תסמונת אשרמן ומקרי רשלנות רפואית
תסמונת אשרמן היא תסמונת הנגרמת בעקבות גרידה או שאיבה, זיהום או הליך כירורגי אשר גורם לצלקות ברחם. מדובר בסוג של רקמות חדשות אשר מעצם היווצרותן הן גורמות לחסימה בחלל הרחם ואו חסימה בתעלת צוואר הרחם. את אותן הרקמות יש להסיר על מנת לאפשר פעולת רחם תקינה.
תסמונת אשרמן מתרחשת כאשר הרקמה הצלקתית מחליפה את רירית הרחם, אשר אחראית על ריפוד פנים הרחם, שבו מתבצע הליך היווצרות העובר. בעקבות השתלטות הרקמות על הרחם, חלים שיבושים בתקינות המחזור החודשי עד לכדי העלמות מוחלטת של הווסת, לעיתים אף הפלות ופגיעה חמורה בפוריות.
בנוסף, אישה אשר סובלת מתסמונת אשרמן עלולה לחוש בכאבי אגן ובהתכווצויות של הרחם וכמו כן, היא תשוייך לקבוצת סיכון לסרטן הרחם.
תסמונת אשרמן קרויה על שם רופא הנשים ג'וזף גוסטב אשרמן, אשר בין השאר ניהל את מחלקת הנשים והיולדות בבתי החולים הדסה והקריה בתל אביב.
כמו כן פרופסור אשרמן היה נשיא הסתדרות רופאי הנשים בישראל, חבר החברה האמריקאית לחקר עקרות, חבר החברות הגניקולוגיות בצרפת ובברזיל, סגן נשיא חברות ההפריה הבינלאומית וחתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית.
במשך שנים רבות, פרופסור אשרמן חקר את תופעת הצטלקות והדבקות הרחם ופירסם מאמרים רבים בהם הציג חידושים בתחום, הן באופן האבחון והן בדרכי הטיפול.
באילו מצבים מופיעה התסמונת?
התסמונת עשויה להתרחש בשל טראומה אשר נגרמת לרחם כגון הפלות, בין אם טבעיות ובין אם יזומות, כתוצאה מניתוחים קיסריים, מהסרה כירורגית של שאריות שליה ופעולות כרורגיות כמו היסטרוסקופיה ניתוחית, כריתת שרירנים והסרת מחיצה וכמובן גרידה ושאיבה.
לקריאה נוספת: פיצויים בגין רשלנות בהפסקת הריון
>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<
גם מחלה כמו שחפת בטנית ואפילו התקנת התקן תוך רחמי אשר נועד למנוע את הקלטות היריון, עשויים לגרום לזיהומים ודלקות ולהוות גורם להיווצרות תסמונת אשרמן.
בדיקות שיש לבצע לגילוי התסמונת
השלב הראשון לאיבחן תסמונת אשרמן, הוא צילום הרחם אשר יאפשר זיהוי של אזורים נגועים ובדיקת רנטגן אותה יבצע רופא הנשים. כמו כן ישנה אפשרות להזריק לתוך חלל הרחם נוזל צבע מיוחד, בכדי לאתר את קיומה של התסמונת. אך הבדיקה היעילה ביותר היא היסטרוסקופיה.
היסטרוסקופיה אבחנתית היא בדיקה פולשנית בה מוחדר אנדוסקופ, המאפשר צפייה ישירה לתוך הרחם תוך חיפוש אחר פתולוגיות. בהתאם לממצאי הבדיקה, כבר בעת האבחון ניתן יהיה לבצע היסטרוסקופיה ניתוחית אשר נועדה להסיר את הרקמות הפגומות. במידה וידרש ניתוח על פי החלטתו של המומחה, תבוצע לפרוסקופיה או לפרוטומיה.
קיראו גם על: פתח בשילייה בשל דלקת מי שפיר
הבדיקות לא בהכרח מותנות וניתן לבצע גם בדיקת אולטרסאונד וגם בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, כך שהראשונה תיערך ככלל כעניין שגרתי והבדיקה השנייה תיערך ככל שיש חשד או חשש לקיומה של תסמונת אשרמן.
