פגיעה באוטונומיה במהלך טיפול רפואי
לא רבים מאיתנו מכירים את המונח המשפטי פגיעה באוטונומיה, השכיח בעיקר במסגרתן של תביעות רשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט בישראל ובמדינות אחרות בעולם המערבי. עורך דין עופר סולר מסביר ומפרש אודות המושג וחשיבותו בעולם הנזיקין.
המונח פגיעה באוטונומיה מופיע רבות בהקשר של רשלנות רפואית כזכותו הבסיסית ביותר של הפרט להגנה על גופו. מקורו של המושג במשפט הישראלי מהתפתחות הזכות למעמד של זכות חוקתית כחלק מזכות היסוד לכבוד האדם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצד הרחבת השימוש בחקיקה שמקורה בבית המשפט בתחום הנזיקין ויסוד בשם הסכמה מדעת.
בית המשפט העליון הכיר לראשונה בזכות לקבלת פיצויים בגין פגיעה בזכות זו של הפרט בתביעות רשלנות רפואית בפסק הדין ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים כרמל פ"ד נג (4) 526 בחוות הדעת של השופט תיאודור אור.
בהקשרים רחבים יותר זכותו של הפרט לאוטונומיה משמעה זכותו לפעול בדרך שנראית לו כנכונה והטובה ביותר עבורו, לקבל החלטות באשר לטיפול הרפואי בו או למנוע התערבות במצבו הבריאותי ללא שהוא נותן את הסכמתו. כך, ראש נזק זה לפיצוי מתייחס לעוגמת הנפש שנגרמה לנפגע עקב השלילה של הזכות שלו לבחור באופן חופשי מה יעשה או לא יעשה בגופו.
קיראו בהרחבה על: עמימות עובדתית בתביעות רשלנות רפואית
הפיצוי הנפסק על פגיעה באוטונומיה הוא נמוך יחסית ברוב המקרים שכן מדובר בנזק שאינו ממוני. בפסק הדין שניתן בהליך ע"א 4576/08 בן-צבי נ' וייס נקבע תקדים בכך שכבוד שופטיי בית המשפט העליון אליעזר ריבלין ויורם דנציגר פסקו לאלמנה פיצוי נפרד על נזק שלא ממוני ועל פגיעה באוטונומיה ובכוונת המדינה לדרוש דיון נוסף בעניין.
כיצד ניתן להימנע מפגיעה?
פגיעה באוטונומיה של המטופל מתקשרת היום לדוקטרינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי המופיעה גם בחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996 לפיה בהפרת חובת ההסכמה מדעת ישנה גם פגיעה באוטונומיה של המטופל.
הרציונאל לכך הוא שעל מנת שהמטופל יוכל לקבל החלטה שקולה ומודעת באשר לאלטרנטיבות הטיפול במצבו עליו לקבל את כל המידע הדרוש לכך אחרת תישלל ממנו הזכות לבצע בחירה חופשית כאשר כל האינפורמציה הרלבנטית פרוסה בפניו.
באופן זה מסירת מידע לפציינט לגבי הטיפול ומצבו הרפואי יכולה לסייע למנוע פגיעה באוטונומיה שלו.
פסיקה בעניין פגיעה באוטונומיה ותביעות רשלנות רפואית
במסגרתו של הליך ת"א 1499/02 פלוני נ' פרופ' משיח - התובעים הם הוריה של פעוטה שפנו לנתבע לבדיקות פוריות בהן נקבע כי יש בעיות בתחום זה אצל שני ההורים. לאחר הבדיקות הציע הנתבע לזוג טיפול בהפריה חוץ גופית והוא נתן להם הסבר על כל הסיכונים, הסיכויים ושלבי ההליך.
הטיפול הצליח ולזוג נולדו תאומות ומהן התובעת שסובלת ממומים שונים כתוצאה מלידה טרם זמנה. פחות משנה אחר כך נכנסה האם שוב להריון שהסתיים בביצוע הפלה וכמה שנים לאחר מכן נולד לזוג בן.
לטענת הזוג הייתה רשלנות בטיפול בהם וכי לא התמלאה דרישת ההסכמה מדעת, לא נמסרו לאב פרטים על הממצא באשכים ולא נמסר לאם מספר העוברים שהוחזר לגופה לאחר ההפריה. רק האם חתמה על הטופס והאפשרות של לידה מוקדמת כתוצאה של הריון מרובה עוברים לא הוסבר להם גם כן.
כבוד שופטת בית משפט השלום בתל אביב רות רונן פוסקת לזוג פיצוי בסך 150,000 שקלים בגין הפגיעה באוטונומיה שנגרמה להם לא הייתה הסכמה בכתב של האב להפריה החוץ גופית, לחוסר הידיעה שלו לגבי הממצא באשכים ולעובדה שהאם לא הייתה מודעת למספר העוברים שנשאה.
בכל מקרה של חחש או חשד לפיו נגרם לך או למי מבני המשפחה נזק בשל רשלנות בטיפול רפואי, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי, אצל עורך דין מיומן ומנוסה.
משרדנו טיפל ומטפל בתביעות רשלנות רפואית רבות, בשם של נפגעים ובין השאר גם במקרים של פגיעה באוטונומיה, ואנו מציעים לך לפנות אלינו לקבל יעוץ אישי ללא כל התחייבות.
