מחלת סרטן הלבלב ומקרי רשלנות רפואית
גוף האדם בנוי מתאים חיים וקטנים שמצטברים יחדיו. התאים פועלים במחזור מסוים בגוף המתחלף ומתחדש, מה שמעיד על מהלך תקין של הגוף. עם זאת, כאשר יש קושי במחזוריות התאים נוצר מצב שבו התאים מצטברים לידי "גידול". זהו הגידול הסרטני המוכר והידוע.
הגידול הסרטני מורכב משניים, גידול שפיר וגידול ממאיר. הגידול השפיר הוא הקל יותר, אותו ניתן להסיר ואינו בר התפשטות. עם זאת, אי טיפול בגידול שפיר עשוי לגרום להביאו לידי התפשטות, וכאבים עזים.
הגידול הממאיר הוא הגידול המסוכן שעשוי להתפשט לשאר איברי הגוף. המשמעות של הגידול הוא הרס תאים בגוף, כך מסוכנותו של הגידול הממאיר שמתפשט בגוף ומביא להרס בכמה מוקדים שונים.
הלבלב נמצא באזור הבטן העליונה, הוא בנוי משלושה חלקים עליון, אמצע ואחורי (זנב). ארכו של הלבלב הוא כחמישה עשר סנטימטרים. תפקידו הוא לייצר אינסולין (הורמון המסייע לעיכול סוכר, ושומן) ובכלל זה נוזלים המסייעים בעיכול.
בדרך כלל גידול סרטני בלבלב מופיע בחלק העליון שלו, תחילתו היא לרוב באזור החיצוני ללבלב בתאים. היעדר טיפול עשוי להביא גם לפגיעה בתאים פנימיים ללבלב. זהו הביטוי לסרטן השכיח באזור הלבלב, אף על פי שישנם סוגים סרטניים נוספים לדוגמא: גידולים בתאים המייצרים הורמונים באזור הלבלב, גידול בחיבור הלבלב לאזור המעיים והכבד, ועוד.
>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<
הסימפטומים לסרטן הלבלב מתבטאים בדרך כלל בירידה במשקל שנובעת מחוסר תיאבון, כאב באזור הבטן ובעיקר בבטן העליונה. הכאב המתואר עשוי גם להתפשט לאזור הגב (לרבות בזמן ישיבה ואף בזמן שכיבה). בנוסף, סובלים מסרטן הלבלב עשויים לסבול משתן צורב, גירוד, נפיחות ועוד.
אבחון סרטן הלבלב
בדומה למקרים רבים של גילוי מחלות, המסע מתחיל אצל רופא המשפחה אליו אנו מגיעים בעת תחושת כאב. האחרון יפנה את החולה לבדיקות שתן ודם. כמו כן, מצופה בדרך כלל מרופא המשפחה לבצע בדיקה של אזור הבטן כדי לבחון נפיחות.
השלב הבא הוא ביצוע בדיקת רנטגן של אזור הבטן ממנה ניתן ללמוד על תחילתו של גידול או פעילות לא סדירה של אזור הלבלב. ניתן בנוסף גם לעשות בדיקת CT שמהווה גם היא צילום רנטגן של פנים הגוף.
קיראו בהרחבה: פסק דין - איחור באבחון סרטן הוביל למוות
סוג נוסף של בדיקה היא בדיקה "אינדוסקופית" שנעשית באמצעות החדרת מצלמה קטנה לפנים הבטן. באמצעות בדיקה זו ניתן ביתר קלות אף לבחון איברים פנימיים.
כאשר ישנו חשד מובהק לגידול, ניתן גם לערוך בדיקת ביופסיה. בדיקה זו היא בדיקה הדמייתית, קרי: נוטלים תאים מסוימים באזור מושא הבדיקה ולאחר מכן בוחנים אותם באמצעות מיקרוסקופ. נטילת התאים נעשית באמצעות מחט מיוחד (שמוחדר גם הוא בצורה דומה לבדיקה האינדוסקופית).
דרכי טיפול
כדי להילחם בסרטן ניתן להיעזר בכמה טיפולים, אך אלו משתנים מאדם לאדם ובכפוף לשלב בו מצוי הגידול. מצד אחד ככל שמדובר בגידול שפיר ניתן לבצע הסרה באמצעות ניתוח. מצד שני, אם מדובר בגידול ממאיר, יש לבצע גם כן ניתוח אך גם בכפוף לשלב בו מצוי אותו גידול.
