רשלנות בביצוע בדיקת ביופסיה
ככל שהרפואה מתקדמת ומשתנה כך גם נוצרות דרכים נוספות לאיתור וגילוי מחלות. אחת הדרכים הנפוצות כיום לגילוי מחלות, גידולים סרטניים, או דלקות, היא באמצעות בדיקת ביופסיה.
בבדיקת ביופסיה, לוקחים בעצם תא עור מאיבר בגוף, כאשר הדגימה נלקחת מהאיבר אותו רוצים לבדוק. לפני בדיקת ביופסיה אין צורך בהכנות מוקדמות כלשהן בדרך כלל, אך ככל שמדובר באדם הנוטל תרופות באופן קבוע, יש להיוועץ ברופא, שכן אז ההנחיות עשויות להשתנות באופן פרטני.
משך זמן הבדיקה משתנה בהתאם לנסיבות, לעיתים הבדיקה עשויה לקחת דקות ספורות, אך לעיתים הבדיקה עשויה להיגרר למשך שעות. הנסיבות משתנות בהתאם לצורך, כפי שיפורט בהמשך.
בדיקת ביופסיה ככלל מתאפיינת באפשרות לקיומן של תופעות לוואי לאחר הבדיקה, תופעות שמתבטאות בדרך כלל בזיהום. הדרך לטפל בכך היא באמצעות תרופות הניתנות במרשם ע"י הרופא המטפל. תוצאות הבדיקה ניתנות בדרך כלל בין שבוע לשבועיים לאחר הבדיקה.
באילו מקרים קיים צורך בביצוע הבדיקה?
בדיקת הביופסיה מוכרת לנו ככלל, ובצער בהקשר למחלות הסרטן, אך בדיקת ביופסיה נעשית גם לצורך גילוי ואיתור של דלקות, ואף מחלות גנטיות. עצם הבדיקה נועדה לאבחן מחלות שונות, זו תכליתה.
ההיכרות הנפוצה עם בדיקת הביופסיה היא בהקשר לבדיקת סרטן. או אז, היא נעשית כאשר יש חשד לגידול במקום מסוים (אלו עיקר המקרים בהם נעשה השימוש בבדיקה).
עצם החשד עשוי לעלות לאחר בדיקת אולטרה- סאונד, או אף בדיקה פיזית של איבר בגוף (לדוגמא- שד). בדיקת הביופסיה נועדה לבחון האם מדובר בגידול שפיר (גידול לא סרטני), או ממאיר (גידול סרטני שעשוי להתפשט לחלקים נוספים בגוף).
כאשר בדיקת הביופסיה נעשית לצורך גילוי ואיתור מחלות גנטיות, נלקח מדגם בהתאם למקום הפגיעה (או הבדיקה לצורך השוואה גנטית). לאחר מכן נערכת השוואה לבדיקות שנעשות או שנעשו בעבר במסגרת התא המשפחתי.
כאשר מדובר בבדיקה שנעשית לצורך איתור דלקות, נלקחת דגימה על מנת לאתר וירוסים באזור הנגוע. למשל, לעיתים יש קושי לאתר דלקת באיבר פנימי, על כן נעשית בדיקת ביופסיה שהיא אפשרות בדיקה חודרנית שעונה על סיטואציות כאלו, כפי שיוצג להלן.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
לאופן ביצוע בדיקת הביופסיה ישנן דרגות שונות. הדרגה הגבוהה ביותר היא במקרים בהם הדגימה נעשית באמצעות ניתוח, הכולל גם הרדמה מלאה. מקרים כאלו מתבטאים בעיקר כאשר יש צורך לקחת דגימה מאיבר פנימי כמו למשל ראות או כבד.
אפשרות נוספת ומידתית יותר בה מתבצעת הבדיקה, היא באמצעות בדיקת C.T. הדרך הקלה ביותר בה נעשית הבדיקה היא באמצעות דקירה, דגימת דם רגילה. לרוב הבדיקה אינה כואבת משום שהיא נעשית באמצעות הרדמה כללית (במקרים קשים יותר כאמור), ובהרדמה מקומית, במקרים קלים יותר.
לאחר ביצעו הבדיקה, קרי: לקיחת המדגם הרצוי, נעשית בדיקה באמצעות מכשיר מיקרוסקופ או אף לעיתים באמצעות בדיקה גנטית.
חשוב לציין כי לאחר בדיקת ביופסיה, ככל שהיא נעשתה באמצעות הרדמה או תרופות, אין לנהוג, אלא אם מדובר בבדיקה קלה שנעשתה באמצעות דגימת דם.
