המערערים טענו כי כבר בביקורה הראשון של המנוחה, ולכל המאוחר בביקורה השני, היה על הרופא המטפל לנקוט גישה זהירה יותר ולבצע בדיקת PAP. משלא עשה כן היה שבוי בקונספט מוטעה ושגוי ולא פקח עיניו למצב המסוכן בו היתה שרויה המנוחה.

לטענת הרופא המטפל, קיים ספק אם אבחנה אחרת היתה משנה את התוצאה, שכן סרטן צוואר הרחם בו חלתה המנוחה היה מסוג תוקפני ואלים, שאינו מגיב לטיפול. מכאן, לא מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית הנטענת לכאורה לבין תוצאת מותה של המנוחה.

פסיקת בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי קבע שאירעה רשלנות רפואית בנסיבות המקרה.

גם בית המשפט העליון, אליו הוגש ערעור על פסיקת הרשלנות אישר קביעה זו למרות טענות הרופא המטפל כי בדיקת PAPS הינה בדיקה בשיעורי יעילות מוגבלים וכי המנוחה לא היתה מצויה בקבוצת סיכון ללקות במחלה.

בנוסף, טען הרופא המטפל כי חוות דעת מומחה רפואי אשר הוגשה מטעם המערערים היתה של רופא שאינו מומחה בתחום הגינקולוגי-אונקולוגי, ולכן יש להעדיף את חוות הדעת מטעמו, שכן זו הסתמכה על רופא ידוע ובר סמכא בתחום הספציפי. אף טיעון זה נדחה.

הכרעת בית המשפט העליון בעניין אובדן סיכויי החלמה

הדיון בבית המשפט העליון נסב, בין היתר על הפיצויים שנקבעו למערערים. אלה טענו כי הפיצויים שנפסקו היו נמוכים מדי ושדרך חישובם אינה נכונה.

מנגד, טען הרופא המטפל, כי הפיצויים גבוהים יתר על המידה ויש להפחיתם. הפיצויים נקבעו על בסיס ההנחה כי סיכויי ההחלמה של המנוחה היו גבוהים ב 20% אלמלא ההתרשלות הרפואית. בנקודת הזמן בה היה צורך לבצע את הבדיקה, סיכויי ההחלמה היו 80% בעוד שבנקודת האבחנה סיכויי ההחלמה כבר ירדו ל 60%.

בית המשפט בחר בדרך שנקבעה בפסק דין פאתח, שם התגבשה הלכה הקובעת כי תיתכן פסיקת פיצוי בגין ראש נזק חדש שעיקרו אובדן סיכויי החלמה. במסגרת זו קיימת אפשרות לפסוק פיצוי חלקי הנובע מהפגיעה בסיכויי ההחלמה עקב רשלנות רפואית.

על בסיס ראש נזק זה ערך בית המשפט העליון חישוב ומצא כי לו בדיקת ה Pap Smear היתה מתבצעת בנקודת הזמן בה היו למנוחה 80% סיכויי החלמה, סיכון התמותה שלה היה עומד על 20%.

בפועל, בשלב גילוי המחלה סיכוי ההחלמה עמד על 60% וסיכון התמותה עלה ל 40%. כלומר, סיכון התמותה עלה ב 20% נוספים שהם מחצית מסך סיכון התמותה בעת גילוי המחלה.

לפיכך קבע בית המשפט, כי יש להגדיל את הפיצויים שנקבעו למערערים בכ 30% נוספים מעבר למה שפסק בית המשפט המחוזי.

לחצו לקריאה בנושא: דימום מוחי - פגיעה בסיכויי החלמה

במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית בטיפול, מומלץ לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן אל עורך דין רשלנות רפואית מומחה ומנוסה.

עורך דין העוסק בתחום יאסוף את הנתונים הרפואיים ויפנה את הלקוח לקבלת חוות דעת מטעם רופא מומחה רלוונטי. במידה שאכן קיים בסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול שניתן, יסייע עורך הדין בהגשת התביעה נגד הרופא, קופת חולים או מוסד רפואי אחר בו ניתן השירות.

משרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מייצג תובעות בעשרות מקרים מצערים, שבהם מחלת הסרטן אובחנה באיחור, ואנו עומדים לרשותך לצורך התייעצות אישית והערכת סיכויי התביעה.

לקבלת סיוע בתחום רשלנות רפואית, לחצו: ייעוץ משפטי