אי הפניה לביצוע בדיקת ממוגרפיה
החשש מפני מחלת הסרטן מלווה רבים, במיוחד כאלו אשר במשפחתם היו אנשים שחלו בסרטן, עובדה אשר עלולה להצביע על נטייה משפחתית למחלה.
פסק הדין חזון רות נ' שירותי בריאות כללית, אשר נידון בבית המשפט המחוזי בירושלים עסק בתביעה שהגישה רות נגד קופת החולים שלה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד, אשר גרמה לה לנזקים.
רות ילידת 1960 פנתה אל רופא המשפחה שלה ד"ר רוני טורטן בחודש אוקטובר 1994 וביקשה ממנו להפנות אותה לבדיקת ממוגרפיה מאחר ואימה לקתה בסרטן השד בגיל 35, סבתה של אימה חלתה גם היא בסרטן השד וכן קיימים במשפחתה הקרובה מקרים רבים של סרטן.
ד"ר טורטן סירב וטען כי המועד לביצוע הבדיקה הוא גיל 55 ובמקרה וקיימת היסטוריה משפחתית בגיל 45. בשנתיים לאחר מכן ביקשה התובעת מד"ר טורטן לעבור את הבדיקה פעמים נוספות ורק ביום 14.07.96 כאשר חשה בגוש בשד שמאל הופנתה לבדיקת ממוגרפיה בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים.
בבדיקה נמצא גידול סרטני גדול ונמצאו גרורות סרטניות בשלוש בלוטות לימפה וכן התפשטות של תאי סרטן בבית השחי. כחודש לאחר מכן עברה התובעת כריתה מלאה של שד שמאל כולל בלוטות הלימפה.
כמו כן קיבלה התובעת טיפול כימותרפי והקרנות לדופן בית החזה (אחת מהתרופות שקיבלה התובעת אדריאמיצין עלולה לפגוע בשרירי הלב בעיקר כאשר המוקד של ההקרנות הוא כה קרוב).
התובעת הגישה תביעה בעילה של רשלנות רפואית כנגד שירותי בריאות כללית במסגרתה טופלה.
הנתבעת טענה כי התובעת טופלה על פי אמות המידה המקובלות וכל עוד לא היה חשד ממשי (עד לגילוי הגוש), לא היה צורך לשלוח אותה לביצוע בדיקת ממוגרפיה.
כן טענה כי פרט לביקור הראשון לא התלוננה התובעת שנית בעניין הממוגרפיה ולא דרשה להיבדק.
בית המשפט העדיף את גרסת התובעת באשר לבקשות חוזרות להיבדק. בית המשפט נדרש לעניין ההנחיות המקובלות.
בהנחיות שפורסמו בשנת 1995 נקבע כי כאשר מדובר בנשים בקבוצת סיכון של קרבה מדרגה ראשונה יש להחיל ביצוע בדיקת ממוגרפיה שנתית מגיל 40 וכאשר מדובר בתסמונת סרטן השד המועברת בתורשה, על הרופא להפעיל את שיקול דעתו.
בכדי לדעת האם מדובר בקבוצת הסיכון השנייה יש לבצע בדיקה גנטית ועד שלא בוצעה יש להניח כי מדובר ב"סיפור גנטי".
מאחר וההנחיות לא רלוונטיות לתקופה הרלוונטית פנה בית המשפט לפרקטיקה המקובלת. המומחים, פרופסור פרץ מטעם התובעת ופרופסור ענבר מטעם הנתבעת, הסכימו כי לפי הפרקטיקה המקובלת כי יש להתחיל בבדיקות 5 שנים לפני הגיל בו חלתה קרובת המשפחה מדרגה ראשונה.
איחור באבחון סרטן השד - החלטת בית המשפט
בית המשפט קבע כי למרות שהפרקטיקה נהוגה אצל רופאים מומחים ולא אצל רופא משפחה, ד"ר טורטן לא הפעיל שיקול דעת ראוי במקרה זה ולכן התרשל. כמו כן, היה על הרופא לכל הפחות להפנות אותה להתייעצות עם רופא מומחה.
לטענת פרופסור פרץ היה ניתן לגלות את הגילוי עוד בשנת 1994 עם הפנייה הראשונה או לכל הפחות במעקב ובית המשפט קיבל טענה זו. גילוי מוקדם היה מביא לכריתה חלקית בלבד של השד וכן היה נמנע נזק רב מבלוטות הלימפה.
לא זאת בלבד, אלא שאז הטיפול הכימותרפי היה קל יותר, לא גורם לתופעה של נשירת שיער, הסכנה ללב הייתה נמנעת וכן הטיפול בקרינה היה מצומצם יותר.
לתובעת נקבע נכות רפואית בשיעור 40% ונכות תפקודית 15%-20%. הפיצויים נקבעו כדלקמן:
- בגין הוצאות רפואיות לעבר: 3,932 ₪.
- הפסדי שכר עבר: 15,000 ₪.
- הפסדי שכר עתיד: 150,000 ₪.
- קיצור תוחלת חיים (תוחלת החיים ירדה ב-5 שנים): 150,000 ₪.
- כאב וסבל: 250,000 ₪.
סה"כ סכום הפיצויים - 633,932 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עורכי הדין שלנו עונים על שאלות בנושא בדיקת ממוגרפיה
באתרנו ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת בהתבסס על ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים בדרך כלל בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בהפניה לביצוע בדיקת ממוגרפיה, ההשלכות שלה והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות באבחון סרטן.
האם אפשר להשתמש בהחלטה של ביטוח לאומי לגבי גובה נכות בגלל סרטן השד בתביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון גידול בשד?