סוגי רשלנות בבדיקת ביופסיה:
בדיקת ביופסיה כשלעצמה דורשת הסכמת מדעת של המטופל, אשר יוחתם ע"י הצוות הרפואי על הסכמה ומודעות לעצם הבדיקה, ולסיכונים שקיימים בה.
לבדיקת הביופסיה משמעות עצומה על היכולת להירפא, או לאתר מחלות מבעוד מועד. כך שרשלנות בבדיקת ביופסיה עשויה לגרום להשלכות קשות. לדוגמא, רשלנות באיתור מחלה שניתן היה לאתר בבדיקת ביופסיה, עשויה לגרום לאיחור באיתור עתידי של מחלה, מה שעשוי להשפיע באופן קטלני על מטופל.
קיראו בהרחבה על: רשלנות באבחון סרטן ומחלות קשות
לעיתים, עצם העובדה שרופא נמנע מלהפנות מטופל לבדיקת ביופסיה, עשויות להיות גם כן בעלת השלכות קטלניות, שכן גם אז אי ההפניה עשויה לגרור תגובת שרשרת באיתור מאוחר של מחלה שיכולה הייתה להימנע.
עם זאת, רשלנות רפואית היא עניין מורכב, קשה להוכיח רשלנות רפואית, וגם כאשר היא מוכחת, היא מוכחת באמצעות חוות דעת של מומחים הבודקים את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזקים שנגרמו.
גם כאשר מבקשים להוכיח רשלנות בבדיקת ביופסיה, יש להוכיח רשלנות, כלומר סטיה מסטנדרט טיפולי סביר, ולאחר מכן, להוכיח שיש קשר סיבתי בין הרשלנות לנזקים שנגרמו. שזהו נטל קשה מנשוא, ולא אחת תביעות כאלו נדחות.
פסיקה המתייחסת לרשלנות בבדיקת ביופסיה:
בת"א (נתניה) 4145/07 סבטלנה לוין נ' קופת חולים לאומית, רמב"ם רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם בי"ח, פרופ' יואכימס צבי הנרי: טענה התובעת לרשלנות רפואית במסגרת גידול ממאיר בבלוטות הרוק.
בין היתר טענה התובעת לרשלנות שנבעה, בשל רישום שגוי בבדיקת הביופסיה, ואיחור באבחנה. בית המשפט דחה את התביעה. ראשית הוא קבע כי לא נמצאה רשלנות בהתנהלות הצוות הרפואי, בשים לב גם לעובדה כי התובעת הסתירה מידע רפואי מעברה, ואף לא נאותה להתייצב למעקב רפואי שנקבע לה.
לקריאה נוספת: סרטן הריאות Lung Cancer ומקרי רשלנות רפואית
בנוסף, באשר לרשלנות ברישום בדיקת הביופסיה, נמצא כי אין כל קשר סיבתי בנסיבות לגידול, משום שבבדיקה שבה נעשתה טעות ברישום נמצא כי באותה תקופה לא סבלה התובעת מגידול.
בת"א 4145/07 סבטלנה לוין נ' קופת חולים לאומית, רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם בי"ח, פרופ' יואכימס צבי הנרי: הוגשה תביעה ע"י עיזבון נגד קופת חולים, בית החולים רמב"ם ועוד.
יורשי המנוחה טענו לרשלנות רפואית שגרמה לטענתם למותה שנגרם עקב מחלת סרטן השד. העיזבון טען שהרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי באי הפנייה המנוחה לבדיקת ביופסיה לאחר שהתקבלה בדיקת אולטרה- סאונד שאמורה הייתה לדעתם לעורר חשד. בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי לא הוכח ע"י התובעים כי הצוות הרפואי התרשל באי הפנייה בהתבסס על כל הראיות.
קיראו גם בנושא: רשלנות באבחון סרטן השחלות
בת"א 6410/04 עיזבון המנוחה שרה אליהו ז"ל, אליהו גרשון, אליהו מיכל ואח' נ' קופת חולים לאומית, הוגשה תביעה גם כן ע"י עיזבון, נטען לרשלנות רפואית שנבעה מאי שליחת המנוחה לבדיקת ביופסיה.
דובר על מנוחה שנפטרה עקב סרטן בכף הרגל. בנסיבות הללו, קבע בית המשפט כי אכן הייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי באי שליחת המנוחה לבדיקה, ונמצא קשר סיבתי בין המשתנים. על כן חויבו הנתבעים בפיצויים.
בכל מקרה של פגיעה כתוצאה בזמן בדיקת ביופסיה או בשל פענוח רשלני של תוצאותיה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבצע בדיקה מקיפה של מלוא התיעוד הרפואי ממועד הבדיקה, שלאחריה ניתן יהיה להעריך את סיכוי התביעה.