ניתן לבצע טיפול כימותרפי לאורך זמן כדי להסיר גידולים, כאשר לכימותרפיה השלכות רבות על הגוף לרבות חולשה, נשירת שיער, שכן הכימותרפיה שנעשית באמצעות הקרנות שהורסות גם תאים בריאים בגוף.
בנוסף, ניתן לבצע טיפולים כימיים אך תכליתם של טיפולים כימיים היא הקלה בכאב בהכרח ולא במיגור הסרטן עצמו. כך שאלו טיפולים שמתווספים לטיפולים העיקריים הקיימים כאמור.
החשיבות בגילוי מוקדם
הנוזלים המיוצרים ע"י הלבלב מועברים יחד עם המזון המעוכל לכיס המרה דרך הלבלב (שבנוי כאמור משלושה חלקים). מכאן, הרי שבעיות בלבלב עשויות לגרום לקשיים בעיכול, ואף להשליך על תפקוד המעי והכבד. לכולם השלכות חמורות על גוף האדם ובריאותו.
סרטן לצערנו היא מחלה המוכרת לכל אחד מאיתנו בין אם ממקור ראשון ובין אם באמצעות קרובים שסבלו או סובלים מנחת זרועה. ידוע לכל הוא כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן ובמיוחד בסרטן הלבלב שמצוי באזור מאוד רגיש בגוף עשוי לעשות פלאים.
גילוי ובדיקות מוקדמים יכולים להביא לסיטואציה שכל שיהיה לעשות הוא ניתוח קל להסרת גידול (ולא שלל ניתוחים במקרים בהם הסרטן התפשט לאזורים נוספים). בנוסף, גילוי מוקדם עשוי לסייע כאשר מדובר בגידול שפיר שטרם הפך לממאיר. רוצה לאמור, הסיסמא לפיה "גילוי מוקדם מציל חיים" נכתבה לצערנו בדם.
קיראו בהרחבה על: רשלנות באבחון סרטן ומחלות קשות
רשלנות רפואית
כאשר מתבצע טיפול רפואי יש לקבל את הסכמת המטופל לאחר שהוסבר לו על הסיכונים והסיכויים. כמו כן, ניתוח רפואי או טיפול רפואי צריכים להיעשות בהתאם לסטנדרט הראוי שכן הפרתו עשויה להוביל לטיפול רשלני שסופו הוא באחריות משפטית של הרופא המטפל בגין נזק שייגרם למטופל.
לא אחת התרחשו מקרים בהם נגרם נזק למטופל עקב טיפול רשלני או עקב אי מתן הסבר מספק על טיב הסיכוי או הסיכון, כאשר בדיעבד הניזוק (המטופל) מבין כי אילו היה מוסבר לו טיב הסיכון הוא לא היה נוטל אותו מלכתחילה. מנגד, חשוב להבהיר כי הטוען לרשלנות לרבות רשלנות רפואית, עליו הנטל.
פסקי דין
כך לדוגמא, בפרשה המפורסמת של לוחמי השייטת שפעלו בנהר הקישון נדחתה תביעתם במסגרת ת"א 732/01 לוי תולי ו- 49 אח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ו– 60 אח'. טענתם הייתה שהם נחשפו לחומרים מסוכנים הגורמים למחלות. בין התובעים (50 במספר) היו כאלו שסבלו מסרטן הלבלב.
בית המשפט דחה את תביעותיהם משום שהם לא הוכיחו כי חשיפה לחומרים מסוכנים המצויים בנהר היא שאכן גרמה לקיומו של סרטן לבלב ושאר מחלות. התביעה כאמור הוגשה נגד מדינת ישראל בטענה לרשלנות מצידה.
בת"א (י-ם) 3799/91 יהודה חזני נ' ד"ר אסא, הגיש התובע תביעה נגד הרופא שאבחן את התובע כסובל מסרטן הלבלב. התובע טען כי הרופא שגה באבחנה ובחר בעריכת ניתוחים שגרמו לו סבל רב, אף על פי שניתן היה להסתפק בביופסיה.
לבסוף התברר כי התובע סבל מבעיה בכיס המרה שאינה קשורה לגידול סרטני. בית המשפט קיבל את התביעה ומצא כי הייתה שגיאה באבחון וכי הרופא לא נהג בסטנדרט הראוי באמצעות כך שלא ערך בדיקות נוספות למרות שהיה ראוי שיעשה כן. התובע פוצה בסכום של 300,000 ₪.
מומלץ לקרוא: מהו מבחן הרופא הסביר?
לשיחת ייעוץ אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י 03-7369253