ההחלטה של ביטוח לאומי לגבי שיעור הנכות בשל סרטן השד יכולה לסייע לתביעה, אך כמובן שאין בה כל קביעה לגבי אחריות הרופא או קופת חולים לנזקים שנגרמו. לכן היא אינה יכולה להחליף חוות דעת רפואית פרטית של מומחה רפואי לעניין ההתרשלות בטיפול, שגרמה לאיחור באבחון הגידול.
גם באשר לנזק שנגרם הקביעה של ביטוח לאומי אינה מספקת ואינה יכולה להיות תחליף לחוות דעת של מומחה רפואי פרטי בתחום האונקולוגיה או הכירורגיה, אשר יקבעו את הנזק בנושא הפגיעה בשיעור סיכויי ההחלמה בשל האיחור באבחון הגידול הסרטני וכן פגיעות נוספות. למשל, פגיעה בתפקוד היד בשל בצקות (לימפאדמה Lymphedema) לאחר כריתת בלוטות לימפה בבית השחי.
ביצעתי בדיקות ממוגרפיה כל שנה החל מגיל 45 שהיו תקינות, בגיל 51 אובחנתי עם סרטן שד דרגה 4, האם יתכן שהייתה רשלנות בפענוח הממוגרפיות ואיך בודקים זאת?
כדי להעריך אם בדיקות הממוגרפיה פוענחו בצורה ראויה וסבירה ואם הוחמץ בשל רשלנות אבחון של גידול בשד יהיה צורך לקבל את מלוא בדיקות הממוגרפיה שביצעת לאורך השנים, כולל הדיסקים של הבדיקה ולהתייעץ עם רופא מומחה בתחום הרדיולוגיה שיבחן את הפענוחים ואת הצילומים.
לעיתים יש צורך להשלים את בדיקת הממוגרפיה עם בדיקת אולטרסאונד שד בשל רקמת שד סמיכה וצפופה ואם לא מבוצעת בדיקה כזו כנדרש ובשל כך מוחמצת אבחנת גידול סרטני בשד, מדובר בהתרשלות.
אם המומחה הרפואי בתחום הרדיולוגיה יסבור כי אכן הייתה התרשלות בפענוח בדיקות הממוגרפיה, שהביאה לאיחור באבחון הגידול בשד, יהיה צורך בחוות דעת של רופא אונקולוג לשם הערכה של מידת הפגיעה בסיכויי ההחלמה בשל האיחור באבחון של הגידול.
סבתי נפטרה מסרטן השד בגיל צעיר ובעת מעקב רופאת המשפחה אמרתי לה זאת, בגיל 50 הופניתי לבדיקת ממוגרפיה והתברר שיש לי גידול גדול בשד עם בלוטות לימפה בבית השחי וחשד לגרורות. האם יש סיכוי לתביעת רשלנות רפואית?
כדי להעריך אם היה מקום להפנות אותך מוקדם יותר לבדיקת ממוגרפיה והאם ניתן היה לאבחן מוקדם יותר את הגידול בעזרת בדיקה ידנית, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי של המעקב אצל רופאת המשפחה וכן את התיעוד לאחר האבחנה.
כמו כן, יהיה גם מקום לברר אם יש לך מוטציה גנטית אשר מעלה את הסיכון לסרטן השד ואם אכן יש לך מוטציה כזו האם ניתן וצריך היה לאבחן אותה מוקדם יותר.
נוכח העובדה שיש לך קרובת משפחה שחלתה בסרטן השד בגיל צעיר יתכן שהיה מקום להסביר לך על האפשרות להקדים את בדיקת הממוגרפיה וכן להסביר על האפשרות לבצע כאמור ייעוץ גנטי.
אם יתברר כי בשל סטייה מסטנדרט רפואי סביר של רופאייך חל איחור באבחנת סרטן השד ובשל כך פגיעה בסיכויי ההחלמה, ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
ביקשתי מרופא המשפחה בקופת חולים הפניה לממוגרפיה בגיל 48 והוא אמר שאין צורך ושאעשה בגיל 50, ביצעתי בכל זאת לפי הפניה של רופא פרטי ממוגרפיה והתגלה סרטן בשד בשלב ראשוני. האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים שסיכנה את חיי?
תביעת רשלנות רפואית מוצדקת כלכלית כאשר ניתן להוכיח סטייה מסטנדרט רפואי סביר אשר גרמה לנזק.
במקרה שאת מתארת לא ברור אם סירוב הרופא לשלוח אותך לבדיקת ממוגרפיה היה רשלנית, שכן לא ציינת אם היה חשד לגוש בשד או אם הייתה היסטוריה של סרטן השד אצל קרובות משפחתך.
אולם, מכל מקום מאחר ובסופו של דבר כן בוצעה בדיקת ממוגרפיה בשל החלטתך לבצע את הבדיקה בכל מקרה הרי שהנזק נמנע גם אם בזכותך.
בשיטת המשפט הישראלית אין פיצוי עונשי במקרה דוגמת המקרה המתואר ועל נזק שיכול היה להיגרם בשל התרשלות ונמנע, אפילו בדרך מקרה, אין פיצוי. לכן גם אם יתברר שהרופא בקופת חולים התרשל, ספק אם תהיה כדאיות להגשת תביעת רשלנות רפואית.
במידה ונפגעת בשל רשלנות רפואית מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום להתייעצות ובדיקת ההיתכנות להגשת תביעה. עורכי הדין במשרד עורכי דין סולר קפלינסקי ישמחו לעמוד לשירותך ולהעניק לך ייעוץ משפטי אישי ללא התחייבות.
