו-נוירוטי בצירוף הפרעות שינה ואילו המומחה מטעם ההגנה טען שלא נגרמה לה נכות נפשית עקב כך.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל בכל הקשור לקריאת המוניטור אליו חוברה התובעת.

בית המשפט הבהיר כי כאשר יולדת מגיעה לבית החולים כשהיא מצויה בסיכון גבוה, נקודת המוצא של הצוות הרפואי צריכה להיות שקיימת סכנה לעובר וכי הוא נמצא במצוקה וזאת במיוחד כאשר לא נראית האצה במוניטור.

במקרה כזה אין זה סביר לחכות עד לתוצאת המוניטור, שלכל הפחות לוקח 25 דקות ורק לאחר מכן לגלות מה שלום העובר.

המוניטור מבצע את הדיאגנוזה הראשונית לגבי מצב העובר על מנת לאבחן האם הוא במצוקה.

הבעיה היא שכאשר מדובר במוניטור שמציג רק את דופק העובר, מבלי להציג גם את דופק האם, עלול המוניטור לעיתים להציג למעשה את הדופק של האם ולגרום עקב כך לצוות הרפואי לחשוב בטעות כי מדובר בדופק העובר, בדופק תקין ואז להגיב מאוחר.

בית המשפט קבע כי כאשר מדובר במוניטור כזה, על הצוות הרפואי לבדוק את דופק יד האם ולהשוות אותו לדופק שמוצג במוניטור על מנת לוודא שהדופק המוצג במוניטור הנו של העובר ולא שלה.

על רקע האמור לעיל, קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל לגבי הנהלים שהוא העביר לאחיות בכל הקשור לניטור היולדות מאחר שהיה עליו לקבוע נוהל לפיו הדופק של האם שהתקבל בקבלה, יירשם ויועבר הלאה עד לגורם המטפל האחרון בשרשרת, לרבות האחות שמנטרת את האם וכי יש לוודא באמצעות בדיקת דופק יד האם מהו הדופק המוצג במוניטור אליו היא חוברה.

לגבי קיום הקשר הסיבתי בין הניטור הרשלני למות העובר, ציין בית המשפט כי בהיעדר נתונים לגבי מצב העובר לפני ובזמן הניטור, אין לדעת מתי ומה גרם למותו.

ייתכן שהעובר היה במצוקה בעת שהאם הגיעה לבית החולים ושאם הצוות הרפואי היה מזהה את המצוקה באותה עת, העובר היה ניצל.

אך גם ייתכן שהעובר היה כבר ללא רוח חיים כשהאם הגיעה לבית החולים.

עם זאת, בית המשפט קבע כי לאחר שנקבע שהצוות הרפואי התרשל לגבי ניטור האם וזאת באופן שנוגע לגילוי מצוקת העובר, אזי אין המעוול יכול להנות מעוולתו ועל כן נטל ההוכחה בדבר מצב העובר בעת הגעת האם לבית החולים מועבר אל בית החולים.

בית המשפט קבע כי בית החולים לא עמד בנטל זה מאחר שלא נשללה האפשרות שבזמן הניטור הרשלני העובר היה במצוקה וניתן היה לחלצו.

ומשלא ניתן לדעת מתי אפסו סיכויי העובר להפוך לייצור חי ובית החולים לא שכנע במידה מספקת שלא ניתן היה למנוע מצב זה בבית החולים קבע בית המשפט כי בית החולים הוא שאחראי למות העובר.

לגבי ההחלטה ליילד את העובר בלידה וגינאלית, קבע בית המשפט כי אין המדובר היה בהחלטה רשלנית, מאחר שהצוות הרפואי פעל לפי הפרקטיקה שמקובלת במקרים כאלו.

עוד קבע בית המשפט כי משנקבע כי שהתנהלות הלידה הטבעית הייתה סבירה והטיפול שלאחריה היה סביר, אזי אין לראות את העובדה כי העוברית מתה כגורם לנזקיה הפיזיים והנפשיים של התובעת.

גם אם העוברית הייתה בחיים, אזי הלידה הייתה מתפתחת להיות לידת פרע-כתפיים והיו צפויים הנזקים שקרו לתובעת.

ניתן במאזן ההסתברויות להגיע למסקנה, כי אם העובר היה בחיים ייתכן שהנזקים שהיו נגרמים לתובעת היו גדולים יותר וזאת מאחר והצוות הרפואי לא יכול היה לבצע שבירת עצם לעובר.

משכך נקבע כי אין קשר סיבתי בין מות העובר לבין הנכות הפיזית והנפשית שנגרמה לתובעת כתוצאה מההליך.