באופן כללי, כאשר מדובר במחלה או במצב בריאותי המצריך טיפול, גילוי מוקדם משפר את סיכויי ההחלמה ולכן גילוי מוקדם של תסמונת אשרמן וטיפול מיידי באמצעות הסרת רקמות החוסמות את חלל וצוואר הרחם, עשוי למנוע זיהומים ולחסוך סיבוכים נוספים.
דרכי הטיפול והשיקום לאחר תסמונת אשרמן
אישה אשר סבלה מתסמונת אשרמן, תקבל טיפול באמצעות הורמונים כמו אסטרוגן עם או בלי פרוגסטרון, זאת על מנת להחזיר את הרחם למצב בריאותי ותפקודי תקין, לסייע בהתחדשות רירית הרחם וכמו כן, להפחית את הסיכויים לחזרתה של התופעה.
בנוסף יתבצע מעקב בכדי לבחון האם קיימת פגיעה נוספת ברחם. בנוסף, מומלץ שלא להשתמש בהתקן תוך רחמי מסוג מירנה או התקן אחר המכיל נחושת, מפאת החשש לתגובה דלקתית.
חשוב להבהיר כי אישה אשר סבלה מתסמונת אשרמן תהיה זכאית לדמי נכות קבועים וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
פסקי דין בנושא רשלנות רפואית בתסמונת אשרמן
ת"א חיפה, 22114-12/10 י' ל' נגד מדינת ישראל, משרד הבריאות
מדובר בתובעת אשר ילדה בסוף 2006 את בתה הראשונה בלידה תקינה, אך בעלה של התובעת, אשר התעמק לקראת הלידה בכל ההיבטים, הבחין בצורת שלייה לא תקנית וביקש מהמיילדת לזמן רופא, אך נענה בשלילה.
בטופס השחרור צויין כי לא היו סיבוכים בלידה וההליך עבר כשורה. כחודש לאחר מכן התובעת התייצבה אצל הרופא המטפל, אשר הפנה אותה לבדיקת אולטרסאונד עקב חשד להמצאותה של שארית שליה ואכן הבדיקה חשפה גוש בקוטר 2.5 ס"מ. הנתבעת אושפזה ועברה היסטרוסקופיה תחת הרדמה כללית.
בשנת 2010 ילדה התובעת את ילדה השני תוך לידה עם דימומים קשים ואף התערבות כירורג בשלב הוצאת השלייה. ההסבר לקושי שבניתוק השלייה בלידה השנייה, נבע מפעולת הגרידה אשר נעשתה בלידה הראשונה. גם במקרה הזה כמו בקודמו, התובעת סבלה מכאבים ודמומים במשך חודשים.
לקריאה נוספת: רשלנות בטיפול בדימום לאחר לידה גרמה לכריתת רחם
התובעת בקשה להחיל את סעיף 41 לפקודת הנזיקין וטענה כי התנהלותה של הנתבעת גרמה לה לסבל רב והייתה רשלנית. לבסוף נפסק כי התנהלות הנתבעת אכן הייתה רשלנית תוך הפרת חובת הזהירות והיא האחראית לסבל אשר נגרם לתובעת.
בת"א 30812/03 מ.כ. נגד מדינת ישראל, משרד הבריאות, התובעת ילדה בלידה רגילה ולאחריה שוחררה במצב תקין לביתה. לאחר זמן מה, התובעת התפנתה לבית החולים בשל דימומים, אך שוחררה שוב ושוב, עוד מספר פעמיים ובנסיבות דומות, עד אשר הצוות הרפואי מצא כי קיימת חסימת רחם והיא ככל הנראה הגורמת לדימום.
לאור הממצאים הוחלט לבצע ניתוח, אשר בגינו לטענת התובעת, היא סובלת מפגיעה ביכולת הפוריות שלה וזאת עקב התפתחותה של תסמונת אשרמן אשר נוצרה כתוצאה מן הגרידה.
בית המשפט קיבל את התובענה. עיקר הנימוק היה שהצוות הרפואי מיהר לנתח את התובעת, מבלי לבחון אופציות נוספות או דרכי טיפול אחרות. בנוסף הוכח כי לתובעת לא ניתנו הסברים מספקים בנוגע לסיכונים הכרוכים בניתוח. לבסוף התובעת פוצתה בסך של 118,000₪.
לשיחה אישית עם עורך דין חייג/י: 03-7369253