עם זאת, בית המשפט קבע כי בית החולים פגע באוטונומיה של התובעת מאחר שהצוות הרפואי לא הבהיר לתובעת כראוי מהם הסיכונים שבגינם הוא החליט לבחור לבצע בה לידה וגינאלית וכן מאחר שהתובעת לא הביעה הסכמה מושכלת ללידה רגילה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי בית החולים ישלם לתובעת פיצויים כוללים בסך של 480,000 ₪, מהם 300,000 ₪ בגין מות העובר וסך של 180,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה של התובעת.

במסגרת הליך ת"א 1172-00 ליפשיץ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב נדונה תביעה שהוגשה בגין נזקים שנגרמו לתובע עקב ניתוח מיותר ברגלו שנערך לו בבית החולים תל השומר.

התיק עסק בתובע אשר נפגע בתאונת דרכים ועקב כך עבר בבית החולים תל השומר ניתוח לקיבוע פנימי של מפרק הירך שלו, באמצעות הכנסת פלטה וברגים.

כעבור כחמש שנים התובע החל לסבול מכאבים באזור מפרק הירך וכן התפתחה אצלו צליעה.

בצילומי רנטגן שנערכו לו אובחנו שינויים במפרק הירך ועקב כך הוא עבר ניתוח נוסף בתל השומר להוצאת הפלטה והברגים.

אולם, גם לאחר הניתוח השני המשיך התובע לסבול מכאבים. בבדיקות שנערכו לו התגלה כי נגרם נזק לעצם הסיאטיקוס מימין ועקב כך הוא עבר ניתוח שלישי בתל השומר בניסיון לשחרר את העצב הסכיאטי שנראו בו סימנים של שיתוק עקב לחץ.

התובע המשיך לסבול מכאבים גם לאחר הניתוח השלישי ועל כן, כעבור מספר חודשים הוא עבר ניתוח רביעי, הפעם בבית החולים איכילוב.

במהלך ניתוח זה התגלתה ברגלו צלקת קשה באורך של 10 ס"מ, הצלקת הופרדה מהעצב והתגלתה צלקת גם בתוך העצב.

לאחר הניתוח הרביעי הכאבים ירדו משמעותית והחלו להופיע תנועות בכף הרגל, אולם רגלו של התובע נותרה משותקת באופן חלקי.

בהסתמך על חוות הדעת של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, קבע בית המשפט כי הניתוח השני שביצע בית החולים בתובע לשם הוצאת הפלטה והברגים שעשויים ממתכת היה ניתוח מיותר מלכתחילה מאחר שהוא לא נועד לפתור את בעיית הכאב או את סיבתו.

מתכות בגוף האדם לא גורמות לכאבים אלא אם חל שינוי במתכת עצמה, מה שלא אירע לגבי התובע.

בנוסף נקבע כי הניתוח בוצע באופן רשלני מאחר שהוא פגע בעצב הסכיאטי של התובע.

כלומר, הרשלנות הרפואית של בית החולים התבטאה הן לגבי עצם ההחלטה לבצע את הניתוח והן לגבי אופן ביצוע הניתוח.

בנוסף קבע בית המשפט כי הניתוח המיותר והרשלני גרם לתובע לנכות רפואית ותפקודית בשיעור של 10%.

בסיכומו של דבר, בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך כולל של  555,000 ש"ח אשר כללו את ראשי הנזק הבאים:

הפסדי שכר לעבר כ-30,000 ₪, הפסדי שכר לעתיד בסך 250,000 ₪, הוצאות נסיעות בעבר ולעתיד בסך 200,000 ₪, עזרת צד ג' בעבר בסך 25,000 ₪ וכאב וסבל בסך 40,000 ₪.

לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר חייג/י למשרדנו: 03-7369253

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור  

מיקומך באתר: סולר קפלינסקי רשלנות רפואית תביעות נגד תל השומר

הערכת סיכויי תביעה

פנה/י עכשיו לצורך הערכה מדוייקת של סיכויי התביעה בשיתוף מומחה רפואי מוביל:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

סקירה משפטית עדכנית:

19 ביוני 2022

אבחון פגיעות גנטיות בעובר...

ניתן לאבחן פגיעה גנטית בעובר כבר בחודשי ההריון הראשונים באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של מי השפיר ובאמצעות בדיקות כמו NIPT ובדיקת אקסום...

קרא עוד

19 ביולי 2022

הפרעה נפשית בגלל פגיעה גנ...

רופאי הנשים שמלווים את ההורים במהלך ההריון חייבים להסביר כי ניתן לאבחן מאות מוטציות גנטיות שגורמות להפרעות נפשיות, באמצעות בדיקות...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

תסמונת ויליאמס 7q11.23 חי...

חשוב לדעת כי ניתן לאבחן תסמונת ויליאמס בעובר באמצעות בדיקה גנטית פשוטה וזמינה, ואין כל סיבה לאבחן את התסמונת רק לאחר הלידה! עורך ...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

אבחון תסמונת די ג'ורג' בע...

תסמונת די ג'ורג' הנה תסמונת גנטית נדירה, לרוב נובעת ממטוציה חדשה, שניתן וחשוב לאבחן באמצעות בדיקות גנטיות כבר בתחילת ההריון! עורך...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

בדיקת צ'יפ גנטי CMA: הרופ...

בדיקת הצ'יפ הגנטי היא בדיקה חשובה מאד, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, וחובתו של רופא הנשים המלווה את ההריון להסביר על כך להורים בכל ...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

פגיעה במבנה הכרומוזום: חש...

נכון למועד כתיבת שורות אלו ניתן לזהות בבדיקות גנטיות, כבר בתחילת ההריון, מאות פגיעות ושינויים במבנה הכרומוזומים של העובר וזכותם ש...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

בדיקות גנטיות שהרופא צריך...

הרופא שמלווה את ההריון שלך חייב להסביר על חשיבותן של הבדיקות הגנטיות שניתן לעשות בהריון, לכל אשה, בכל הריון וללא יוצא מן הכלל! אם...

קרא עוד

18 בספטמבר 2022

רשלנות רפואית במתן ייעוץ ...

סולר קפלינסקי רשלנות רפואית, משרד עורכי הדין המוביל בישראל בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בשל כשלים והתרשלות בהפנייה לייעוץ גנטי ופענ...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

זכויות הורים לילדים על הס...

הצ'ט בוט שלנו יעזור לך להבין את כל הזכויות שלך לאחר אבחון ילד/ה על הספקטרום האוטיסטי...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

1 מכל 7 מקרי אוטיזם ניתן ...

מעל 15% מכלל מקרי האוטיזם נובעים בשל פגיעה גנטית מוכרת, שניתן לראוי לאבחן בעובר, כבר בחודשי ההריון הראשונים. מחובתו של רופא הנשים...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

הרופא לא הסביר על הבדיקות...

אלה העובדות: על רופא הנשים שמלווה הורים במהלך ההריון חלה החובה ליידע אותם, בכל מקרה, לגבי מגוון הבדיקות הגנטיות שזמינות עבורם והא...

קרא עוד

21 בספטמבר 2022

חשוב להכיר ולדעת: על בדיק...

רופא הנשים שמלווה את ההריון חייב להסביר להורים בכל מקרה על בדיקת האקסום, שהיא הבדיקה הרחבה והמדוייקת ביותר לצורך אבחון מוטציות גנ...

קרא עוד

18 באוקטובר 2022

תסמונת טרנר: אפשר וחשוב ל...

תסמונת טרנר הנה תסמונת גנטית הנובעת בשל חסר, חלקי או מלא, של כרומוזום X. ניתן לאבחן את התסמונת באמצעות בדיקה גנטית פשוטה בזמן ההר...

קרא עוד

02 בנובמבר 2022

אבחון מוקדם של פגיעה במבנ...

פגיעה במבנה התקין של כרומוזום X עלולה להוביל להתפתחותן של תסמונות גנטיות משמעותיות, ולכן חשוב להסביר להורים עד כמה חשוב לערוך בדי...

קרא עוד

27 בנובמבר 2022

הרופא חייב להסביר על בדיק...

חובתו של רופא הנשים להסביר להורים לעתיד על חשיבותה של בדיקת ה-NIPT בכל הריון ללא יוצא מן הכלל! המדובר בבדיקת דם של האם ההריונית, ...

קרא עוד

27 בנובמבר 2022

בדיקת NIPT במקום מי שפיר?...

אנחנו שומעים עוד ועוד קולות של נשים שהסבירו להן כי אפשר לעשות בדיקת דם פשוטה בהריון בשם NIPT והבדיקה הזאת מחליפה את בדיקת מי השפי...

קרא עוד

13 בדצמבר 2022

מוטציה דה נובו - מה משמעו...

מוטציות גנטיות דה נובו הנן תסמונות גנטיות שמתפתחות לראשונה בעובר, במהלך ההריון, ולכן ניתן לאבחן אותן רק במהלך ההריון ובאמצעות בדי...

קרא עוד

05 במרץ 2023

בדיקת מי שפיר: כל הורה חי...

רופא הנשים המלווה את ההורים במהלך ההריון חייב להסביר, בכל הריון ללא יוצא מן הכלל, על החשיבות הרבה שבבדיקת מי שפיר על מנת שההורים ...

קרא עוד

פניה לעורך דין

עורכי הדין שלנו עומדים לרשותך בכל שאלה ובכל מקרה של חשש מרשלנות רפואית:

אני רוצה להתייעץ >>

טלפון: 03-381-2222

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36